1

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין תשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין") ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2.      על פי הנטען בחלק הכללי שבכתב האישום, הנאשם והגב' א' (להלן: "המתלוננת"), היו נשואים בזמנים הרלבנטיים לכתב האישום משך כ-10 שנים ולהם ארבעה ילדים, והם התגוררו במחנה הפליטים שועאפט בירושלים.

3.      בליל 20.6.2021 בשעה 04:00 או בסמוך, קם הנאשם ממיטתו לאחר ששמע את אחד מילדיו בוכה, והחל מקלל את המתלוננת, אחז במגירת בגדים ריקה והכה בראשה של המתלוננת ובברכה, אז השליך את המגירה. הנאשם ניגש אליה, אחז בצווארה ובידה בחוזקה ואיים כי יהרוג אותה.

4.      כתוצאה מהמעשים, נגרמו למתלוננת חתך בברך ושטפי דם בצוואר וביד.

5.      בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר מבחן אביא מתוכנו בתמצית: הנאשם כבן 34 אב ל-4 ילדים בגילאי 2-7. צוין, כי מספר חודשים קודם למעצרו הנוכחי, השתחרר מריצוי מאסר בגין אותן עבירות.

6.      הנאשם סיים 10 שנות לימוד, ועזב את המסגרת החינוכית כדי לסייע בפרנסת המשפחה. הנאשם מסר, כי מאז צעירותו גדל בחסכים חומריים והוא נעדר מערכות תמיכה משמעותיות, חברתיות ומשפחתיות, עמן יכול לחלוק מעולמו הפנימי.

7.      אשת הנאשם כבת 27 עקרת בית. ממידע המצוי בשרות המבחן עולה, כי המערכת הזוגית לוותה בקשיים כלכליים וריבוי קונפליקטים עם המתלוננת. בנוסף קיים מידע רגיש אודות שיחה שנערכה עמה במסגרת מידע קודם שנמסר לשרות המבחן. (ראו: תסקיר עמוד 2 פיסקה 2).

2

8.      שרות המבחן התייחס לעברו הדומה של הנאשם, וכן לעובדה כי את העבירות בתיק דנן ביצע כחודשיים לאחר שחרורו מהמאסר.

9.      הנאשם שלל נקיטת אלימות כנגד המתלוננת בתיק דנן, והשליך עליה את האחריות למעצרו. הנאשם שלל גם נזקקות טיפולית.

10.  משיחה שנערכה עם המתלוננת עלה, כי לאורך כל חייהם המשותפים חוותה אלימות מילולית ופיזית, ומאז שחרורו הטיח בה את האשם למאסרו תוך שהפנה כלפיה איומים ברצח. נוכח זאת, המתלוננת הבהירה כי היא נחושה להתגרש מהנאשם. הוסף, כי הנאשם דרש ממנה לבטל את התלונה, וכן מסרה כי שהתה במעון לנשים מוכות.

11.  שרות המבחן עומד על גורמי הסיכוי וכן גורמי הסיכון, והעריך כי חרף ההליכים המשפטיים שננקטו כלפיו, אלו לא היוו גורמי הרתעה עבורו. בנוסף ולהערכתם לנאשם קווי אופי אלימים ומושרשים. שרות המבחן מעריך, כי המתלוננת נמצאת ברמת סיכון גבוהה לפגיעה חוזרת מצדו של הנאשם. (ראו: עמוד 3 פסיקה אחרונה).

12.  נוכח טעמים אלו, ממליץ שרות המבחן על ענישה מוחשית ומציבת גבולות, לצד הטלת עונש מאסר על תנאי משמעותי.

13.  ב"כ המאשימה ציינה כי הנאשם יליד 1987, וכן הפנתה לעובדות בהן הודה הנאשם, וכן לערכים המוגנים בהם פגע במעשיו. בהקשר זה הפנתה לצילומים המתעדים את החבלות שנגרמו למתלוננת (מ/4).

14.  בהתייחס לנאשם ציינה, כי המדובר בנאשם שבעברו 2 הרשעות קודמות בעבירות אלימות במשפחה, שבוצעו אף הן כלפי המתלוננת, וכלפי ילדיו. המאשימה תיארה את השתלשלותה של האלימות מאז נדון הנאשם בפעם הראשונה ביום 14.9.17 בגין צבר עבירות אלימות כלפי המתלוננת, וכן תקיפת חסר ישע, כאשר בתווך נדון ל-17 חודשים בגין תקיפה נוספת של המתלוננת. ממאסר זה השתחרר הנאשם ביום 25.4.2021 וחודשיים לאחר מכן, ביצע כלפי המתלוננת את העבירות שבפנינו. המאשימה, הפנתה לתוכן תסקיר המבחן ודברי המתלוננת בשרות המבחן, לכך שהנאשם עבר כלפיה עבירות גם מתחום המוסר, לכך שיצר עמה קשר ממקום מעצרו ודרש ממנה שתבטל את התלונה. נוכח זאת, ביקשה לקבוע מתחם שבין 12-36 חודשים ולהטיל על הנאשם 30 חודשים כולל הפעלת המאסר המותנה להפעלה.

15.  הסנגור ביקש לתת משקל להודאת הנאשם, נתון המצביע על נטילת אחריות, והעדר הצורך בהעדת המתלוננת. על פיו, הנאשם מסר לו בכוונתו להתגרש מהמתלוננת, ולהתחיל הליך טיפולי במסגרת שב"ס. הסנגור ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם ובהתאם לעונשים הקודמים שהוטלו עליו, לגזור עליו כעת 18 חודשים, לצד ענישה נלווית. הוסף, כי הנאשם עבר אירוע לבבי בין כותלי הכלא, ואף מצבו הנפשי הינו רעוע.

3

      מתחם העונש ההולם:

16.  במקרה דנן, הערך שנפגע הינו זכותו של כל אדם לשמירה על בטחונו האישי ועל גופו, ובפרט זכותה של אישה להיות מוגנת מפני אלימות בן זוגה. מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי המדובר בפגיעה משמעותית. כעסו של הנאשם הופנה כלפי המתלוננת, עקב בכיו של אחד מילדיו שהפריע את מנוחתו. הנאשם היכה את המתלוננת בברכה באמצעות מגירה, חנק אותה בחוזקה, ואף איים להמיתה במהלך האירוע. המדובר בתקיפה ברוטאלית, ואיום ממשי שהופנה כלפי המתלוננת במהלך אותו אירוע. האלימות שננקטה כלפיה, הותירה בה חבלות. חתך בברך ושטפי דם בצוואר וביד.

17.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, החל ממאסר למשך מספר חודשים שיכול וירוצה על דרך עבודות שירות, ועד עונשי מאסר בפועל לתקופה משמעותית לצד ענישה נלווית.

18.  ראו לדוגמה: רע"פ 11/15 פלוני נגד מדינת ישראל (20.1.15), רע"פ 3077/16 פלוני נגד מדינת ישראל (2.5.16), רע"פ 5434/17 דמוך נגד מדינת ישראל (29.11.17), עפ"ג 42670-02-13 סנדלר נגד מדינת ישראל (12.4.13), עפ"ג 47258-05-14 י.פ נגד מדינת ישראל (13.10.13), רע"פ 1884/19 שמריז נגד מדינת ישראל (14.3.19), רע"פ 3077/16 פלוני נגד מדינת ישראל (2.5.16), ע"פ 48443-01-17 תמיר בן חי נגד מדינת ישראל (6.3.17), ת"פ 17401-05-11 מדינת ישראל נגד פלוני (30.3.14), ת"פ 17170-06-18 מדינת ישראל נגד פלוני (6.2.20)).

19.  בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג') סבורני, כי מתחם העונש ההולם הינו החל מ- 6 חודשים שיכול וירוצו על דרך עבודות השירות ועד ל-16 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

20.  גזירת העונש המתאים לנאשם:

21.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). הנאשם יליד 1987 כבן 34 אב לארבעה ילדים בגילאי שנתיים עד שבע שנים. הנאשם נטל אחריות על מעשיו בבית המשפט, וחסך את העדת המתלוננת. נתתי משקל לטיעוני ההגנה בדבר מצבו האישי והנפשי של הנאשם, ולכך שעבר אירוע לבבי במהלך המעצר.

4

22.  לחובת הנאשם שתי הרשעות קודמות בגין אותן עבירות, וכלפי אותה המתלוננת, בגינן ריצה שתי תקופות מאסר האחת משנת 2016 למשך 15 חודשים בגין צבר עבירות כלפי המתלוננת וכן תקיפת קטין חסר ישע. בשנת 2020 נדון הנאשם ל-17 חודשי מאסר בגין עבירות של תקיפה הגורמת חבלה (בת זוג) ואיומים. את העבירות בתיק דנן, ביצע הנאשם כחודשיים מעת שחרורו מהמאסר האחרון, אותו ריצה כאמור בגין אותן עבירות, ודומה, כי חרף עונשי מאסר שהוטלו עליו, לא היה בהם כדי לרסנו, ולמתן את התנהגותו. בנוסף, יש ליתן משקל להתרשמות שרות המבחן אודות סיכון גבוה הנשקף למתלוננת לפגיעה חוזרת מצד הנאשם. הנאשם כאמור, שולל נזקקות טיפולית, והוא חסר תובנה בדבר הצורך לעריכת שינוי באורחות חייו, והמלצתם הינה להטלת עונש מוחשי לצד עונש מרתיע משמעותי. בנסיבות אלו יש להביא בחשבון שיקולים הנוגעים בהרתעת היחיד, ובהתאם לקבוע את עונשו של הנאשם בחלקו העליון של המתחם.

23.  אשר על כן החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

24.  14 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר.

25.  מורה על הפעלת מאסר למשך 8 חודשים מתיק מספר 55684-02-20 כפי שנפסק ביום 20.12.2020 (בית משפט שלום בירושלים) לריצוי במצטבר. סה"כ ירצה הנאשם 22 חודשי מאסר בפועל.

26.  10 חודשי מאסר וזאת על תנאי, שלא יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירת אלימות כלפי בת זוג.

27.  6 חודשי מאסר וזאת על תנאי, שלא יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירת איומים.

28.  פיצוי למתלוננת בסך 4000 ₪. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 3.7.2022.

29.  התחייבות בסך 5000 ₪ להימנע מביצוע עבירות אלימות וזאת למשך 2 שנים מהיום. רשמתי לפניי את התחייבותו של הנאשם בע"פ.

      זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, י"ח אדר ב' תשפ"ב, 21 מרץ 2022, בנוכחות המאשימה, הנאשם ובא כוחו.