בפני

כבוד השופטת נועה חקלאי

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

נור אדין

הנאשם

גזר דין

רקע

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, תשל"ז 1977 (להלן: "החוק").

על-פי המתואר בכתב האישום, בתאריך 19.8.14 גנב הנאשם את הרכב שהוחנה ליד ביתו של המתלונן ברחוב חיד"א באשקלון, בכך שנכנס אל הרכב באופן שאינו ידוע למאשימה, התניע את הרכב ונסע עימו מהמקום.

בשל תקלה טכנית, הנאשם נטש את הרכב בסמוך לתחנת דור אלון נגבה ונמלט.

תסקיר שירות המבחן

2.         שירות המבחן סקר את הרקע האישי, המשפחתי והעברייני של הנאשם, את התנאים בהם גדל, את הקשיים עימם התמודד ואת יחסיו עם הוריו. שירות המבחן ציין כי הנאשם נדון בתיק אחר בין היתר לצו מבחן במסגרתו שולב בקבוצה טיפולית וכי הנאשם משתתף בקבוצה ומגיע באופן סדיר למפגשים. הנאשם נעצר בתיק האחר ובעקבות מעצרו שינה אורחותיו והחל בניהול אורח חיים נורמטיבי. שירות המבחן העריך כי העבירה בוצעה על רקע גילו הצעיר, חוסר בשלות רגשית, העדר דמויות סמכותיות מיטיבות מאז ילדותו, תחושת בדידות ונטישה מצד הוריו והצורך לספק צרכיו לעצמו. שירות המבחן התרשם כי לצד הגורמים המכשילים באישיותו של הנאשם הוא נמצא כיום בתהליך שינוי חיובי ומבטא מוטיבציה לשמירה על השינוי אותו השיג. שירות המבחן העריך כי הנאשם זקוק להמשך טיפול שיאפשר לו סיוע ותמיכה רגשית והכוונה להמשך התנהלות נורמטיבית בעתידו וכי מקום עבודתו של הנאשם מהווה מקור יציבות בחייו. לפיכך המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן, של"צ בהיקף 250 שעות, ענישה מוחשית וחינוכית שתאפשר במקביל המשך תעסוקתו.

טיעוני הצדדים לעונש

3.         ב"כ המאשימה הפנתה לערך המוגן שנפגע, לחומרת העבירה, למתחם העונש ההולם אשר לשיטתה נע בין 12-24 חודשי מאסר בפועל. לדבריה, נסיבותיו האישיות של הנאשם נסוגות אל מול האינטרס הציבורי ולכן, ביקשה שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן ועתרה להשתת מאסר בפועל ברף הגבוה של המתחם, מאסר מותנה, קנס, התחייבות כספית, פסילת רישיון נהיגה בפועל, פסילה מותנית ופיצוי לבעל הרכב.

ב"כ המאשימה ציינה שהרכב הוחזר לבעליו לאחר שננטש.

ב"כ המאשימה תמכה טיעוניה בפסיקה רלוונטית.

4.         ב"כ הנאשם ציינה כי הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו וחסך זמן שיפוטי. לדבריה מתסקיר שירות המבחן עולה תמונה לא פשוטה של צעיר בן 25 אשר למרות נסיבותיו האישיות הקשות, מנסה בכל כוחותיו להרים את עצמו, לפרנס את עצמו ולהתמודד עם כל הקשיים. ב"כ הנאשם ציינה כי עבר חוויה קשה במהלך מעצרו בתיק האחר, שם נדון ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות והועמד בצו מבחן של שירות המבחן. מאז אותה פרשה לא נפתחו תיקים נוספים. לדבריה ניתן היה לצרף תיק זה לתיק הנוסף ועקב טעות הדבר לא נעשה. ב"כ הנאשם הפנתה לכך שביצוע העבירה נעשה על רקע ניהול אורח חיים שולי אלא שמאז שינה הנאשם אורחותיו ומנהל אורח חיים נורמטיבי. ב"כ הנאשם הפנתה לכך ששירות המבחן רואה במקום העבודה חלק מהליך השיקום וכי קיימת חשיבות לשמור על מקום העבודה. לפיכך עתרה להסתפק בענישה בדמות של"צ ולהימנע מעונש מאסר ולו בעבודות שירות, לדבריה גניבת הרכב לא נעשתה בתחכום, ללא עבירות נלוות, הרכב הוחזר לבעליו ולפיכך לשיטתה, המתחם נע ממאסר על תנאי ועד למאסר בעבודות שירות. ב"כ הנאשם בקשה להעדיף בנסיבות תיק זה את ההליך השיקומי ולגזור את עונשו בהתאם.

5.         הנאשם אף הוא בקש לומר דברים. הנאשם הודה שטעה. ציין שהוא רוצה להתקדם בחיים והיום נמצא במקום אחר, אוהב את עבודתו, מעוניין ללמוד ב"מכללת השף" ולהתקדם והוא שומר על עצמו. הנאשם בקש את התחשבות בית המשפט.

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם

6.         הערך החברתי אשר נפגע מהעבירה של גניבת רכב הוא שמירה על קניינו של אדם, שמירה על סדר ציבורי תקין והגנה על תחושת הביטחון של הציבור.

על עבירת גניבת הרכב ראו דבריו של כב' השופט עמית בבש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל

"פתאום קם אדם בבוקר ומוצא..." שמכוניתו חלפה עם הרוח, או במקרה הטוב, נפרצה ותכולתה נשדדה. חוזר אדם לביתו בסוף עמל יומו ומוצא כי מאן דהוא חדר לפרטיותו ונטל את רכושו ואת חפציו שאותם צבר בזיעת אפו ומיטב כספו. מי ימוד את עוגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס שנגרמו למי שנפגע מאותן עבירות רכוש, שדומה כי ליבנו גס בהן, והסטטיסטיקה של העבירות הלא מפוענחות בתחום זה מדברת בעד עצמה. אין לראות בעבירות רכוש, כמו התפרצות לדירה או גניבת רכב, גזירת גורל שאין לה מענה בחוק ובפסיקה".

7.         מידת הפגיעה בערך המוגן היא ממשית, הנאשם נכנס לרכב בדרך שאינה ידועה, התניעו ונסע עם הרכב מהמקום. הרכב ננטש והושב לבעליו.

8.         באשר לנסיבות ביצוע העבירה: אין בידי אינדיקציה לגבי שווי הרכב. בסופו של יום, הרכב הושב לבעליו, כך שבפועל לכאורה הנזק שנגרם לרכושו של המתלונן אינו רב, אין אינדיקציה לגבי תכנון מוקדם לביצוע העבירה או תחכום מיוחד.

9.         בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל מ- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ועד לעונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות.

בעניין הצורך בענישה מחמירה ראו דבריו של כב' השופט א' רובינשטייןבע"פ 11194/05 אבו סבית נגד מדינת ישראל :

"למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש ... כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך".

על מדיניות הענישה הנוהגת ניתן ללמוד בין היתר מפסקי הדין הבאים:

·        רע"פ 1108/15 מחמוד שעאבנה נ' מדינת ישראל. שני אישומים של גניבת רכב בצוותא. נקבע מתחם בין 8 ל- 24 חודשי מאסר. נגזרו 14 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

·        עפ"ג (חיפה) 10851-05-15 מדינת ישראל נ' צאלח. גניבת רכב ועבירות נוספות (כניסה לישראל שלא כחוק , נהיגה ללא רישיון) בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על קולת העונש והעלה את רכיב המאסר מ- 9 ל- 17 חודשים.

·        עפ"ג (י-ם) 57089-03-14 עודיי מחפוז נ' מדינת ישראל. גניבת רכב . נקבע מתחם בין 9 ל- 24 חודשי מאסר. על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

·        ת"פ (רמלה) 14338-11-14 מדינת ישראל נ' כאמל אל מוגרבי. גניבת מונית שהושארה מונעת ולא נעולה, ונהיגה ללא רשיון. נקבע מתחם בין 6 ל- 18 חודשי מאסר. נגזרו 11 חודשי מאסר (תלוי ועומד ערעור הנאשם על חומרת העונש).

·        ת"פ (רמלה) 7206-01-14 מדינת ישראל נ' מוחמד סמיח. גניבת רכב, כניסה לישראל שלא כחוק, נהיגה ללא רישיון. נקבע מתחם בין 8 ל- 18 חודשי מאסר בפועל. נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

·        ת"פ (י-ם) 11874-09-13 מדינת ישראל נ ג דאת. גניבת רכב. נקבע מתחם בין 8 ל- 24 חודשי מאסר בפועל. נגזרו 11 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

·        ת"פ (רמלה) 24088-12-13 מדינת ישראל נ' היתם רג'אבי. גניבת רכב. נקבע מתחם בין 8 ל- 24 חודשי מאסר בפועל. נגזרו 11 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. (נדחה ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין).

·        ת"פ (ת"א) 46381-10-13 מדינת ישראל נ' סטניסלב קריפל. גניבת רכב. נקבע מתחם בין 8 ל- 24 חודשי מאסר בפועל. נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

·        ת"פ (ת"א) 3874-08-13 מדינת ישראל נ' אל בטיחאת. גניבת רכב. נקבע מתחם בין 6 ל- 18 חודשי מאסר בפועל. נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל, כולל מאסרים מותנים שהופעלו, לצד ענישה נלווית.

·        ת"פ (י-ם) 37451-05-11 מדינת ישראל נ' סאמר זגייר. גניבת רכב. נקבע מתחם בין 8 ל- 27 חודשי מאסר בפועל. נגזרו 24 חודשי מאסר בפועל כולל מאסרים מותנים שהופעלו, לצד ענישה נלווית.

10.       לאור האמור לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאירוע בנסיבותיו נע מ- 8 ועד ל- 18 חודשי מאסר.

גזירת העונש המתאים לנאשם

11.       בבואי לגזור את עונשו של הנאשם לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

·        זקפתי לזכותו את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות בהזדמנות ראשונה.

·        לקחתי בחשבון את דברי ב"כ הנאשם כי הנאשם יכול היה לצרף תיק זה לתיק מאוחר יותר עליו כבר נדון ביום 15.6.15.

·        זקפתי לחובתו של הנאשם את הרשעתו בתיק הנוסף בעבירות של קבלת רכב גנוב, קשירת קשר לפשע, נהיגה פוחזת ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח.

·        לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שנלמדות מתסקיר שירות המבחן וכפי שעולות מטיעוני באת כוחו, את הרקע המשפחתי ואת הקשיים עימם מתמודד.

·        לקחתי בחשבון את האמור בתסקיר שירות המבחן, ביחס לשיתוף הפעולה של הנאשם בהליך הטיפולי וביחס למאמציו לנהל אורח חיים נורמטיבי, להתקדם במישור התעסוקתי (ללמוד ב"מכללת השף") ולסיכויי השיקום ואת הערכת שירות המבחן כי שמירת מקום עבודה הוא עניין מהותי בשיקומו של הנאשם.

·        לקחתי בחשבון את שיקול הרתעת היחיד, בשים לב לכך שלאחר ביצוע העבירה חזר לבצע עבירה דומה באופיה.

·        לקחתי בחשבון את דבריו של הנאשם כי השתקם וכיום נמצא במקום אחר בחייו.

חריגה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום

12.       אין ספק שאלמלא שיקולי שיקום, היה מקום לאמץ את עמדתה העונשית של המאשימה ולהטיל על הנאשם מאסר ממושך לריצוי מאחורי סורג ובריח.

הנאשם שבפני יליד 1991, היה בן 23 במועד ביצוע העבירה. בשים לב לגילו הצעיר של הנאשם, הציבור יצא נשכר אם אכן יעלה הנאשם על דרך הישר, ולא ישוב לדרכו הרעה.

הנאשם מצוי בהליכי שיקום, כפי שפורט באריכות בתסקירו של שירות המבחן. מהתסקיר עולה כי יש סיכוי של ממש שהנאשם השתקם. מאז האירוע מנהל אורח חיים נורמטיבי.

הליך השיקום שעבר ועודנו עובר יש בו כדי להצדיק סטיה לקולא ממתחם העונש ההולם, אך אין בו כדי להצדיק זניחה מוחלטת של ערכי הענישה האחרים.

יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (עפ"ג 28219-11-13 מדינת ישראל נ' הבר:

"אכן, גם בעידן תיקון 113 לא נעלם מקומו של השיקום והוא תופס מקום נכבד מאד כאמור בסעיף 40ד לחוק העונשין. אולם תרגומו של עקרון השיקום לכלל ענישה צריך להיעשות במידתיות תוך התאמת הענישה לנסיבות הקונקרטיות. בענייננו, השיקום אינו יכול לשאת על גבו את משקל ההתעלמות מכל הערכים האחרים אותם אמורה הענישה לבטא. "חובתנו לציבור" (כפי שהגדיר זאת בית-משפט קמא) מתבטאת בכך, שהענישה תבטא ותכמת את עקרון השיקום ואת עקרון ההלימה זה לצד זה ולא תתעלם מעקרון ההלימה כליל".

13.       על כן, בשל הליכי השיקום מצאתי הצדקה לסטות ממתחם העונש ההולם לקולא באופן שהנאשם לא ירצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. עם זאת בשל חומרת העבירה, מצאתי הצדקה להטיל על הנאשם עונש של מאסר אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

סוף דבר

14.       לאור כל האמור, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          הנני מטילה על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, במשקם נס ציונה, ברחוב המסגר 3 נס ציונה.

                        הנאשם יועסק 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות.

                        הנאשם הביע את הסכמתו לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות.

          על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי המאסר ביום 4.5.17 בשעה 08:30 במשרדי הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שירות ב"ש.

          מוסבר לנאשם כי עליו לבצע כל עבודות שמוטלות עליו במסגרת עבודות השירות על פי ההנחיות שתינתנה לו מעת לעת על ידי הממונה במקום וכל הפרה של עבודות שירות תגרום להפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי עונש המאסר בפועל.

ב.           6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום על עבירת רכוש מסוג עוון.

ג.             9 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום על עבירות רכוש מסוג פשע.

ד.           הנאשם יחתום על התחייבות בסך 3,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת רכוש למשך שנתיים מהיום. הנאשם יחתום על ההתחייבות עוד היום אחרת יאסר למשך 15 ימים.

ה.          קנס בסך 400 ₪ או 4 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 150 יום מהיום.

ו.             פיצוי בסך 1000 ₪ למתלונן, אליהו ימין, ע"ת 1. הפיצוי ישולם ב-2 תשלומים, תשלום ראשון לא יאוחר מיום 1.6.17.

ז.            6 חודשי פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה מהיום, הפסילה תמנה לכל במצטבר לכל פסילה אחרת. לאור הצהרת הנאשם כי רישיונו הופקד בתיק אחר, המזכירות תנפיק אישור הפקדה מהיום, ללא צורך בהפקדת הרישיון.

ח.          6 חודשי פסילה על תנאי, מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים, עבירה מן העבירות בהן הורשע.

ט.      הנני מטילה על הנאשם צו מבחן וזאת למשך שנה. הנאשם ימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום. במסגרת המבחן ישולב הנאשם בכל הליך טיפולי ששירות המבחן ימצא לנכון מעת לעת.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו המבחן.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתנה והודעה היום ז' ניסן תשע"ז, 03/04/2017 במעמד הנוכחים.