1

ב"כ המאשימה עו"ד זערור

ב"כ הנאשם עו"ד אבו עאמר

רקע

הנאשם הורשע על פי הודאתו במיוחס לו בכתב אישום מתוקן, בעבירה של קבלת רכב גנוב, מכוח סעיף 413י' לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

2

הנאשם הודה כאמור במסגרת הסדר טיעון נעדר הסכמה עונשית. על פי כתב האישום בו הודה, ביום 8.3.18 סמוך לשעה 20:00, החנה המתלונן אופנוע שבבעלותו ברח' האדמונית 24 בלוד. בסמוך לשעה 11:49, הגיע הנאשם עם משאיתו, העלה את האופנוע אל תוך תא המטען המשאית, וכיסה אותו בשטיח. מיד לאחר מכן החל הנאשם בנסיעה לכיוון ירושלים בכוונה להוציא את האופנוע מחוץ לתחומי מדינת ישראל.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה טענה כי בבצעו את העבירה מושא האישום בו הודה, פגע הנאשם בערכים המוגנים, שעניינם פגיעה בזכות הציבור לקניינו ורכושו. אמנם הנאשם לא הורשע בעבירה של גניבת רכב, ואולם מדובר בעבירה חמורה לא פחות כפי העולה לשיטתה מקביעת מתחמים דומים בעבירות אלו. כמו כן לחובת הנאשם שתי הרשעות קודמות, האחת בגין גניבת רכב, המלמדת על דפוס התנהגות של הנאשם,

והאחרת בגין שימוש במסמך מזויף (במ/2). המאשימה הפנתה לפסיקה ממנה מסיקה היא, כי מתחם העונש ההולם נע בין 24-10 חודשי מאסר בפועל ועתרה להשתת מאסר בפועל, וכן מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן. עוד עתרה לפסילת רישיון נהיגה בפועל ולפסילה על תנאי.

ב"כ הנאשם, מנגד, טען כי יש לזקוף לקולה את הודיית הנאשם, חרטתו והחיסכון בזמן השיפוטי כתוצאה מכך. הנאשם יליד 1979, נשוי ואב ל- 5 ילדים, ועברו הפלילי אינו מכביד. מצבו הכלכלי של הנאשם בכי רע ואף מתנהלים נגדו הליכי גבייה שונים (נ/1- נ/3). הנאשם עוסק למחייתו בחילוץ כלי רכב תקועים והובלתם ממקום למקום ובמקרה דנן היה עליו להיות ערני יותר ולא לעצום עיניים ואולם אין המדובר בעבירה של קשירת קשר שקדם לה תכנון. לשיטת הסניגור, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר בפועל, ויש להסתפק בנסיבות בעונש צופה פני עתיד. עם זאת לא התנגד הסניגור לשליחת הנאשם לקבלת חוו"ד הממונה על עבודות השירות.

דיון וגזירת הדין

עקרון ההלימה - הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה מבקשת לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, לשם גזירת עונשו של נאשם בנסיבות העבירה. העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה, שבהתאם לו נקבע מתחם העונש ההולם, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ראו סע' 40א ואילך לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 ולהמחשה: ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מדינת ישראל, מיום 5.8.13).

אין חולק כי עסקינן בנסיבות ב"אירוע אחד" וזאת בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה (ראו: ע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל, מיום 29.10.14).

באשר לקביעת מתחם העונש ההולם - הערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם הם הגנה על רכוש הציבור והסדר הציבורי וזכותו של הפרט והציבור גם יחד לתחושת ביטחון.

3

גניבת כלי רכב הוכרה בפסיקה כ"מכת מדינה" הגורמת לפגיעה כלכלית קשה הן לפרט הניזוק והן לציבור בכללותו, ע"י הגדלת פרמיות הביטוח והצורך בשידרוג אמצעי המיגון. מכאן מובנת חקיקת עבירות ספציפיות הקשורות ברכב, שבצידן עונשי מאסר ממושכים.

בהקשר זה ראו למשל ע"פ 384/80 מדינת ישראל נ' בן ברוך פ"ד לה (1) 589:

"קבלת רכוש גנוב היא חוליה חיונית בשרשרת העבריינית ובלי שימצא מי שירכוש את הרכוש הגנוב, אין טעם לעיתים בעצם מעשי הגניבה, על כן מן הראוי הוא להטיל על מי שמורשע בעבירה זו, אפילו הוא נעדר הרשעות קודמות עונש מאסר בפועל משמעותי, אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות לקולה".

אומנם הנאשם לא הורשע בעבירת גניבת רכב, עם זאת מטבע הדברים קיימת זיקה ממשית בין ביצוע העבירה בה הורשע ולבין הגניבה עצמה. מקבל הרכב הגנוב מהווה חלק בלתי נפרד מאותה שרשרת עבריינית שתחילתה בגנב הרכב, ומאבק יעיל בתופעת גניבות הרכב ממילא מחייב מתן התייחסות מרתיעה בהתאם גם למקבלי כלי הרכב הגנובים.

מדיניות הענישה הנוהגת מלמדת ככלל על השתת מאסרים לריצוי בעבודות שירות בנסיבות מעין אלה:

א.     בע"פ (מח' י-ם) 17006-05-14‏ ‏ח'רטביל נ' מדינת ישראל (16.2.15), התקבל ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של קבלת רכב גנוב ונהיגה ללא ביטוח. הנאשם נעדר עבר פלילי. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם הנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ולבין שמונה-עשר חודשי מאסר, הקל בעונשו של הנאשם והשית עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות (חלף 10 חודשי מאסר בפועל).

ב.      בעפ"ג (מחוזי מרכז) 33454-07-10‏ ‏קרקור נ' מדינת ישראל (1.12.10), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירה של קבלת רכב גנוב. הנאשם צעיר, נעדר עבר פלילי ובעל נסיבות אישיות מורכבות. ערכאת הערעור קבעה כי אין מקום להתערב בעונש אשר הושת עליו ובהעדר נסיבותיו האישיות לעיל היה מקום להשית עליו עונש מאסר בפועל. נידון ל- 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

ג.       בע"פ (מח' י-ם) 26678-08-17 סבן נ' מדינת ישראל (19.11.17), נדחה ערעור הנאשם אשר הורשע בעבירה של קבלת רכב גנוב. הנאשם רכש מאדם קטנוע הרשום כגנוב, תמורת 500 ₪, זאת אף שחשד שמדובר בקטנוע גנוב. הנאשם בעל נסיבות חיים מורכבות, לחובתו הרשעה קודמת נידון ל- 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

4

ד.      בת"פ (שלום כ"ס) 22908-01-14 מדינת ישראל נ' עזבה (15.7.14), הורשע נאשם בעבירה של קבלת רכב גנוב, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא רישיון רכב. הנאשם בעל עבר פלילי בתחום עבירות הרכב וכן היה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי. נידון ל- 12 חודשי מאסר בפועל (וכן הופעל המאסר על תנאי - סה"כ 15 חודשי מאסר).

ה.      בת"פ (שלום ב"ש) 52580-10-15 מדינת ישראל נ' מטיראת (5.12.16), הורשעו שני נאשמים בעבירות של קבלת רכב גנוב, וכן עבירות של נסיעה ללא רישיון ובזמן פסילה. הנאשמים קיבלו לידם רכב גנוב ונהגו בו. הנאשמים צעירים נעדרי עבר פלילי. נאשם 1 נידון ל - 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, ואילו נאשם 2 נידון ל- 6 חודשי מאסר נוכח היותו עצור בתיק אחר.

ו.       בת"פ (שלום פ"ת) 55026-12-14 מדינת ישראל נ' עאזם (10.10.16), הורשע נאשם בעבירה של קבלת רכב גנוב ובעבירה של חבלה במזיד ברכב. הנאשם הגיע יחד עם אחר לחניון תת קרקעי, האחר פרץ את הרכב תוך ששבר את חלון הרכב והנאשם נהג ברכב הגנוב. הנאשם בעבר עבר פלילי רלבנטי, אך ישן מאוד. נידון ל- 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

ז.       בת"פ (שלום פ"ת) 13131-01-13‏ מדינת ישראל נ' אושרובסקי (3.5.15), הורשע הנאשם בעבירה של קבלת רכב גנוב ועבירה של נהיגה ללא ביטוח. הנאשם קיבל רכב שנגנב מחנייה ביודעו כי מדובר ברכב גנוב, ונהג בו. על הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

ח.     בת"פ (שלום ראשל"צ) 52120-01-16‏‏ מדינת ישראל נ' בדיר (4.1.17), הורשע נאשם בעבירה של קבלת רכב גנוב. הנאשם בעל הרשעה קודמת אשר התיישנה, בעל משפחה, מצבו הכלכלי והמשפחתי מורכב. נידון ל- 3 חודשי מאסר אשר שירוצו בעבודות שירות.

לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלבנטיים אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4 חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות ל- 15 חודשי מאסר בפועל.

באשר לקביעת העונש המתאים בגדרי המתחם - כאן רשאי בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

לחומרה שקלתי את נסיבות ביצוע העבירה והפגיעה בערכים המוגנים, כמו גם את העובדה כי לחובתו של הנאשם שתי הרשעות קודמות, האחת בגין עבירת גניבה מיום 1.4.17 בגינה נידון למאסר על תנאי וקנס, והאחרת, מיום 13.9.12, בגין שימוש במסמך מזויף.

לקולה שקלתי את הודיית הנאשם, חרטתו והחיסכון בזמנו של בית המשפט. כמו כן נתתי את דעתי לנסיבותיו האישיות ולמצבו הכלכלי, הנטען בשים לב לעובדת היותו אב לחמישה.

יודגש כי אלמלא מצבו המשפחתי- כלכלי של הנאשם והשפעת העונש על אודות יכולתו להתפרנס, הייתי מוצא להשית על הנאשם חמור ואף באופן משמעותי למדיי ביחס לעונש אותו מצאתי להשית עליו בסופו של יום.

5

בהינתן כי לא מתקיימת הצדקה לדבר ולא נשמעה עתירה לכך, ממילא לא מצאתי לחרוג מגדרי מתחם העונש ההולם, לקולה או לחומרה.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כאמור לעיל, באתי לכלל מסקנה כי יש להשית על הנאשם מאסר שירוצה בדרך של עבודות השירות לתקופה שתהא ברף הנמוך יחסית של המתחם.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     מאסר בפועל בן 5 חודשים, אשר ירוצו בעבודות שירות על פי חוו"ד הממונה על עבודות השירות מיום 10.2.2020.

ב.      6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע.

ג.       3 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירה רכוש מסוג עוון.

ד.      פיצוי למתלונן בסך 1,000 ₪. הפיצוי ישולם עד לא יאוחר מיום 1.7.19.

ה.      הנאשם ייתן בתום השמעת גזר הדין התחייבות לפיה ישא בתשלום סך 5,000 ₪, שלא יעבור במשך 3 שנים על העבירות בהן הורשע.

ו.       6 חודשי פסילה בפועל, מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה, החל מיום 23.2.2020. הנאשם יפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט.

ז.       4 חודשי פסילה על תנאי, מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שנתיים, החל מהיום, לבל יעבור עבירות על פי סימן ה1 לפרק י"א לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

זכות ערעור כחוק, תוך 45 ימים, לבית המשפט המחוזי- מרכז.

ניתן היום, כ"ג שבט תש"פ, 18 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.