א.    רקע כללי

 

1.      הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות: במסגרת אישום מס' 1: חברות פעילה בארגון טרור - עבירה לפי סעיף 22(ב) לחוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016 (להלן: "חוק המאבק בטרור"). במסגרת אישום מס' 2: 1. אימונים או הדרכה למטרות טרור - עבירה לפי סעיף 29(ב) לחוק המאבק בטרור; 2. פעולה בנשק למטרות טרור - עבירה לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז -1977 (להלן: "חוק העונשין") - 2 עבירות - ייצור ונשיאת נשק; 3. השתתפות בהתפרעות - עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין; 4. מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329(א)(2) ו(3) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין ובצירוף סעיף 37 לחוק המאבק בטרור; 5. תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 274(1) + (2) + (3) לחוק העונשין - מספר עבירות. במסגרת אישום מס' 3: 1. התפרעות - עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין; 2. הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 275א לחוק העונשין. במסגרת אישום מס' 4: קשירת קשר לפשע - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.

 

הסדר הטיעון לא כלל הסכמות לעניין העונש.

 

2.      עיקר החלק הכללי של כתב האישום: הנאשם תושב מדינת ישראל ורשום במרשם האוכלוסין שלה. במהלך חודש רמדאן בשנת 2021, החל מביום 13.4.21, התרחשו במדינה, ובפרט בירושלים, התפרעויות ותקיפות, שכללו אלימות, זריקת אבנים וחפצים לעבר אנשים וכלי רכב בעלי חזות או סממנים יהודים, מתוך מניע גזעני וכן התפרעויות ותקיפות על רקע לאומני נגד כוחות המשטרה והביטחון.

 

החל מביום 10.5.21, לאחר ירי מסיבי של רקטות לעבר אזור ירושלים ועוטף עזה, החל מבצע "שומר חומות". הפרות הסדר נמשכו ברחבי המדינה, בעוד האוכלוסיה האזרחית נתונה תחת מתקפת רקטות.

 

החל מביום 2.4.22, במהלך חודש הרמדאן 2022, התרחשו בשער שכם, הר הבית וירושלים אירוע הפרות סדר, שכללו פגיעה בכוחות הביטחון, בין היתר באמצעות זריקת אבנים וחפצים אל עבר שוטרים בעת עבודתם.

 

ביום 22.2.1969 נוסד ארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין. ביום 30.1.86 הוכרז ארגון החזית הדמוקרטית כארגון טרור על ידי ממשלת ישראל. החל מביום 1.11.16 מוכר ארגון החזית הדמוקרטית כארגון טרור מכוח חוק המאבק בטרור.

 

הקוטב הוא תא סטודנטיאלי, הפועל באוניברסיטת אבו דיס ומשויך לארגון החזית הדמוקרטית (להלן: "הקוטב").

 

3.      עיקר עובדות האישום הראשון - בין השנים 2016 - 2019 למד הנאשם באוניברסיטת אבו דיס. סמוך לתחילת לימודיו, בשנת 2016, הצטרף הנאשם כחבר בקוטב. בחלק מתקופת הלימודים שימש הנאשם כנציג ועדת הבריאות מטעם הפקולטה לרפואה מול ארגון החזית הדמוקרטית.

 

במסגרת תפקידו ב"קוטב" עסק בפעילות ארגונית, סיוע למתן מלגות, ארגון אירועים שונים, וכן בארגון פעילויות באוניברסיטה לציון יום ייסוד החזית הדמוקרטית בכל שנה. בתחילת שנת 2022 השתתף הנאשם במצעד במסגרת הלוויה של יאמן ג'סאן - קטין שנהרג מאש צה"ל, בעודו לובש מדים צבאיים ועליהם סממני החזית הדמוקרטית וכשהוא מחזיק רובה חרוזים מסוג 16M.

 

במעשיו המתוארים היה הנאשם חבר בארגון טרור, נטל חלק בפעילות הארגון וביצע פעולות במטרה לקדם פעילותו.

 

4.      עיקר עובדות האישום השני - בתחילת שנת 2021, במועד שאינו ידוע במדויק, גמלה בלב הנאשם ההחלטה לייצר מטעני חבלה שישמשו אותו בעימותים מול כוחות המשטרה. לאחר צפייה בסרטוני הדרכה להכנת רימונים ופצצות, עטף הנאשם זיקוק בחתיכות ברזל ומתכת שאסף מהאשפה, אותן הדביק באמצעות דבק איזולירבנד, תוך הותרת פתיל הזיקוק חשוף. בהמשך אותו ערב הדליק הנאשם את המטען בפרדס סמוך לביתו, המטען התפוצץ אך בעוצמת נמוכה מזו שציפה לה.

 

הנאשם המשיך בחיפוש מידע על הכנת מטענים וכעבור מספר ימים מצא באשפה צינור מתכת באורך כ- 10 ס"מ. הוא אטם את אחד הפתחים באמצעות פקק בקבוק שתיה "תפוזינה", וגירד לתוך הצינור חומר נפץ מזיקוקים, המכיל ניטרוגליצרין ודיפניל אמין, שהם מרכיבים בסוגי אבק שריפה ללא עשן ובתערובות נפץ פירוטכניות מסוימות. בכך הנאשם ייצר מטען צינור שבכוחו להזיק לאדם, אותו החביא במחסן השייך למשפחתו.

 

ביום 16.5.2021, במהלך מבצע שומר חומות, בסמוך לשעה 18:00, החלו עשרות מתפרעים להפר את הסדר ולהתפרע, כשהם מיידים אבנים ובקבוקי תבערה ויורים זיקוקים אל עבר כוחות הביטחון במספר מוקדים בשכונת בית חנינא ושועפט בירושלים. אחת ההתפרעויות התפתחה בדרך שועפט, סמוך לתחנת הדלק "דור אלון", בה השתתפו כמאה מתפרעים. במהלך התפרעות זו חסמו המתפרעים את הציר באמצעות פח בוער, ויידו עשרות בקבוקי תבערה, אבנים וברזלים וכן ירו זיקוקים באופן מסיבי לעבר הניידות וכוחות הביטחון שפעלו לפיזור ההתפרעות באמצעות שימוש ברימוני הלם ורימוני גז.

 

לאחר הדיפת המתפרעים לחלקו המזרחי של רח' אשאבי בשועפט, החלו מתפרעים לשוב לכיוון דרך שועפט, כשהם מיידים בקבוקי תבערה לעבר רכבים שנסעו במקום, תוך סיכונם. הכוחות החלו לנוע לעברם בליווי במכונית התזה - מכת"זית.

 

הנאשם השתתף בהתפרעות זו כשהוא רעול פנים, הדליק את מטען הצינור שהכין והשליכו לעבר כוחות הביטחון שפעלו במקום מתוך מניע לאומני - אידיאולוגי, ועל מנת לפגוע בשוטרים. מטען הצינור נחת על הקרקע, סמוך לשוטר דן הכטלינגר שעמד על הכביש, בפיצוץ עז. כתוצאה מכך חשו השוטרים צפצופים וכאבים באוזניהם.

 

הנאשם נס מהמקום, שב כעבור כשעה, המשיך להתפרע ויידה 10 אבנים אל עבר כוחות הביטחון ממרחק של 40 מטר, כשהוא רעול פנים.

 

במעשיו המתוארים קיבל הנאשם אימון או הדרכה להשתמש בנשק או להכינו במטרה לקדם פעילות של ארגון טרור או ביצוע עבירה שהיא מעשה טרור, ייצר, הוביל והחזיק נשק לשם מעשה טרור, השתתף בהתקהלות אסורה שהחלו לבצע בה את מטרתה בהפרת השלום, שיש בה כדי להטיל אימה על הציבור, ניסה שלא כדין לפגוע באדם בנשק מסוכן או פוגעני אחר בכוונה להטיל בו נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, וגרם שלא כדין להתפוצצות חומר נפיץ שלא כדין, והכל מתוך מניע לאומני - אידיאולוגי. במעשה היה סיכון ממשי לפגיעה חמורה בגופו של אדם. כמו כן ניסה הנאשם לתקוף שוטרים והתקיפה קשורה למילוי תפקידם, במטרה להכשילם בתפקידם או למנוע או להפריע להם מלמלאו, כשהוא מזויין בנשק קר והתקיפה הייתה בצוותא של יותר משני אנשים.

 

5.      עיקר עובדות האישום השלישי - במהלך חודש הרמדאן 2021, במועד שאינו ידוע במדויק, בסמוך ל"לילת אל קאדר" ולתפילת התראוויח, בשעות הערב, התקיימה התפרעות ברחבת הר הבית או בסמוך לה. במהלך ההתפרעות יידו מספר רעולי פנים אבנים לעבר כוחות הביטחון ששהו במקום. הנאשם הצטרף למתפרעים, עטה רעלה על פניו, ויידה 5 אבנים לעבר כוחות הביטחון ממרחק של 20-30 מטר.

 

במעשיו המתוארים השתתף הנאשם בהתקהלות אסורה שהתחילו לבצע בה את מטרתה בהפרת השלום, שיש בה להטיל אימה על הציבור, וכן יידה אבנים לעבר כלי רכב משטרתי במטרה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך.

 

6.      עיקר עובדות האישום הרביעי - במועד שאינו ידוע במדויק, סמוך לתחילת חודש רמדאן 2022, העביר מנצור צפדי, חברו של הנאשם (להלן: "מנצור"), אל הנאשם 9 כוורות של זיקוקים, וזאת לצורך יידויים לעבר כוחות הביטחון במהלך עימותים בהר הבית ברמדאן. באותו הערב, בשעה שאינה ידועה במדויק, נסע הנאשם לביתו של עורייב אבו ח'דיר (להלן: "עורייב"), הציג לו את הזיקוקים וקשר עימו קשר לירי הזיקוקים לעבר הרכבת הקלה, העוברת בשכונת מגוריו, שועפט, בירושלים. עורייב הסכים להצעתו, כל זאת ממניע אידיאולוגי - לאומני. לאחר שעורייב סירב להחביא את הזיקוקים אצלו, עשה זאת הנאשם והחביא את הזיקוקים בשקיות בגג ביתו.

 

כעבור כיומיים נסעו הנאשם ועורייב ברכב עם אחר, סעיד נופל (להלן: "סעיד"). הנאשם הציע לסעיד להצטרף אליהם ולירות זיקוקים לעבר הרכבת הקלה בשועפט ביום שישי 15.4.2022 וסעיד הסכים. בהמשך, פנה מנצור אל הנאשם בהצעה להכין מטעני חבלה שישמשו את מנצור להתפרעויות בחודש רמדאן 2022 והנאשם הסכים לכך.

 

במעשיו המתוארים קשר הנאשם קשר עם אחרים להשתתף בהתפרעויות ולבצע מעשי פזיזות וכן לייצר ולהוביל נשק.

 

ב.     תסקיר שירות המבחן

 

7.      בתסקיר שערך שירות המבחן מיום 20.2.2023, כנדרש על פי דין, תוארו נסיבות חייו של הנאשם, משפחתו, יחסו אל העבירות שביצע והתמודדותו עם תנאי המעצר.

 

הנאשם, בן 25, מאורס, התגורר עם משפחתו בירושלים טרם מעצרו. משפחתו תוארה כמשפחה מלוכדת, נורמטיבית ומתפקדת.

 

הנאשם בוגר 12 שנות לימוד. לדבריו לא התעוררו בעיות חברתיות או לימודיות במהלך לימודי התיכון. עם סיומם, פנה ללימודי טכנאי רנטגן באוניברסיטת "אבו דיס" למשך 4 שנים. אחר כך עבד בקופת חולים "מכבי" כטכנאי רנטגן למשך כשנה וחצי. הוא מסר כי טרם מעצרו זומן לראיון בבית חולים "הדסה" שם שאף לעבוד. לנאשם אין הרשעות קודמות.

 

לדברי שירות המבחן, הנאשם התקשה לקבל אחריות לעבירות בהן הורשע, ונטה לצמצם את מעורבותו ואת חומרת מעשיו.

 

באשר לאישום הראשון - מסר הנאשם מסר כי במהלך לימודיו סייע לתלמידים במסגרת שלא השתייכה לארגון טרור. הנאשם הביע תמיהה על כניסת ארגון טרור לאוניברסיטה, ושלל לבישת מדים או החזקת נשק.

 

באשר לאישום השני - מסר הנאשם כי מדובר היה בזיקוקים המשמשים בחתונות, כאשר הוא רק ניסה לבדוק אם הם פועלים. הוא שלל כוונה לירות זיקוקים כלפי מישהו או לפגוע בעזרתם.

 

באשר לאישום השלישי - מסר הנאשם כי מדובר היה בהתפרעות בסמוך לביתו, במהלכה נעשה שימוש בגז שמילא את ביתו. לכן זרק אבנים לעבר כוחות המשטרה, כדי לסלקם מהאזור. כאן הודה שנטל חלק בהתפרעות אך שלל כוונה לפגוע באחרים.

 

באשר לאישום הרביעי - הנאשם נטה לייחס את האחריות לשותפו ומסר כי לאחר ששותפו הציע לו לירות זיקוקים על הרכת הקלה הוא החליט להצטרף אליו אך בהמשך התחרט ולא עשה כן.

 

שירות המבחן התרשם כי ברקע מעשיו הרצון לחוש שייכות לסביבתו. לצד זאת, התרשם שירות המבחן כי לנאשם כוחות תפקוד המתבטאים בסיום לימודי התיכון, לימוד המקצוע והתעסוקה היציבה. נוסף על כך, על פי התסקיר, הנאשם מבטא הפקת לקחים ממעשיו והכרה בהשלכות מעשיו על מצבו ומשפחתו.

 

8.      שירות המבחן מנה כגורמי סיכון את העובדה שמדובר בצעיר, הנמצא במהלך גיבוש זהות עצמית כבוגר. כחלק מרצונו לחוש נפרדות ועצמאות ממשפחתו ולצד זאת לחוש שייכות לסביבתו, התחבר לגורמי טרור ולקח חלק פעיל במעשים. עוד צויין כי לנאשם קושי בבחינת המסוכנות שבמעשיו ובהכרה בהשלכותיהם.

 

כגורמי סיכוי מנה שירות המבחן את היות הנאשם צעיר בעל אינטליגנציה תקינה ויכולת ביטוי מילולית תואמת, את העובדה שיש לו כוחות חיוביים לתפקוד, המתבטאים בסיום לימודי התיכון, לימוד המקצוע והתעסוקה היציבה. כמו כן, את העובדה שההליך הפלילי גרם לו להפנים את התנהלותו והשלכותיה, את רצונו של הנאשם לשקם את חייו להקים תא המשפחתי שלו, לחזור לעבודתו ולהימנע ממעשים דומים.

 

נוכח ההתרשמות כפי שפורטה, חומרת מעשיו, המסוכנות הרבה בהם והקושי של הנאשם לקחת אחריות על מעשיו, המליץ שירות המבחן כי יושת על הנאשם עונש מוחשי של מאסר ומאסר על תנאי.

 

ג.      עיקר טיעוני ב"כ הצדדים

 

9.      הצדדים לא הגישו ראיות לעונש.

 

10.  ב"כ המאשימה התייחסה לערכים המוגנים שנפגעו והם הגנה על שלום הציבור ובטחונו, הגנה על המדינה, הגנה על הציבור. עוד טענה כי הנאשם פגע בשמירה על הסדר הציבורי, פגע בשלטון החוק. הוא פגע בערך המוגן של שמירה על חיי אדם ושלמות הגוף. כן ציינה כי הפגיעה של הנאשם בערכים האלו היא ברף הגבוה ביותר. ב"כ המאשימה ציינה, כי עניינם של כל ארבעת האישומים בפגיעה ממושכת ואלימה בביטחון המדינה ובכוחות הביטחון, וכל זאת בתקופה אלימה במיוחד. כמו כן עמדה על חומרתם של המעשים בהם הורשע הנאשם, שבוצעו במהלך מבצע שומר החומות.

 

ביחס לאישום הראשון, טענה ב"כ המאשימה כי חברות הנאשם בארגון הטרור נמשכה מאז שנת 2016. לדבריה, הנאשם נטל חלק משמעותי בפעילות התא, ולא הפסיק את חברותו בארגון הטרור לאורך השנים. כמו כן טענה ב"כ המאשימה, כי המשך ביצוע פעולות הטרור מצביע גם כן על המשך חברותו בתא. ב"כ המאשימה הדגישה, כי הארגון בו היה הנאשם חבר הוא ארגון שמטרתו רצחנית, ושבמשך שנים הוציא לפועל מאות פיגועים. היא טענה כי יש להתחשב בנסיבות ביצוע העבירה ובנזק הפוטנציאלי שבחברותו של הנאשם בארגון.

 

לעניין האישום השני הדגישה ב"כ המאשימה את חומרת המעשה, וטענה כי זהו ניסיון לפיגוע רצחני וקטלני, שיכול היה להוביל למותם של חפים מפשע והכל ממניע גזעני לאומני אידיאולוגי. ב"כ המאשימה ביקשה כי יינתן ביטוי לתכנון הממושך שקדם למעשה, שכלל צפייה בסרטוני הדרכה להכנת רימונים ופצצות. כמו כן הנאשם ניסה את המטען שהכין, לא היה מרוצה מעוצמת הפיצוץ והמשיך לנסות ולהגיע ל"מטען המושלם", כלשונה. כמו כן עמדה ב"כ המאשימה על כך שהנאשם החביא את המטען בביתו. לדבריה, המעשה גובל בניסיון רצח ברף החמור ביותר.

 

ב"כ המאשימה תיארה כי בתקופה רגישה, לאחר ירי רקטות מסיבי לעבר ירושלים ועוטף עזה במהלך מבצע שומר החומות, הנאשם נטל חלק בהתפרעות חמורה וחריגה בהיקפה, של כמאה מתפרעים, ובמהלכה כוחות הביטחון הצליחו להדוף את המתפרעים, אך רק לזמן קצר, כאשר המתפרעים שבו והתקדמו לעבר כוחות הביטחון. הנאשם, באותו אירוע, השליך את המטען שהכין אל עבר כוחות הביטחון כשהוא רעול פנים, וזאת על מנת לפגוע בשוטרים.

 

עוד הדגישה ב"כ המאשימה, כי הנאשם הורשע בעבירות על חוק המאבק בטרור, בו מבוטאת באופן ברור עמדת המחוקק להחמרה בענישה, כפי שזו אף פורשה בהלכה הפסוקה.

 

לעניין האישום השלישי, טענה ב"כ המאשימה, כי יש להתייחס לתקופה הרגישה בה בוצעו העבירות, בחודש רמדאן, בתקופה בה אירעו התפרעויות בכל הארץ, ובירושלים בפרט, בסמיכות לאירוע מושא האישום השני, וכן במקום הרגיש בו בוצעו - בהר הבית, אשר הפסיקה הכירה ברגישות המקום ובחומרה שיש ליחס לפגיעה שם. היא עמדה על פוטנציאל הנזק של אירוע בו המוני מתפרעים מיידים אבנים אל עבר שוטרים בהר הבית, כאמור.

 

לעניין האישום הרביעי טענה ב"כ המאשימה, כי אמנם הנאשם הורשע בקשירת קשר לפשע, אך אין המדובר ברעיון ערטילאי גרידא, כי אם בתוכנית מגובשת, שכללה גיוס של מעורבים, אגירת אמצעי תקיפה ואחסונם בבית הנאשם, כמו גם הסכמה של הנאשם להכנת מטעני חבלה. ב"כ המאשימה ציינה כי לא ניתן לשער מה היה קורה אלמלא היה הנאשם נעצר.

 

ב"כ המאשימה עתרה למתחמי ענישה, עבור כל אישום בנפרד: באישום הראשון - בין 10 ל- 24 חודשי מאסר בפועל; באישום השני - בין 10 שנות מאסר ל- 14 שנות מאסר (ב"כ המאשימה הפנתה לעניין זה להנחיית פרקליט המדינה 9.16 - מדיניות הענישה בעבירות נשק ומטעני חבלה); באישום השלישי - בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל, ובאישום הרביעי - בין 8 ל- 20 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

 

ב"כ המאשימה עמדה על גילו הצעיר של הנאשם, שהודה בכתב האישום המתוקן וחסך זמן שיפוטי. עוד ציינה, כי הנאשם נעדר הרשעות קודמות. אך ב"כ המאשימה טענה, כי נוכח ריבוי האישומים ומשך התקופה בה היה הנאשם מעורב במעשים אלה, אין לתת לשיקולים אלה לקולא את המשקל שניתן להם בדרך כלל.

 

מעבר לכך, טענה ב"כ המאשימה, כי הנאשם אמנם הודה, אך כפי שעולה מהתסקיר הוא אינו לוקח אחריות מלאה על העבירות בהן הורשע ומצמצם את מעורבותו במעשים. שירות המבחן לא התרשם לחיוב מהנאשם, כעולה מההמלצה להטיל עליו עונש מוחשי. בנסיבות אלו המאשימה סבורה שיש להגן על הציבור ולמקם את עונשו באמצע מתחם הענישה.

 

על רקע האמור, עתרה ב"כ המאשימה לענישה באמצע המתחם, ובהתאם לעונש של 14 שנות מאסר, וכן מאסר על תנאי וקנס משמעותי של עשרות אלפי שקלים. ב"כ המאשימה ציינה, כי אמנם במקרה של פגיעה בשוטר לא נהוג להגיש תסקיר נפגע עבירה, אך סברה כי יש מקום להשתת פיצוי על הנאשם לקופה הציבורית בשל הפגיעה שנגרמה.

 

11.  ב"כ הנאשם טען כי טענותיה של ב"כ המאשימה אינן עולות בקנה אחד עם עובדות כתב האישום, וביקש כי בית המשפט יעמוד על דיוקם של הדברים.

 

בנוגע לאישום הראשון טען ב"כ הנאשם, כי חברותו של הנאשם בקוטב - תא סטודנטים הפועלת באוניברסיטה, נפסקה עם סיום לימודיו של הנאשם, ואינה נמשכת עד היום. כמו כן טען ב"כ הנאשם, כי יש להבחין בין חברות בארגון טרור בתוך שטחי מדינת ישראל לבין חברות בארגון "בשטחים המוחזקים", כלשונו. הבדל זה משליך, לטענתו, על פוטנציאל הנזק.

זאת בפרט מאחר שטיב הפעילות של הארגון אינו צבאי, כי אם אזרחי. מדובר בפעילות שנעשתה בקרב קהל הסטודנטים באוניברסיטה, ללא קשר להשתייכותם. ב"כ הנאשם טען כי הפסיקה עומדת על יחס האיזון שבין פעילות אזרחית של ארגוני טרור לבין הפעילות הצבאית שלהם, כאשר פעילות אזרחית נמצאת במדרג הנמוך ביותר בבחינת התרומה שלה לפעילות טרור במובן הקלאסי.

 

לעניין האישום השני, טען ב"כ הנאשם, כי אין לקבל את טענת המאשימה, כאילו מדובר בניסיון לגרום למותו של אדם, שכן הדבר אינו עולה מכתב האישום המתוקן. כמו כן טען ב"כ הנאשם, כי במקרים אחרים בהם הורשעו נאשמים בייצור מטענים ונשיאתם לבתי יהודים ממניע גזעני, הסכימה המאשימה במסגרת הסדר לעונש של 4 שנים. עוד טען, כי לא ניתן לייחס פוטנציאל נזק גדול ורצחני למטען שהכין הנאשם, שנסגר על ידי פקק בקבוק "תפוזינה".

 

לעניין האישום השלישי, טען ב"כ הנאשם, כי מדובר באירוע שהתרחש לפני כשנתיים ולא ניתן היה להאשים בו את הנאשם לולא הודה בחקירתו במעורבות שלו בו והוא הודה ונטל אחריות על המעשה.

 

לעניין האישום הרביעי, הפנה ב"כ הנאשם לגזר הדין שניתן בעניינו של שותפו למעשה של הנאשם - עורייב. ב"כ הנאשם טען, כי מדובר בקשר בוסרי הרחוק מביצוע העבירה נשוא האישום.

 

ב"כ הנאשם טען כי אמנם מדובר במספר אירועים שונים ולא באירוע אחד. אך לצד זאת טען, כי ראוי שתהיה חפיפה בענישה בגין כל אחד מהאישומים.

 

ב"כ הנאשם טען, כי חלק מן העבירות בוצעו בהיות הנאשם קטין, וכי יש להתחשב בכך בעת הטלת העונש. אך מאחר שהנאשם יליד 15.8.97, הלכה למעשה לא היה הנאשם קטין בעת ביצוע העבירות, ועל כן לא אדרש לטענות בעניין.

 

ב"כ הנאשם ציין, כי הנאשם נעדר עבר פלילי, וכן כי נטל אחריות למיוחס לו, וחסך בזמן שיפוטי יקר.

 

 

ד.     דברו האחרון לעונש של הנאשם

 

12.  את דברו האחרון של הנאשם ביטא בא כוחו, כדלקמן (עמוד 26 לפרוטוקול, שורה 22):

 

"דברו האחרון של הנאשם הוא שהוא מצטרף לדבריי."

 

 

ה.    קביעת מתחם העונש ההולם

 

13.  בהתאם להוראות סעיף 40ג יחד עם סעיף 40יג לחוק העונשין, בעת גזירת עונשו של נאשם על בית המשפט לקבוע, תחילה, את מתחם העונש ההולם לכל "אירוע" שבגינו הורשע הנאשם, ולאחר מכן לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם.

 

כתב האישום שלפניי אוחז ארבעה אישומים. אין חולק, כי יש לקבוע מתחמי עונש הולמים ביחס לכל אחד מהאישומים. בהתאם, ייקבע מתחם עונש הולם נפרד לגבי אירועי כל אחד מהאישומים. אחר כך ייגזר עונש כולל בגין ארבעת האירועים, בהתאם להסדר הקבוע בסעיף 40יג(ב) לחוק העונשין.

 

14.  מעשיו של הנאשם הציבו סכנה ישירה וממשית לחיי אדם, ופגעו בערכים החברתיים של הגנה על שלום הפרט ובטחונו, הגנה על שלמות הגוף, וכן של הגנה על שלום הציבור ובטחונו, שמירה על הסדר הציבורי ועל שלטון החוק. מעשים אלה זרו תחושת חוסר ביטחון, אימה ופחד בקרב הציבור.

 

חומרה יתירה יש לייחס לעבירות כאשר ביסודן מניע לאומני אידיאולוגי. מעשים שכאלה מחייבים, ככלל, דחייתם של שיקולי ענישה אחרים, בהם נסיבות אישיות ושיקולי שיקום, מפני הצורך בהרתעת היחיד והרבים ובהגנה על הציבור (ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' מוחמד אסווד, פסקה 8 (פורסם במאגרים 24.02.2022), להלן: "עניין אסווד"; ע"פ 1116/21 דיאאלדין בדר נ' מדינת ישראל, פסקה 11(פורסם במאגרים 30.06.2021); ע"פ 3793/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 45 (פורסם במאגרים 03.05.2020)).

 

ראוי לציין, כי הנאשם הורשע בעבירות לפי חוק המאבק בטרור, בהן עבירת פעולה בנשק למטרות טרור, בהתאם להוראת סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור, אשר העונש המקסימלי בגינה הוא 20 שנות מאסר. כמו כן הורשע הנאשם בעבירת מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, שחל בעניינה "כפל עונש", עד לרף עליון של 25 שנים, בהתאם להוראת סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור.

 

הוראות חוק המאבק בטרור מחייבות בהחמרה בענישה בעבירות על חוק זה. מעבר לכך, בעצם היות העבירות "מעשה טרור" כהגדרתו בחוק המאבק בטרור יש כדי "נסיבה מחמירה אינהרנטית", כך שמתחייב מתן דגש מיוחד לתכלית ההרתעה בענישה, למניעה ולעיקרון הגמול (ע"פ 1382/19 אבו ח'דיר נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (פורסם במאגרים 22.1.2020); ע"פ 1466/20 מדינת ישראל נ' פלוני, בפסקאות 11 - 13 (פורסם במאגרים 22.07.2020); ע"פ 8114/22 מדינת ישראל נ' מחמד ראזם, (פורסם במאגרים 30.01.2023)).

 

ככל שהדברים נוגעים לאישום הראשון - נקבע בשורה של פסקי דין, כי מעשים שמטרתם לאפשר את פעילות ארגוני הטרור, לרבות פעילות בעלת אופי אזרחי, מובילים לביסוס אחיזת ארגוני הטרור באוכלוסייה וחיזוקם, ל"קירוב לבבות" לאידיאולוגיה הרצחנית של ארגון הטרור, ובכך לסיכון בטחון המדינה והציבור בישראל (בש"פ 392/12 פלוני ואח' נ' מדינת ישראל, בפסקה 4 (פורסם במאגרים 26.01.2012); בש"פ 6120/14 סאלח ברקאת נ' מדינת ישראל, בפסקה 11 (פורסם במאגרים 23.09.2014)).

 

15.  זאת ועוד, ככל שהדברים נוגעים לאישום השני ולאישום הרביעי - בית המשפט העליון חזר פעם אחר פעם על החומרה הגלומה בעבירות נשק ועל פוטנציאל הפגיעה בנפש וברכוש שעלולים להיגרם כתוצאה מהשימוש בו. על רקע האמור, ניכרת מגמת ענישה הולכת ומחמירה בגין עבירות אלה (ע"פ 3511/17 מדינת ישראל נ' עומר אבו ריא (פורסם במאגרים 17.09.2017)); ע"פ 5300/16 מדינת ישראל נ' נגאר (פורסם במאגרים 8.01.17)). חומרה מיוחסת יוחסה בפסיקה לייצור ולשימוש במטען חבלה מאולתר, המהווה נשק התקפי רב עוצמה, שהשימוש בו יכול לגרום לנזק מאסיבי נטול הבחנה. בית המשפט העליון עמד לא אחת על סכנת הנפשות העצומה הגלומה בהכנת מטעני חבלה ובשימוש בהם, ומדיניות הענישה הנוהגת כוללת עונשי מאסר בפועל ממושכים (ע"פ 8017/20 מדינת ישראל נ' פאדי גריפאת, בפסקה 7 (פורסם במאגרים 22.12.2020); ע"פ 3491/13 לירון טוויק נ' מדינת ישראל, בפסקה 7 (פורסם במאגרים 15.11.2013); ע"פ 1332/04 מדינת ישראל נ' יצחק רפאל פס, נח(5) 541 (2004), בפסקה 4).

 

באשר לאישום השלישי והאישום הרביעי, אף יש לעמוד על חומרת עבירות של התפרעויות המונים, בהן היה מעורב הנאשם. ביחס להתפרעויות אלה, ובפרט בשל החשש מפוטנציאל סחיפת המון רב ויציאתן מכלל שליטה, נקבע בהלכה פסוקה, כי יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ומרסנת (ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' מוחמד אסווד, פסקה 8 (פורסם במאגרים 24.02.2022), להלן: "עניין אסווד").

 

16.  בקביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט להתחשב לא רק בחומרת העבירות כשלעצמן, אלא גם בחומרת הנסיבות שבהן בוצעו. במקרה שלפני, הורשע הנאשם בריבוי מקרים, שחלקם הארי בוצעו על פני תקופה קצרה יחסית, כאשר מתקיימות מספר נסיבות חומרה מצטברות בביצוע העבירות:

 

באישום הראשון - הנאשם היה פעיל בקוטב למשך תקופה ממושכת, בין השנים 2016 - 2019. מעורבותו של הנאשם בקוטב לא התמצתה בחברות גרידא. הנאשם לקח חלק פעיל בארגון, עסק בפעילות ארגונית, לרבות בארגון פעילויות לציון יום ייסוד החזית הדמוקרטית. עם זאת הנאשם לא עבד בתפקידים ניהוליים במסגרת חברותו בארגון ולא עמד בראש הארגון או איזה מחוליותיו.

 

אין מקום להבחנה לה טען ב"כ הנאשם בין הפונקציה האזרחית לפונקציה הצבאית בפעילות ארגון טרור. אין לומר כי פעילותו של הנאשם הסתכמה בפעילות בעלת אופי אזרחי בלבד, שכן היא כללה השתתפות במצעד, בעוד הנאשם לובש מדים צבאיים, עליהם סממני החזית הדמוקרטית וכשהוא מחזיק רובה חרוזים מסוג 16M, וכן כללה תמיכה בפעילות ארגון החזית הדמוקרטית. אף ראוי להפנות לפסיקת בית המשפט העליון, לפיה ההבחנה בין הפונקציה האזרחית לפונקציה הצבאית של ארגון טרור מלאכותית ושגויה, שכן הפונקציה האזרחית מזינה את התכלית הצבאית, והתכלית הצבאית מספקת עילה לפעילות האזרחית (ראו, בין היתר, בש"פ 6552/05 ראסם עבידאת נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים 17.08.2005); בש"פ 7385/03 נאצר בן חאלד אגברייה נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים 31.08.2003); בש"פ 7223/03 שיח' ראיד בן סאלח מחאג'נה נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים 18.08.2003)). מעבר לכך, אין לקבל את טענותיו של ב"כ הנאשם כי יש לייחס חשיבות לכך שאוניברסיטת אבו דיס ממוקמת בשטחי הרשות הפלסטינאית. הנאשם, תושב העיר ירושלים, היה חבר בארגון טרור בהיותו סטודנט באוניברסיטה, כאשר חברותו בארגון כאמור תרמה להעצמת הסיכון לביטחון המדינה ולציבור בישראל, ומכאן חומרת מעשיו.

 

באישום השני - הנאשם פעל מתוך מניע לאומני - אידיאולוגי, בכוונה לפגוע באנשי כוחות הביטחון, ולהסב נזק בנפש וברכוש. מעשיו של הנאשם כללו תכנון מוקדם, איסוף חומרים, צפייה בסרטוני הדרכה, עריכת ניסוי בפיצוץ המטען בסמוך לבית, שכלול עוצמת המטען והצפנתו במחסן בית המשפחה של הנאשם. מעבר לכך, הנאשם השתתף בהתפרעות מאסיבית, בה השתתפו כמאה מתפרעים, כשהוא רעול פנים. אז הדליק את מטען הצינור שהכין והשליכו לעבר כוחות הביטחון, בסמיכות לשוטר, וגרם לפיצוץ עז. הנאשם התמיד במעשיו, ולאחר שנס מהמקום, שב והמשיך לקחת חלק בהתפרעות וליידות אבנים אל עבר כוחות הביטחון ממרחק קצר, כשהוא רעול פנים.

 

הפיצוץ העז שנגרם כתוצאה מהשלכת מטען הצינור, הסב פגיעה בגוף לשוטרים שנכחו במקום, שסבלו מצפצופים וכאבים באוזניהם. למרבה המזל לא נגרמו פגיעות כבדות יותר בגוף או ברכוש. אך פוטנציאל הנזק שעשוי היה להיגרם בגוף גדול. חומרה נוספת נעוצה בעיתוי ביצוע העבירות, במועד רגיש במיוחד, במהלך מבצע שומר חומות, בתקופה בה נורה ירי מסיבי של רקטות לעבר אזור ירושלים ועוטף עזה, לאורכה נמשכו הפרות סדר.

 

באישום השלישי -הנאשם לקח חלק בהתפרעות ברחבת הר הבית, ויידה 5 אבנים לעבר כוחות הביטחון, כשהוא רעול פנים. אמנם יידוי האבנים נעשה ממרחק של כארבעים מטר, והלכה למעשה לא תועד נזק כתוצאה ממעשיו של הנאשם. אך אופן ביצוע המעשים היה יכול להוביל לפגיעות גופניות קשות ואף לקיפוח חיים (ע"פ 4080/06 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 10.1.07, פסקה ד(ד) לחוות דעת כב' השופט רובינשטיין); ע"פ 4307/06 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 22.1.07, פסקה ה(1) לחוות דעת כב' השופט רובינשטיין). אף ראוי להתחשב בעיתוי בו בוצעו העבירות בגדרו של אישום זה, במהלך חודש הרמדאן 2021, בתקופה רוויית אירועים של תקיפות יהודים וכוחות הביטחון על רקע לאומני גזעני, וכן למיקום הרגיש בה התרחשה ההתפרעות בה נטל הנאשם חלק - ברחבת הר הבית או בסמוך לה.

 

באישום הרביעי - הנאשם תכנן מבעוד מועד את המעשה, ונערך אליו ימים מראש. ראוי לעמוד על הדומיננטיות של הנאשם ביוזמת המעשה ובמהלכים לביצועו. הנאשם הוא שהציע לעורייב ואחר כך לסעיד לירות את הזיקוקים לעבר הרכבת הקלה, הוא שקיבל לידיו את 9 כוורות הזיקוקים, והוא שהצפינן בשקיות בגג ביתו. לצד זאת, הסכים הנאשם להצעת מנצור להכנת מטעני חבלה. אירוע זה לא יצא אל הפועל, אך אין להקל ראש בפוטנציאל הנזק שבו, ובסכנה הגלומה בירי הזיקוקים שתוכנן אל עבר הרכבת הקלה ובמטעני החבלה שהנאשם הסכים לעסוק בהכנתם.

 

17.  אשר למדיניות הענישה הנהוגה, ב"כ הצדדים הגישו אסופת פסיקה.

 

ב"כ המאשימה הפנתה לשורה של פסקי דין, כדלקמן:

 

·        ת"פ (מחוזי חי') 30684-06-21 מדינת ישראל נ' אברהים מוריח (פורסם במאגרים 24.11.2022) - הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם בעבירות התפרעות וניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה וחבלה במזיד ממניע של גזענות. במהלך מבצע שומר חומות, השתתפו חלק מהנאשמים בהתפרעות בכיכר הכניסה לעיר טמרה, והשליכו אבנים מטווח קצר לעבר השוטרים שהיו במקום. בנוסף, הנאשמים תקפו את המתלונן - יהודי שנקלע עם רכבו למקום. המתלונן הותקף בבעיטות, במכות ידיים, יידוי אבנים וכלי העבודה שנלקחו מרכבו, בזמן שהתוקפים מנסים להוציאו מרכבו ומחבלים ברכב. לאחר שהמתלונן חולץ מהמקום, המשיכו חלק המתפרעים להרוס את הרכב ולבסוף הציתו אותו. למתלונן נגרמו שברים בחוליות הגב, חתכים בראש, בירך ימין, בידו ובאזור הצלעות, וכן שריטות, שטפי דם וסימני חבלה במקומות שונים בגופו. אף חלק משיניו נפלו. בין הנאשמים ובין המתלונן נערכה סולחה במסגרתה שילמו המשפחות סכום כסף לפיצויו. על נאשם 1 הושתו 5 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי. על יתר הנאשמים הוטל עונש מאסר של 7 שנים בפועל מאסר על תנאי.

 

·        ע"פ 5536/18 עמאר אלבייאע נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים 13.06.2019) - המערערים הורשעו בעבירות נגד ביטחון המדינה: חמיד הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה, חברות בארגון טרור וניסיון יציאה שלא כדין מישראל. אלבייאע, עמר ועראמין הורשעו לאחר שמיעת ראיות בעבירה של קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה, לפי סעיפים 92 ו-99(א) לחוק העונשין. אלבייאע הורשע בנוסף בעבירות של ניסיון לחברות בהתאחדות בלתי מותרת, לפי סעיף 85(1)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, וסעיף 25 לחוק העונשין, ניסיון לחברות בארגון טרור, לפי סעיף 3 לפקודה למניעת טרור, התש"ח-1948 וסעיף 25 לחוק העונשין, וניסיון יציאה שלא כדין מישראל, לפי סעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, וסעיף 25 לחוק העונשין. אלבייאע רצה להצטרף לארגון דאע"ש. הוא ניסה לעבור הגבול מצרים, ומשכשל עבר לירדן, ומשם לטורקיה כדי להגיע לסוריה. בנוסף, אלבייאע וחמיד קשרו קשר לבצע פיגוע בשם דאע"ש בישראל. בפרשיה נוספת קשרו עמר ועראמין קשר לביצוע פיגוע חבלני בשם דאע"ש וניסו להכין פצצה. בימ"ש המחוזי גזר על אלבייאע עונש של 8 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי. על יתר המערערים נגזר עונש של 6 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי. בית המשפט העליון לא התערב בהכרעת הדין ובחומרת העונש.

 

·        ת"פ (שלום חי') 30979-05-21 מדינת ישראל נ' וארד מנצור (פורסם במאגרים 08.08.2022) - הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של ניסיון להיזק בזדון, לפי סעיפים 452, 25 לחוק העונשין; ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 274 (1), (2), 25, 29 לחוק העונשין; והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין. במהלך מבצע "שומר החומות", התקהלו עשרות סמוך לתחנת המשטרה בשפרעם, הציתו פחי אשפה בסמוך לתחנת המשטרה, והבעירו חפצים, באמצעותם חסמו ציר תנועה. בנוסף, יידו המשתתפים בהתקהלות בקבוקי תבערה, חפצים ואבנים, וירו זיקוקים לעבר מבנה תחנת המשטרה, ולעבר שוטרים וניידות משטרה, אחד מבקבוקי התבערה הצית דליקה בחצר תחנת המשטרה. נגזר על הנאשם עונש של 16 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

 

·        ת"פ 9143-06-21 מדינת ישראל נ' מועתז בלאה ואח' (3.11.2022) - הנאשם הורשע בעבירות של התפרעות, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, ומעשי פזיזות ורשלנות בצוותא. הנאשם ואחרים התקהלו בזמן מבצע "שומר החומות" בכניסה לעיר העתיקה בעכו, כחלקם רעולי פנים, חסמו כבישים, ירו זיקוקים ויידו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר שוטרים וניידות משטרה, הנאשם ירה זיקוקים לעבר שוטרים ממרחק של עשרות מטרים כשהוא עוטה מסכה ובעת שאחרים יידו עליהם אבנים. על הנאשם נגזר עונש מאסר של 13 חודשים בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

 

·        תפ"ח (מחוזי ירושלים) 1307-09-13 מדינת ישראל נ' אחמד רישק (פורסם במאגרים 19.04.2015) - הנאשמים הורשעו, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע עבירות של קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמתו, לפי סעיף 99(א) בצירוף סעיף 92 לחוק העונשין, ובסיוע לניסיון לייצור נשק, לפי סעיף 144(ב2) בצירוף סעיפים 25 ו-31 לחוק העונשין. בן דודו של נאשם 1 שיתף אותו בתכניותיו לבצע פיגוע, הוא ביקש את עזרתו בהכנת מטען חבלה, רכישת אקדח ובהחדרת מטען החבלה לשטחי ישראל. נאשם 1 שיתף את נאשם 2. השלושה אגרו חומרים להכנת המטען, העבירו אותם למתכנן הפיגוע ובחרו יעד לביצוע הפיגוע. על נאשם 1 נגזרו 10 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי ועל נאשם 2 נגזרו 8 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

 

·        תפ"ח (מחוזי תל אביב-יפו) 1167/02 מדינת ישראל נ' תורק יחיא (29.12.2005) - הנאשם הורשע בעבירות של ייצור והחזקת נשק לפי סעיפים 144(ב2) ו144(א) רישא לחוק העונשין וכן במתן אמצעים לביצוע פשע על פי סעיף 498 לחוק העונשין. הנאשם לימד אחרים כיצד להכין מטען נפץ, להתקינו ולפוצץ אותו, למטרות הפחדה ואזהרה. על הנאשם הוטל עונש מאסר של 12 שנים בפועל ומאסר על תנאי.

 

·        ענ"פ 43700-03-22 מדינת ישראל נ' פלוני (8.12.2022) - המשיב, קטין בעת ביצוע העבירות, הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין; הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 275 א ו 29 לחוק העונשין והחזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג - 1973 (להלן: "פקודת הסמים"). בתקופת מבצע "שומר החומות", הגיע המשיב לאחד ממוקדי ההתפרעויות בעיר עכו, ויידה אבנים לעבר שוטרים ממרחק 50 מטר לערך. בית משפט השלום גזר על המשיב 4 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה של התפרעות או הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות; 3 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה מסוג פשע בניגוד לפקודת הסמים; התחייבות כספית וקנס. בית המשפט המחוזי החמיר את העונש והוסיף 12 חודשי מאסר על תנאי ליתר העונשים שנגזרו בבית משפט קמא.

 

·        עפ"ג (מחוזי חי') 21997-03-22 מדינת ישראל נ' זכרייה מאדי (פורסם במאגרים 14.07.2022) - המשיב הורשע בעבירות של התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין, עבירת הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 275א וסעיף 29 לחוק העונשין; עבירת היזק ממניע גזעני לפי סעיפים 452, 144ו ו 29 לחוק העונשין ועבירת הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק. במהלך מבצע "שומר חומות" נטל המשיב חלק בהתפרעות בעיר עכו, ויידה אבנים לעבר שוטרים יחד עם אחרים. סמוך לאחר מכן הגיע למחסן ביודעו כי הוא בבעלות יהודי, ויחד עם אחרים הוציאו שקי תבלינים, שפכו את תכולתם, שברו חפצים והציתו את המחסן, שנשרף כליל. בית משפט השלום גזר על המשיב עונש של 14 חודשים בפועל ומאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו וגזר עליו 24 חודשי מאסר בפועל. עונש המאסר על תנאי נותר על כנו.

 

·        עפ"ג (מחוזי חי') 26998-04-22 מדינת ישראל נ' מיאתב אבו היג'א (פורסם במאגרים 09.05.2022) - המשיב הורשע על יסוד הודאתו בעבירות התפרעות על פי סעיף 152 לחוק העונשין; ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1) ו-(2) וסעיפים 25 ו-29 לחוק העונשין; היזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק העונשין ואיומים לפי סעיף 192 לחוק. המשיב נטל חלק בהתפרעות בטמרה, יידה אבנים בצוותא עם מתפרעים אחרים לעבר שוטרים וניידת ממרחק קצר, כשהוא רעול-פנים. המשיב התפרע והתנגד למעצר. בית משפט השלום הטיל על המשיב עונש של 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו של המשיב וגזר עליו 16 חודשי מאסר בפועל, מבלי להתערב ביתר רכיבי העונש.

 

·        ת"פ (מחוזי י-ם) 60494-05-12 מדינת ישראל נ' עלי מוסטפאי (פורסם במאגרים 11.06.2013) - הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם בעבירות של חברות בארגון טרור לפי סעיף 3 לפקודה למניעת טרור, תמיכה בארגון טרור לפי סעיף 4 לפקודה למניעת טרור, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(3) לחוק העונשין, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(2) ו-274(3) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, סחיטה באיומים, לפי סעיף 428(רישא) לחוק העונשין, סחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) העונשין, ופציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 335(א) בנסיבות המנויות בסעיף 334 לחוק העונשין. נאשם 2 הורשע גם בנשיאת והובלת נשק לפי סעיף 144(ב)(רישא) לחוק העונשין, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין. הנאשמים החליטו להקים בשכונת עיסאוויה בירושלים חוליה (להלן - החוליה) של ארגון "החזית העממית הדמוקרטית לשחרור פלסטין". בכמה מועדים השתתפו הנאשמים במספר הפגנות ומחאות הזדהות שונות, שנערכו מטעם החזית הדמוקרטית במזרח ירושלים. כחלק מפעילותם בחוליה, יידו הנאשמים אבנים, במספר הזדמנויות שונות, לעבר כוחות הביטחון. הם גם החליטו להביא לעזיבת שתי נשים מהשכונה, בעקבות שמועות כי הן עוסקות בזנות. הם הגיעו לביתן, כשהם רעולי פנים, הציגו עצמם כחברי החזית הדמוקרטית ואיימו עליהן בפגיעה אם לא תעזובנה את השכונה. כמו כן הביאו הנאשמים לעזיבת תושב אחר של השכונה, בשל שמועות שהוא "רמאי וגנב". הנאשמים הוציאוהו מביתו, היכו אותו ואיימו עליו שיעזוב את השכונה תוך 24 שעות. הוא נזקק לטיפול רפואי ועזב. הנאשם 2 החזיק בנשק. בשתי הזדמנויות יצא מביתו כשהנשק עליו. כשהגיעו שוטרים לעצור אותו, זרק אותו כשהוא עטוף בחולצה מעבר לחלון. נגזר על הנאשמים עונשי מאסר שבין 34 חודשים ל- 42 חודשים, מאסר על תנאי ופיצוי. הנאשם 4 ערער על הרשעתו וזוכה (ע"פ 6296/13 אמג'ד אדריס נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים 22.03.2015)).

 

·        עפ"ג (מחוזי י-ם) 3148-02-16 מדינת ישראל נ' רמזי געבה (פורסם במאגרים 24.02.2016) - המשיב הורשע על יסוד הודאתו, בעבירות תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות לפי סעיפים 274(2) ו-152 לחוק העונשין. המשיב השתתף בהתפרעות במהלך ראש השנה במסגרתה התבצרו מתפרעים על הר הבית, יידו אבנים וברזלים בשוטרים. אחד השוטרים נפצע. המשיב יידה אבנים לעבר כוחות המשטרה, כשהוא רעול פנים. בית משפט השלום גזר על המשיב עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט המחוזי החמיר את העונש וגזר עליו 9 חודשי מאסר בפועל. יתר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם.

 

·        תפ"ח (מחוזי חי') 55524-06-21 מדינת ישראל נ' קוסאי עבאס (פורסם במאגרים 21.03.2022) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של מעשה טרור של ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין + סעיף 29 לחוק + סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, מעשה טרור של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 + סעיף 335 + סעיף 29 לחוק העונשין, וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור; והתפרעות, לפי סעיף 152 בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין. הנאשם נטל חלק בהתפרעות, במהלך אירועי שומר החומות, כשהוא רעול פנים. המתפרעים, חמושים במקלות ואבנים, יידו אבנים על מכתזי"ת וחסמו נתיב מעבר באמצעות רהיטים. לאחר מכן, נקלע למקום המתלונן עם רכבו. המתלונן נחסם ע"י המתפרעים, שחבטו ברכבו. הוא יצא מהרכב והחל בורח. המתפרעים השיגוהו, היכו בו באמצעות בעיטות, אגרופים ובאמצעות חפצים שונים עד לאבדן הכרה. הם גם הציתו את רכבו של המתלונן. על הנאשם נגזרו 10 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי.

 

·        ת"פ (שלום י-ם) 51244-02-17 מדינת ישראל נ' מוחמד דרבאס (פורסם במאגרים 28.09.2017) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של חברות בארגון טרור - ארגון החזית העממית לשחרור פלשתין. במסגרת חברותו בארגון לקח הנאשם חלק בפעילות הארגון בעיסאוויה ובמחנות קיץ מטעמו. הנאשם גייס אדם לחברות בארגון והדרכה במחנות הקיץ שלו וכן שלח אותו ואדם נוסף לתלות את דגלי הארגון בעיסאוויה. על הנאשם נגזרו 12 חודשי מאסר ומאסר על תנאי.

 

18.  ב"כ הנאשם הפנה לפסיקת בתי דין צבאיים, וכן לפסקי הדין הבאים (בכללם פסקי דין שניתנו בהקשר להסדרי טיעון שכללו הסכמות לעניין העונש, כך שמידת תרומתם לעניין פחותה):

 

·        ת"פ 3070-07-21 מדינת ישראל נ' קוואסמה ואח' (8.5.2022, להלן: "עניין קוואסמה") - הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם, בעבירות של השתתפות בהתפרעות, לפי סעיף 152 לחוק העונשין, פעולה בנשק למטרות טרור, לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(2) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין ובצירוף סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, היזק בזדון ממניע גזענות או עויינות כלפי ציבור, לפי סעיף 452 בצירוף סעיף 144ו לחוק העונשין, ומעשי פזיזות ממניע גזענות או עויינות כלפי ציבור, לפי סעיף 338(א)(3) בצירוף סעיף 144ו לחוק העונשין. הנאשמים הכינו והטילו מטעני חבלה בצוותא, תוך כדי התפרעות, ומתוך ממניע גזעני במהלך מבצע "שומר חומות". המטענים, הזיקוקים והאבנים ייודו לעבר בתים. מטען אחד התפוצץ במרפסת חדר שינה, וגרם להתנפצות זכוכית דלת המרפסת. מטען נוסף התפוצץ בסמוך לבית ומטען אחר הושלך לעבר חצר אך לא התפוצץ. נוסף על כך יידו הנאשמים אבנים וזיקוקים במהלך אותה התפרעות. הסדר הטיעון כלל הסכמות גם לעניין העונש. על הנאשמים נגזרו 4 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי.

 

·        ת"פ (מחוזי י-ם) 3045-07-21 מדינת ישראל נ' מוחמד עבד אל ראזק (פורסם במאגרים 17.01.2022) - הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם בעובדות כתב האישום, בביצוע עבירות של השתתפות בהתפרעות, לפי סעיף 152 לחוק העונשין, פעולה בנשק למטרות טרור לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור, מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור, היזק בזדון ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור לפי סעיף 452 בצירוף סעיף 144ו לחוק העונשין, מעשי פזיזות ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור לפי סעיף 338(א)(3) בצירוף סעיף 144ו לחוק העונשין. כמו כן הורשע הנאשם 2 בעבירה של אחזקת נשק לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין ובירי מנשק חם לפי סעיף 340א(א) לחוק העונשין. מדובר בשותפיהם של הנאשמים בעניין קוואסמה ואח' (מיום 8.5.2022). הסדר טיעון שכלל הסכמות לעניין העונש. על הנאשמים נגזרו 4 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי.

 

·        ע"פ 8114/22 מדינת ישראל נ' מחמד ראזם (פורסם במאגרים 30.01.2023) - המשיבים הורשעו בעבירות של חברות פעילה בארגון טרור, לפי סעיף 22(ב) לחוק המאבק בטרור, התפרעות, לפי סעיף 152 לחוק העונשין, מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא, לפי סעיפים 448(א), 25 ו-29 לחוק וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור, פעולה בנשק למטרת טרור, לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור ומעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, לפי סעיפים 329(א)(2) ו-29 לחוק העונשין וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור. חלק מהנאשמים הורשעו גם בעבירת ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 274(1), (2) ו-(3) ו-25 לחוק העונשין. חלק מהמשיבים הצטרפו להתארגנות בשכונת עיסוויאה שמטרתה ארגון וביצוע מעשי טרור ופעולות בנשק נגד כוחות המשטרה. הם התכנסו במקומות המפגש, ותקפו את כוחות הביטחון באמצעות בקבוקי תבערה, זיקוקים ואבנים. המשיבים נטלו חלק בהתפרעויות שונות בהן ייודו בקבוקי תבערה, זיקוקים ואבנים לעבר כוחות הביטחון. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם לעבירת החברות הפעילה בארגון טרור בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל. לעבירות הנוספות נקבע מתחם עונש הולם שבין 30 ל-48 חודשי מאסר בפועל עבור חלק מהנאשמים ובין 10 ל-16 חודשי מאסר בפועל עבור נאשמים אחרים. בית המשפט העליון קבע כי מתחמי העונש שנקבעו מקלים עם הנאשמים. עונשי הנאשמים הוחמרו, ונגזרו עליהם עונשי מאסר בפועל שבין 54 ל- 62 חודשים (ובעניינם של המשיבים 6 - 7 - 18 חודשי מאסר בפועל). בית המשפט העליון לא התערב ביתר רכיבי העונש שהושת על ידי בית משפט קמא - מאסר על תנאי וקנס.

 

·        ע"פ 5587/16 חמזה עבאסי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים 18.01.2018) - המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בשורה ארוכה של מקרים של הפרות סדר. המערער פעל במסגרת קבוצה שארגנה הפרות סדר, כשהמערער אחראי על תיאום ההפרות. הפרות הסדר נשאו אופי אלים, נעשה במהלכם שימוש נרחב בהשלכת בקבוקי תבערה וירי וזיקוקים נגד רכבים, תוך יידוי אבנים והבערת צמיגים. באחד האירועים השליכו המערער ואחרים בקבוקי תבערה לעבר ג'יפ סיור משטרתי שעלה באש, ולאחר מכן יידו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר השוטרים שנמלטו מהרכב. בגין כך גזר עליו בית משפט קמא עונש מאסר בפועל של 7 שנים. בית המשפט העליון לא התערב בהכרעת הדין ובגזר הדין.

 

19.  בנוסף, אפנה לפסקי הדין הבאים:

 

·        ת"פ (מחוזי י-ם) 51716-06-17 מדינת ישראל נ' פאדי דאהר (פורסם במאגרים 16.07.2018) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, בעבירת חברות בהתאחדות בלתי מותרת לפי סעיף 22(ב) לחוק המאבק בטרור, חברות פעילה בארגון טרור לפי סעיף 22(ב) לחוק המאבק בטרור, החזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין; ניסיון הצתה לפי סעיף 448(א) וסעיף 25 לחוק העונשין, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 274(1 - 3) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין. הנאשם היה חבר בארגון "שבאב אלאקצא", ארגון דתי המשמש הלכה למעשה כזרוע של תנועת ה"חמאס" שהוכרז התאחדות בלתי מותרת, ולקח חלק בישיבות הארגון. באחת מהישיבות תוכננה פעילות "אעתכאף" לבלימת כניסת המתפללים היהודים וכוחות הביטחון בחג הפסח להר הבית. בנוסף, הנאשם השתתף בהתקהלות אסורה לשם ביצוע הפרות סדר בסמוך למסגד "אלאקצא", במהלכה יודו אבנים ונורו זיקוקים לעבר כוחות הביטחון ברחבת הר הבית, ויידה מספר אבנים לעבר כוחות הביטחון. בנוסף, הנאשם השתתף בהתפרעות ביום הלווית מוחמד אבו חדיר, חילק בקבוקי תבערה שהכין אחר ויידה בעצמו בקבוקי תבערה ואבנים לעבר כוחות הביטחון. על הנאשם נגזר עונש של 38 חודשי מאסר בפועל ועונש מאסר על תנאי.

 

·        ע"פ 8178/13 כאמל אבו רמילה נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים 26.06.2014) - הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של חברות בארגון טרור, לפי סעיף 3 לפקודה למניעת טרור, תמיכה בארגון טרור לפי סעיף 4 לפקודה, סחיטה בכוח, לפי סעיף 427(א) סיפא לחוק העונשין ותקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 382 ובנסיבות סעיף 379 לחוק העונשין. הנאשם הצטרף לחזית הדמוקרטית, ולקח חלק בפעולותיה. בכלל זה היה הנאשם אחראי על חוליה של החזית הדמוקרטית בשכונת עיסאוויה, היה חבר בוועדה של החזית הדמוקרטית שפעלה בשכונה, השתתף בהפגנות מחאה מטעם החזית הדמוקרטית במזרח ירושלים וכנציג מטעמה בקורס עזרה ראשונה. הנאשם יחד עם אחרים, פעל לסילוק אדם שסבר כי הוא סוחר סמים משכונת עיסאוויה, בא לביתו, היכה אותו וגרם לעזיבתו את הכפר. בגין עבירות של חברות ותמיכה בארגון טרור נקבע מתחם ענישה שבין 10 חודשי מאסר בפועל ל- 30 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. בית המשפט העליון הפחית את עונש המאסר בפועל וגזר על הנאשם 25 חודשי מאסר בפועל.

 

·        ת"פ (מחוזי י-ם) 33614-01-22 מדינת ישראל נ' סלאח אבו עסב (14.03.2023) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של חברות פעילה בארגון טרור, לפי סעיף 22(ב) לחוק המאבק בטרור, התפרעות, לפי סעיף 152 לחוק העונשין, מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, לפי סעיפים 329(א)(2) ו- 29 לחוק העונשין וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור, ופעולה בנשק למטרות טרור, לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור. הנאשם הצטרף לחוליה בארגון בשכונת עיסאוויה לייזום הכנה, ארגון וביצוע של מעשי טרור ופעולות בנשק. במסגרת פעילות הארגון, הצטיידו חברי החוליה בזיקוקים וגלוני בנזין להכנת בקבוקי תבערה - לשם ירי ויידוי על כוחות הביטחון בהפרות סדר, וכן יזמו והשתתפו בהתפרעות נגד כוחות הביטחון. בעקבות מות מפגע שנוטרל, נפגשו חברי החוליה, בהם הנאשם, בחדר נטוש, ייצרו 25 בקבוקי תבערה, עטו רעלות, וחסמו כביש באמצעות פחי אשפה בוערים, אחר כך השליכו אבנים, בקבוקי תבערה וזיקוקים לעבר כוחות הביטחון, ממרחק קצר. בגין החברות הפעילה בארגון טרור נקבע מתחם עונש שבין 16 ל- 34 חודשי מאסר בפועל. בגין העבירות האחרות נקבע מתחם ענישה שבין 24 ל- 48 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם עונש של 47 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

 

·        ת"פ (מחוזי חי') 49995-09-17 מדינת ישראל נ' סאמי עלי (פורסם במאגרים 04.11.2018) - הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בעבירות של ייצור נשק לפי סעיפים 144 (ב2) + 144 (ג)(3) לחוק העונשין, החזקת נשק לפי סעיף 144 (א) לחוק העונשין, והחזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין. הנאשם ייצר מטען חבלה מאולתר, בכך שפירק זיקוקין, שפך את תוכנם למיכל מתכת גלילי, מילא אותו בנייר, חיבר לו פתיל ועטף אותו בסרט בידוד. הוא הסתיר את המטען ברכבו, וכן הסתיר ברכב שני סכינים, מיכל גז פלפל, שמונה כדורי רובה ומהלום (שוקר חשמלי). בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש שבין 6 חודשי מאסר בפועל, על דרך של עבודות שירות, לבין 18 חודשי מאסר בפועל. הושתו על הנאשם 6 חודשי מאסר על דרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.

 

20.  אשר לשיקולי אחידות הענישה, בעניין האישום השני הפנה ב"כ הנאשם לגזר דינו של מעורב אחר בפרשה:

 

·        בת"פ (שלום י-ם) 4339-06-22 מדינת ישראל נ' עורייב אבו ח'דיר (פורסם במאגרים 26.03.2023) - הנאשם 1 הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של חברות פעילה בארגון טרור, לפי סעיף 22(ב) לחוק המאבק בטרור, השתתפות בהתפרעות, לפי סעיף 152 לחוק העונשין, ניסיון תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1)+(2)+(3) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין (מספר עבירות), ומעשה פזיזות ורשלנות, לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין. החל משנת 2018 החל הנאשם לתמוך בארגון החזית העממית. החל משנת 2021, עם תחילת לימודיו באוניברסיטת אבו דיס הצטרף כחבר בארגון "ג'בהת אלעמל", ובמסגרת חברותו בארגון, השתתף בפעילויות שונות של הארגון וכן מכר ציוד ומוצרים בשם החז"ע באירועים שונים באוניברסיטה. בנוסף, היה הנאשם מעורב במקרה מושא האישום השני כאמור, במסגרת ההתפרעות שתוארה ברחוב אשאבי בשועפט. הנאשם השתתף בהתפרעות כשהוא רעול פנים, יידה 5 אבנים וכן ירה זיקוקים מספר פעמים לעבר השוטרים ולעבר הרכבת הקלה שעברה במקום, ממרחק 20 מטרים. על הנאשם, שהיה קטין בעת ביצוע חלק מהעבירות בהן הורשע (בהן העבירות מושא האישום השני בענייננו) הושת עונש של 15 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

 

·        אפנה, בהקשר זה, לגזר הדין שניתן בעניינו של נאשם שני באותו הליך, בת"פ (שלום י-ם) 4339-06-22 מדינת ישראל נ' עורייב אבו ח'דיר (פורסם במאגרים 24.01.2023) - הנאשם 2 הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של חברות פעילה בארגון טרור לפי סעיף 22(ב) לחוק המאבק בטרור. בין השנים 2018 - 2021 הצטרף הנאשם כחבר בקוטב. במסגרת זו השתתף באירועים שונים, בתהלוכות ובאירועי צופים עם דגלי החזית הדמוקרטית והקוטב. במהלך האירועים החזיק את דגל הקוטב ונשא נאומים בשבח הארגון. בנוסף, פרסם הנאשם פרסומים בחשבונותיו הפרטיים בפלטפורמת הפייסבוק והאינסטגרם, בהם נאומים בשבח הקוטב כשהוא לבוש חליפה צבאית, לצד פרסומים נוספים התומכים בטרור. בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם בין 8 חודשי מאסר בפועל ועד 24 חודשי מאסר בפועל. נגזר על הנאשם עונש של 12 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

 

21.  לאור כל האמור, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, אני קובעת את מתחמי העונש ההולם, במקרה דנא, כדלקמן:

 

באישום הראשון - בין 6 חודשי מאסר בפועל ל- 20 חודשי מאסר בפועל.

באישום השני - בין 3 שנות מאסר בפועל ל- 8 שנות מאסר בפועל.

באישום השלישי - בין 8 חודשי מאסר בפועל ל- 20 חודשי מאסר בפועל.

באישום הרביעי - בין 5 חודשי מאסר בפועל ל- 18 חודשי מאסר בפועל.

 

ו.       גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

 

22.  לאחר קביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם זה, בהתאם להוראות סעיף 40יא וסעיף 40יב לחוק העונשין.

 

השיקולים הרלוואנטיים לגזירת עונשו של הנאשם הם:

 

עברו הפלילי של הנאשם - הנאשם נעדר הרשעות קודמות.

 

הודאה ונטילת אחריות - הנאשם הודה במסגרת הסדר הטיעון בעובדות כתב האישום המתוקן, ולכאורה קיבל אחריות על מעשיו וחסך הצורך בשמיעת עדויות.

 

עם זאת, כעולה מתסקיר שירות המבחן, הנאשם התקשה לקבל אחריות לעבירות בהן הורשע, ונטה לצמצם את מעורבותו ולהפחית מחומרת מעשיו, ושירות המבחן התרשם כי לנאשם קושי בבחינת המסוכנות שבמעשיו ובהכרה בהשלכותיהם.

 

נתוניו האישיים של הנאשם, נסיבות חייו ופגיעת העונש בנאשם ומשפחתו - הנאשם יליד שנת 1997, כבן 25, גבר צעיר שחייו לפניו. הנאשם השלים לימודי תיכון ולימודי המשך מקצועיים, עבד בעבודה אליה הוכשר, והביע רצון לשקם את חייו. הנאשם מאורס לאישה, והטלת עונש של מאסר בפועל על הנאשם פוגעת בו ובתא המשפחתי שהיה על סף הקמתו. מעבר לכך, הנאשם נתון במעצר עד תום ההליכים, וידוע כי תנאי מעצר קשים מתנאי מאסר.

 

לצד זאת, יש לשקול לחובת הנאשם את הצורך בהרתעתו, כמפורט בתסקיר שירות המבחן, שהתרשם כי הנאשם נמצא עדיין בתהליך גיבוש זהותו העצמית כבוגר, וככזה הוא נתון להשפעות שליליות. זאת בפרט בשים לב למהות העבירות בהן הורשע, על רקע אידיאולוגי, ותוך שימת דגש גם לחשיבות הרתעת הרבים.

 

חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות - האירועים מושא האישום הראשון התרחשו בין השנים 2016 - 2019, בזמן לימודיו של הנאשם באוניברסיטת אבו דיס. הדבר מהווה נסיבה לקולה.

 

23.  במקרה זה, אני מוצאת ליתן עונש כולל לכל האירועים, בהתאם להוראת סעיף 40יג(ב) לחוק העונשין. אמנם בדרך זו גזר הדין אינו מגלה את החומרה הקונקרטית אותה ייחס בית המשפט לכל אחד מהאירועים שבגינם הורשע הנאשם, אך הוראות הדין מתירות זאת.

 

הטעם להטלת עונש כולל נעוץ בעובדה כי, חרף היות המעשים "אירועים" נפרדים, מדובר בשרשרת מעשים בעלי מאפיינים דומים. בנסיבות אלה ראוי להטיל עונש כולל, שישקף את מלוא הנתונים הרלוונטיים לענישה.

 

בהתאם להוראות 40יג(ג) לחוק העונשין בגזירת העונש הכולל יש להתחשב במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, וביחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש.

 

העונש הכולל שייגזר על נאשם במקרה של ריבוי אירועים אינו סכימה אריתמטית של העונשים הראויים בגין כל אירוע ואירוע, אלא עליו לשמור על יחס הולם בין חומרת מכלול האירועים שבביצועם הורשע הנאשם לבין עונש המאסר שייגזר עליו. יחס הולם כאמור נגזר, בין השאר, מתוך השוואה לעונשים הקבועים בדין בגין ביצוען של עבירות שונות.

 

לפיכך, ולאחר שקלולם של מכלול הנסיבות לכף חומרה ולכף קולה, כפי שפורטו לעיל, אני מתרשמת, כי יש לגזור על הנאשם עונש כולל המצוי ברף האמצעי - עליון של מתחם העונש ההולם. בהתאם, אני גוזרת על הנאשם עונש מאסר בפועל של שמונה שנות מאסר, מאסר מותנה, וקנס.

 

ז.       סוף דבר

 

24.  נוכח האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

(א)              8 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

 

(ב)               מאסר על תנאי למשך 9 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור על אחת מהעבירות בהן הורשע .

 

(ג)                קנס בסך של 5,000 ₪, אשר ישולם בחמישה תשלומים חודשיים, רצופים ושווים, החל מביום 2.6.23 וב- 2 לכל אחד מארבעת החודשים העוקבים.

 

 

ניתן היום, י"א אייר תשפ"ג, 02 מאי 2023, בהעדר הצדדים.