1

1.         נאשם 1 (להלן: "הנאשם") הורשע בעבירה של סיוע לקבלת רכב גנוב, עבירה לפי סעיף 413 בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון במיוחס לו בכתב האישום המתוקן.

2

2.         לפי המתואר בכתב האישום, ביום 16.11.14 הנאשם סייע לנאשם 2 לקבל רכב גנוב מדגם מסחרי מאנשים שזהותם אינה ידועה באמצעות שיחת טלפון שביצע.

3.         במסגרת ההסדר הוסכם כי יתבקש תסקיר בעניינו. מהתסקיר נלמד כי הנאשם שולל מעורבות במיוחס לו ומשליך את האחריות להסתבכותו על גורמים חיצוניים. קצינת המבחן ציינה את התרשמותה כי היא אינה יכולה לשלול קיומה של רמת סיכון להישנות הסתבכויות נוספות עם החוק.

4.         ב"כ המאשימה טענה למתחם ענישה בין שנת מאסר בפועל ל-18 חודשים בגין העבירה של קבלת רכב גנוב, ומאחר ומדובר בעבירת סיוע יש לקבוע את המתחם במחצית מתקופות אלו. בנוסף יש להשית על הנאשם, מאסר מותנה וקנס. לדבריה, הנאשם אינו מצוי ברף התחתון של המתחם וציינה כי יש לו עבר פלילי בעבירה דומה של שבל"ר.

5.         מנגד ציין ב"כ הנאשם כי הנאשם הודה וקיבל אחריות על המיוחס לו. לדבריו, הנאשם נטל חלק בסיוע לגניבה רק לאחר קבלת הרכב על ידי נאשם 2 ולא ציפה לקבלת תמורה כספית ממנו. הוא הצביע על כך שעל נאשם 2, שהורשע בעבירה של קבלת רכב גנוב ולא אך בסיוע, הושת מאסר של 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות ומעונש זה יש לגזור מחצית לנאשם. מאחר ולפי חוות הדעת של הממונה על עבודות השירות הנאשם אינו כשיר לעבודות שירות (מאחר והוא מצוי בהליך של הפסקה מנהלית בשל אי התייצבותו לעבודות שירות שהושתו עליו בהליך קודם), סבור ב"כ הנאשם כי יש להסתפק בהשתת חודש מאסר בפועל אחד בלבד.

6.         עבירות גניבות רכב הפכו זה מכבר למכת מדינה של ממש. מדובר בעבירות קלות יחסית לביצוע וקשות לאכיפה. הנזק הכלכלי לקרבן העבירה ולמשק כולו אינן מבוטלות. יש בהם גם כדי לגרום לעגמת נפש של ממש ופגיעה בתחושת הביטחון האישי. במקרה זה מדובר ברכב מסחרי אשר משמש בדרך כלל לעבודה והנזק בגין גניבת הרכב רב יותר.

3

7.         בתי המשפט ציינו לא פעם כי לכל חלק בשרשרת גניבת רכב תפקיד משלו שבלעדיו לא היה ניתן להשלים את פעולת הגניבה (ראו למשל ע"פ 6294/05 חובב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.07.06)). בד בבד, יש להבחין בין מבצע עבירת גניבה לבין המקבל רכב גנוב לבין המסייע בקבלת רכב גנוב.

8.         בשים לב לאמור ולמדיניות הענישה הנהוגה בבתי המשפט בעבירות מעין אלו, אני סבור כי מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה של הנאשם, שכאמור הורשע בסיוע לקבלת רכב גנוב, נע בין מספר חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר, ולצדם מאסר על תנאי וקנס.

9.         לא מצאתי מקום לסטות ממתחם הענישה לקולא או לחומרא ולא נטען לכך, ועל כן יש לגזור את עונשו של הנאשם בתוך המתחם בשים לב לסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

10.       הנאשם יליד 1988, כיום בן 28. בעברו הרשעה אחת בעבירה של שבל"ר בגינו הושת עליו עונש מאסר ל-75 יום לריצוי בעבודות שירות, אותם הוא לא ביצע והוגשה כנגדו הפסקה מנהלית.

11.       אין מדובר אפוא, במעידה חד פעמית של הנאשם, אשר גם לא ביצע את עבודות השירות שהושתו עליו בתיק קודם, ובטרם שילם חובו על העבירה הקודמת הוא שב וביצע עבירה דומה.

12.       יש גם להזכיר את הקשיים המפורטים בתסקיר שירות המבחן באשר לדפוסי ההתנהלות של הנאשם, וגם אם אקבל את הסברי ב"כ הנאשם כי אי קבלת האחריות על מעשיו שתוארה על ידי קצינת המבחן מתייחסת לאחריות למעשה קבלת הרכב הגנוב על ידו, אך הוא מקבל אחריות על חלקו בסיוע, עדיין עולה כי חרף העובדה כי הוא החל להסתבך בפלילים בהיותו בן 19, הוא התקשה ליטול חלק במעורבות טיפולית והתקשה לתת את הדעת על חולשותיו ואחריותו למעשיו והוא מתקשה להציב לעצמו גבולות.

13.       לצד זאת, לזכותו של הנאשם יש לזקוף את הודאתו בבית המשפט בעובדות כתב האישום המתוקן.

4

14.       כמו כן, יש לתת את הדעת על אחידות הענישה בהתייחס למקרה זה, ולעונש שהושת על נאשם 2 שהנאשם הורשע בסיוע לו. כאמור, על נאשם 2 הושת מאסר ל-6 חודשים לביצוע בעבודות שירות. לצד זאת יש לתת את הדעת על ההבחנה ביניהם על כך שלנאשם 2 לא היה עבר פלילי וכי התרשמות שירות המבחן ממנו הייתה חיובית בעיקרה ושונה מההתרשמות מהנאשם.

15.       לאור כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 3 חודשים מאסר בפועל.

ב. 6 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם, אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מהיום עבירת רכוש

מסוג פשע.

ג. 3 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם, אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מהיום עבירת רכוש

מסוג עוון.

נוכח העובדה כי לא הושת קנס על נאשם 2 לא ראיתי מקום להשית קנס על הנאשם שהורשע אך בסיוע לו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ב כסלו תשע"ז, 12 דצמבר 2016, במעמד המתייצבים.