1

 

 

 

נוכחים:

מטעם המאשימה עו"ד ניר עמלי

מטעם הנאשם הובא. ע"י עו"ד דוד קליימן מטעם הסנגוריה הציבורית

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

החלטה

כמבוקש.

 

אני מתיר לנאשם לחזור בו מכפירתו.

 

 

 

ניתנה והודעה היום ה' טבת תשע"ו, 17/12/2015 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

2

הכרעת דין

לאור הודאתו של הנאשם בעבודות כתב האישום המתוקן, אני קובע כי הנאשם ביצע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן ( עבירת תקיפה סתם ושתי עבירות איומים).

 

 

 

ניתנה והודעה היום ה' טבת תשע"ו, 17/12/2015 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

גזר דין

1.         הנאשם הורשע היום, 17.12.15, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן.

 

2.         מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי בתאריך 20.9.15, איים הנאשם על אמו כי ישרוף את הדירה והעצים וכי ידקור את אביו, בהמשך השליך מאפרה שפגעה בגופה של האם ואיים על אביו בשיחה טלפונית כי ישרוף לו את העצים, כלי העבודה והדירה.

            בתאריך 4.9.15, איים הנאשם על אביו באמצעות כיסא שהניף לעברו ואמר כי יזהר ממנו, ישרוף לו את הכלים ואת האוטו. בגין עובדות כתב האישום המתוקן הורשע הנאשם בשתי עבירות איומים ועבירה של תקיפה סתם.

 

3.         התביעה עתרה למתחם עונש הולם של בין מאסר מותנה ל- 18 חודשי מאסר. במסגרת טיעוני המאשימה נטען כי הערך המוגן הנפגע הינו הגנה על שלמות גופם של הורי הנאשם ושלמות רכושם, הפגיעה בערכים המוגנים הינה משמעותית ביותר בשל האלימות והאיומים.

            ב"כ המאשימה הפנה למדיניות ענישה הנוהגת מחמירה בעבירות אלימות במשפחה. עוד הפנה לעברו של הנאשם בשעה שהעבירה הקודמת נעברה כלפי הוריו של הנאשם. לפיכך, מבקש ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר של 10 חודשים, מאסר מותנה וקנס משמעותי שיגלם חומרת המעשים.

3

 

4.         ב"כ הנאשם טען להגנתו של הנאשם כי הפגיעה בערך המוגן אינה ברמה גבוהה ועיקרן של העבירות איומים מילוליים ותקיפה ברף הנמוך. מציין כי מדובר בעבירות עוון ואין מדובר בעבירות אלימות נגד בן זוג שהעונש בגינן כפול. מדיניות הענישה בנוגע לנאשמים צעירים ללא עבר פלילי או עבר לא מכביד, נע ממאסר מותנה למספר חודשים בודדים של מאסר ואף הציג אסופת פסיקה בנושא, לפיה לא יוטלו יותר משלושה חודשי מאסר בעבירות דומות.

            לא מדובר באירוע מתוכן אלא באירוע ספונטני , כאשר המילים נאמרו בלהט והנאשם הביע חרטה והתנצל.

            ב"כ הנאשם סבור כי הנאשם בן 21 שייך לקטגוריה של בגירים צעירים כאשר אישיותו טרם התפתחה באופן מלא וכי העונש הראוי הינו בגבול התחתון של המתחם. מדובר במעצרו הראשון של הנאשם השוהה במעצר מזה שלושה חודשים ולכך אפקט הרתעתי משמעותי .

            כמו כן, הפנה לדברי המתלוננת שהובאה כראיה לעונש כי ביקש את סליחתם של הוריו והתנצל על האירועים. עברו הפלילי אינו מכביד וכולל הרשעה יחידה בתחום שבגינה נדון למאסר מותנה.

            הנאשם הודה, חסך זמן שיפוטי וחסך עדות הוריו.

            לאור האמור לעיל, סבור כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר מותנה או לחילופין עונש שיסתפק בימי מעצרו.

 

            הנאשם ביקש בדבריו סליחה על מעשיו וביקש לחזור לביתו.

 

            דיון והכרעה:

 

5.         גזירת הדין על פי תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן :"חוק העונשין").

 

גזירת דין מורכבת משלושה שלבים עיקריים כלהלן:

 

א. קביעת מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג לחוק העונשין).

ב. בחינה האם יש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בין לקולא ובין לחומרא

  (שיקום, הגנה על שלום הציבור).

ג. קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג(ב) לחוק

4

  העונשין).

 

השלב הראשון - קביעת מתחם העונש ההולם

לצורך קביעת העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בשיקולים שלהלן:

א. הערך החברתי שנפגע מביצוע עבירה ובמידת הפגיעה בו.

ב. מדיניות הענישה הנהוגה.

ג. נסיבות הקשורות בביצוע עבירה ומידת אשמו של הנאשם.

 

6.         הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות נשוא כתב האישום המתוקן, הינו ערך שמירת שלמות גופו של האדם והאינטרס הציבורי בהגנה על אדם מפני איומים ופגיעה בגופו ושלילת רצונו החופשי בעקבות איומים אלו.

           

            הפגיעה בערך המוגן במקרה זה בכל האמור בעבירות האיומים הינה ברף החומרה הבינוני עד לגבוה באשר הנאשם איים על הוריו בפגיעה בגופם וברכושם. עם זאת, הפגיעה בערך המוגן של שלמות גופם של המתלוננים בביצוע עבירת התקיפה, הינו במדרג הנמוך ואשר אינו מדובר בתקיפה הגורמת חבלה כלשהי למתלוננת או בתקיפה אשר היה בה לסכן את חייו.

 

7.         בנסיבות העבירות המיוחסות לנאשם במסגרת כתב האישום המתוקן, מצאתי כי אשמו של הנאשם מלא ולא נטען בפניי התגרות כלשהי או הקנטה מצד המתלוננים. עם זאת, לא מצאתי כי עבירות שביצע הנאשם מאופיינות בתכנון מוקדם ונראה כי פעל באופן אימפולסיבי בביצוען .

 

מדיניות הענישה:

 

8.         הוצגה בפניי אסופת פסיקה ע"י ההגנה, אשר הטילה עונשי מאסר מותנים ועד שלושה חודשי מאסר בפועל בעבירות דומות. ( ראה לדוגמא תיק פלילי 1285/09 שלום תל אביב, ת"פ 46103-12-11 שלום ירושלים, ת"פ 1906-09-11 שלום קרית גת ועוד).

5

            עם זאת, בית המשפט נוטה להחמיר בעונשם של נאשמים אשר מבצעים עבירות אלימות בתוך המשפחה שאז הטילו בתי המשפט עונשי מאסר בפועל של עד 12 חודשים בגין עבירות איומים ותקיפה ( ר' עפ"ג (חיפה) 25404-12-13, ע"פ (חיפה) 44150-12-11, רע"פ 1293/08, ת"פ (אילת) 47527-11-12 ואח'). עם זאת, מרבית מהפסיקה המחמירה כאמור לעיל, עניינה איומים כנגד בת זוג ועבירות התקיפה הינן כנגד בת זוג שאז מדובר בעבירה מסוג פשע שלא כמו במקרה שפניי.

 

9.         על פי הוראות סעיף 40 ח', לחוק העונשין, בקביעת מתחם הענישה ההולם שומה על בית המשפט לבחון את יכולתו הכלכלית של הנאשם כחלק מהשיקולים לקביעת מתחם הענישה, ולמעשה, ניתן לומר כי באשר לעונשי קנס ופיצוי למתלונן , קיימת אינדיווידואליות בקביעת מתחם העונש הנובעת מכך שבקביעת מתחם זה, אין בוחנים רק את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, אלא גם את יכולתו הכלכלית של הנאשם.

 

            ב"כ הנאשם לא טען בפניי טיעונים המתייחסים למצבו הכלכלי של הנאשם וזאת על אף עתירתה של המאשימה להטלת קנס משמעותי, אך אני יוצא מנקודת הנחה כי לאור גילו של הנאשם והעובדה כי מתגורר בבית הוריו, הוא סמוך על שולחנם וכל ענישה כספית תוטל בסופו של יום על המתלוננים בתיק זה .

            עוד נתתי דעתי להשלכת עונש המאסר שיוטל על הנאשם בתיק זה, על מצבו הכלכלי של הנאשם.

 

10.       לאור האמור לעיל, אני קובע כי מתחם העונש ההולם במקרה זה, נע בין מאסר מותנה ל 12 חודשי מאסר ומאסר מותנה, קנס או פיצוי למתלוננים, חתימה על התחייבות כספית.

 

11.       לא התבקש ולא הוגש בעניינו של הנאשם תסקיר מבחן ומכאן כי לא מצאתי לסטות ממתחם העונש ההולם לקולא ואף לא התבקשתי לעשות כן במסגרת טיעוני הצדדים לעונש.

            מצד שני, לא מצאתי בעברו הפלילי של הנאשם כדי נסיבה המצדיקה סטייה מהעונש ההולם לחומרא וכי הנאשם מהווה סכנה ממשית לשלום הציבור.

 

            לאור האמור לעיל לא מצאתי לסטות ממתחם העונש ההולם לקולא או לחומרא.

 

 

 

 

12.       בבואי לגזור העונש הראוי, נתתי דעתי לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה כדלקמן:

6

 

א.        השפעת העונש על הנאשם ומשפחתו: מעיון מהרשעתו הקודמת של הנאשם בטיעוני ב"כ הנאשם , עולה כי זהו מעצרו ומאסרו הראשון של הנאשם. לאור גילו של הנאשם סבורני כי יש בעונש מאסר בפועל ראשון משום פגיעה ממשית בנאשם וכי הטלת עונש מאסר ממושך מאוד על הנאשם עלול לדרדרו לעולם העבריינות.

 

            לאחר ששמעתי דברי המתלוננת בפניי, כי סולחת לנאשם, מבקשת לקצר בעונשו ככל שניתן וכי אינה חוששת מהנאשם, סוברני כי יש בענישה של מאסר ממושך בפועל במקרה זה כדי לפגוע אף בהוריו של הנאשם.

 

ב.         עברו הפלילי של הנאשם אינו מכביד וכולל הרשעה בודדת בגין הסגת גבול וחבלה במזיד לרכב.

            ב"כ הנאשם טען כי עבירות אלו בוצעו כנגד המתלוננים, אך לא הציג כל אסמכתא בנושא. גם עם אצא מנקודת הנחה שכך הדבר, הרי שאין לומר כי עברו של הנאשם מכביד.

 

ג.         במסגרת גזירת העונש הראוי, נתתי דעתי לגילו הצעיר של הנאשם שהינו בן 21. אמנם אין מדובר בגיל 18-19 המוכר כגיל של נאשם בגיר- צעיר והפסיקה חלוקה באם יש לראות בקטגוריות בגירים- צעירים כקטגוריה ענישתית נפרדת, אך אין ספק כי יש לתת משקל לגילו של הנאשם במסגרת גזירת עונשו.

 

ד.         כמו כן נתתי משקל לעמדתה של המתלוננת בתיק זה, אשר מסרה כי איננה חוששת מהמתלונן, סולחת לו ומבקשת לראותו במהרה חזרה בביתם.

            עוד סבורה, כי הבין את המסר במעצרו.

 

ה.        הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה והביע חרטה על מעשיו. בהודאתו זו חסך זמן שיפוטי יקר וחשוב מכך, חסך העדתם של הוריו המתלוננים .

 

7

13.                   לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי חומרתן של העבירות המיוחסות לנאשם והעדר טיפול בשלב זה מצדיק הטלת מאסר בפועל מעבר לימי מעצרו של הנאשם ומאידך, יש לתת משקל ממשי לעמדת המתלוננת, עברו הלא מכביד של הנאשם, הודאתו בהזדמנות הראשונה וגילו הצעיר.

 

14.                   לאור האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.        מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים.

            מתקופת המאסר תנוכה תקופת מעצרו מיום 20.9.15.

 

ב.         מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים החל מהיום לא יעבור אחת מן העבירות בהן הורשע בכתב האישום המתוקן ויורשע בגינה בתקופת התנאי או לאחריה.

 

ג.         הנאשם יחתום על התחייבות להימנע מלעבור עבירה לפי הסעיפים בהם הורשע משך 3 שנים החל מהיום. ההתחייבות תהא על סך 3,000 ש"ח; אם לא יחתום תוך 7 ימים מהיום ייאסר למשך 30 ימים.

 

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום בבית משפט המחוזי בנצרת.

 

 

ניתנה והודעה היום ה' טבת תשע"ו, 17/12/2015 במעמד הנוכחים.