1

 

 

 

כתב האישום

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום בביצוע 5 עבירות של איומים ובעבירה אחת של היזק לרכוש במזיד לפי סעיפים 192 ו- 452 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 וזאת כעולה מעובדות כתב האישום.

בתמצית, כתב האישום מפרט כיצד הנאשם, שהתגורר בבית סבתו (המתלוננת), דרש ממנה מעת לעת כסף על רקע צריכת חומרים ממכרים אך המתלוננת סירבה ולבסוף סירבה לאפשר לו להיכנס לביתה.

בתאריך 27.12.21 על רקע סירוב המתלוננת להכניס את הנאשם לביתה, שבר הנאשם את מנעול דלת הכניסה ותלש ממקומם שני שלבים בתריס שבחלון הבית.

במהלך מעשיו איים על המתלוננת ואמר לה שלא תישן בלילה. יממה לאחר מכן ולאחר שהמתלוננת סירבה לכניסת הנאשם פעם נוספת, איים הנאשם בפגיעה בבנה של הנאשמת - דודו של הנאשם. בעקבות מעשיו, הוזעקו שוטרים למקום והנאשם הובא לתחנת משטרת עירון. שם, בנוכחות שני שוטרים וקצין משטרה, לאחר שאלו הודיעו לנאשם על הכוונה לעוצרו, איים הנאשם לפגוע ולהרוג את שני דודיו, בניה של המתלוננת.

 

הנאשם עצור מתאריך 28.12.21 והופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו, תסקיר שהינו חובה לאור גילו (19). כך גם, לבקשת בא כוחו, הופנה הנאשם לקבלת חוות דעת מאת הממונה על עבודות השירות.

 

תסקיר שירות המבחן מפרט נסיבות חיים קשות ביותר ומורכבות שמפאת צנעת הפרט לא אפרטן. נסיבות אלו הובילו את הנאשם מגיל צעיר מאוד להיות מחוסר דיור, בעל 8 שנות לימוד בלבד ולחבור לחברה שולית בשל היעדר תמיכה והכוונה משפחתית.

2

בשל החבירה לחברה שולית, החל הנאשם לצרוך קנאביס וזאת בשל הצורך לברוח מרגשות כואבים והמשבר המשפחתי שחווה. למרות זאת, לא זיהה הנאשם נזקקות בתחום.

הנאשם הודה בחלק מעובדות כתב האישום אך התקשה לקחת אחריות מלאה על העבירות ונטה להפחית מחומרתן. הנאשם התקשה להתבונן באופן ביקורתי על מעשיו וביטא עמדות קורבניות ולא זיהה נזקקות טיפולית.

בשל התרשמות שירות המבחן מהיעדר כלים להתמודדות במצבים מורכבים, קושי בוויסות דחפים, קשיים בשליטה עצמית ובקבלת סמכות העריך שירות המבחן שקיים סיכון בינוני-גבוה להישנות עבירות דומות. היעדר הבנה של הנאשם לחומרת העבירות הובילה לכך ששירות המבחן לא המליץ על ענישה שיקומית או טיפולית אלא על הטלת עונש הרתעתי משמעותי.

 

הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשם כשיר לביצוע עבודות שירות במועצה מקומית כפר קרע.

 

טיעוני הצדדים לעונש

בטיעון למתחם עונש הולם הנע בין מאסר קצר ל- 12 חודשי מאסר בפועל, התייחס ב"כ המאשימה אל הערכים המוגנים העומדים בבסיס עבירות הרכוש והאלימות כלפי בני משפחה, והפנה לפסיקה ישנה יחסית ופחות רלבנטית. אשר לנאשם עצמו, נטען כי המאשימה איננה מתעלמת מגילו הצעיר של הנאשם והיעדר הרשעות קודמות אך בשים לב להמלצות תסקיר שירות המבחן והערכה על הישנות העבירה, היה מקום לשלב את הנאשם בטיפול על מנת לשקמו אך שירות המבחן לא המליץ ענישה טיפולית ושיקומית כפי שפורט בתסקיר. המאשימה מבקשת מסיבה זו שלא לשלוח את הנאשם לעבודות שירות אלא להטיל עליו מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח על מנת שתהיה לנאשם אפשרות לעבור טיפול כלשהו. לאור חומרת האיומים וביצועם בפני אנשי מרות, ביקשה המאשימה למקם את הנאשם ברף הבינוני של המתחם ולגזור עליו 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי והתחייבות.

 

ב"כ הנאשם הפנה להודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, לחיסכון בזמן השיפוטי וטען שההודאה משקפת חרטה אמיתית וכנה. עוד הפנה לנסיבותיו האישיות הקיצוניות של הנאשם כנסיבות שיש לשקול אותן לקולא.

ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה, בין היתר גם לפסק דין של בית משפט זה עליו לא הוגש ערעור ולאור העובדה שהנאשם שוהה במעצר למעלה מ-4 חודשים, ביקש מבית המשפט שלא למצות עמו את הדין להסתפק בתקופת מעצרו.

 

הנאשם הצטער על מעשיו כלפי סבתו, הביע חרטה ולקח אחריות על מעשיו.

 

 

דיון והכרעה

3

תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.

 

לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.

 

בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

 

קביעת מתחם העונש ההולם

ראשית יצוין, כי המאשימה עתרה לקבוע מתחם עונש כולל בגין מכלול מעשיו של הנאשם בכתב האישום וטוב עשתה. העבירות נעברו בפרק זמן קצר וככל הנראה על אותו רקע.

 

כאמור בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, קביעת מתחם העונש ההולם תיעשה בהתאם לעקרון ההלימה (הוא העיקרון המנחה בענישה), תוך התחשבות בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוען, במידת הפגיעה בהם ובמדיניות הענישה הנוהגת.

עבירות של איומים והיזק לרכוש במזיד פוגעות בערכים מוגנים שעניינם הגנה על ביטחונו, שלומו ושלמות גופו של הציבור כמו גם הגנה על זכותו של הפרט לקניין. קל וחומר כאשר אין המדובר באדם זר לנאשם, אלא במשפחתו הקרובה ביותר. בהתנהגותו הבריונית, שילב הנאשם בין פגיעה בקניינה של המתלוננת, לבין פגיעה בשלוות נפשם של המתלוננת ובניה - דודיו של הנאשם. הנאשם לא הסתפק בכך, וכשנודע לו על כוונה לעוצרו, שב ואיים על דודיו אף באוזני השוטרים.

 

כתב האישום מלמד על עבירות איומים המופנות כלפי בני המשפחה, בתוך התא המשפחתי וכן על הרס שגרם הנאשם לביתה - מבצרה של המתלוננת. כפי שנכתב ברע"פ 3719/21 פלוני נ' מדינת ישראל (07.06.21):

"זה לא מכבר, עמדתי על הפסול שבתופעת האלימות בתוך התא המשפחתי, ההרס שיכול להיגרם בעקבותיה, ובפרט הפגיעה בתחושת הביטחון של יושבי הבית, כבודם ושלמות גופם (רע"פ 538/21 פלוני נ' מדינת ישראל (4.2.2021))".

 

החומרה הגלומה בעבירות האלימות בכלל ובמשפחה בפרט, ברורה וידועה היא, כפי שכבר נכתב:

4

מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. ... נפיצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה..."

(ע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל).

 

מידת פגיעתו של הנאשם בערכים המוגנים העומדים בבסיס עבירות אלה גבוהה בעיני, שכן הנאשם איים על פגיעה במתלוננת ובדודיו בחמש הזדמנויות שונות ולא חדל מכך גם בהיותו בתחנת המשטרה. כך גם, מהות האיומים אינה עניין של מה בכך והנאשם השמיע איומים חמורים למדי תוך שהוא אומר שהוא יהרוג את דודו וידאג שיהיה נכה.

 

בפסיקה רלוונטית לעבירות איומים עולה מתחם עונש הולם שנע בין מאסר מותנה וצו של"צ כאשר המדובר באירוע איומים בודד ללא עבירות נלוות (ת"פ 43163-02-18 מדינת ישראל נ' פלוני (12.12.18)) ועד ל-12 חודשי מאסר כאשר נלוות לאיומים עבירות תקיפת סתם או כשהמדובר באיומים חמורים (עפ"ג 3328-05-15 פלוני נגד מדינת ישראל (06.09.15), עפ"ג 5601-09-17 אגרוף נ' מדינת ישראל (09.04.18), עפ"ג (מרכז) 1079-04-14‏ יטזב נ' מדינת ישראל (17.06.14), רע"פ 9704/06 גרמן סלונים נ' מדינת ישראל (28.11.06) ועוד).

 

ברע"פ 4265/15 דדון נ' מדינת ישראל (22.6.15) - הנאשם איים שיהרוג את המתלונן ודחף אותו. ביהמ"ש העליון אישר מתחם עונש הולם בין 3 חודשי מאסר בעבודות שרות ועד ל-14 חודשי מאסר בפועל.

 

באשר לעבירות המבוצעות בתוך המשפחה, הרי שהמנעד רחב ומשתנה ממקרה למקרה.

ברע"פ 8253/18 פלוני נ' מדינת ישראל (25.11.18) - המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות באיומים וגידופים שהשמיעו באזני גרושתו ועורך דינה, במהלך דיון בבית-דין רבני. הוטלו עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על-תנאי וקנס. ערעור לבית-המשפט המחוזי ובקשת רשות ערעור לעליון נדחו.

 

בת"פ (נצ') 10141-03-21 מדינת ישראל נ' זועבי (03.05.21) - הורשע הנאשם בעבירות איומים על גיסתו ואמר לה שיקבור אותה ואת משפחתה עוד באותו הלילה תוך שחפר בור מחוץ לביתה. בית המשפט קבע מתחם שנע בין מאסר קצר בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר וגזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, חודשיים עבודות שירות בניכוי תקופת מעצרו.

5

 

בת"פ (נצ') 24025-09-17 מדינת ישראל נ' אלקבץ (03.1.18) - הנאשם הורשע בעבירות של איומים והיזק לרכוש, אשר בוצעו כלפי אמו. נקבע מתחם עונש שנע בין מאסר מותנה לבין 9 חודשי מאסר, בהתחשב באיום שאינו ברף חומרה גבוה כלפי האם ושבירת דלת החדר. חרף גילו הצעיר לנאשם היה עבר פלילי מכביד. הוא נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל אשר כללו הפעלת תנאי בן 7 חודשים התלוי ועומד נגדו, ו-4 חודשי מאסר בפועל בתיק זה.

 

בת"פ (כ"ס) 2158-03-14 מדינת ישראל נ' פלוני (02.11.16) - הנאשם הורשע בשתי עבירות איומים לאחר שאיים על אשתו ועל בנו, באמצעות הטלפון, שעה שהיה אסיר בכלא. נקבע מתחם עונש שנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל. הוטלו 7 חודשי מאסר בפועל, ומאסר על-תנאי.

 

בת"פ (חד') 13372-02-18 מדינת ישראל נ' קבדה (12.09.18) - הנאשם הורשע בתקיפה של אחותו, חבל בה ואיים עליה, בין השאר על רקע של התמכרות לאלכוהול, ונדון לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל עם המלצה לשילובו בהליך גמילה בכלא.

 

בת"פ (חי') 5922-06-12 מדינת ישראל נ' פלוני (11.07.12) - הנאשם הורשע בעבירת איומים שהשמיע כלפי בת זוגו, לאחר שאמר לה כי יהרוג אותה וילדיה יישארו יתומים. נקבע מתחם עונש שנע בין חודש לשבעה חודשי מאסר בפועל. הוטלו חמישה חודשי מאסר בפועל, ומאסרים על-תנאי.

 

בת"פ 11562-08-13 מדינת ישראל נ' י.ר. - הנאשם הורשע בעבירות של איומים ותקיפה אותן ביצע באמו הקשישה, ונדון לעונש של 5 חודשי מאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי. מתחם העונש ההולם את נסיבותיו של אותו מקרה נקבע ככזה הנע בין 3 חודשי מאסר שיכול ורוצו בעבודות שירות לבין 20 חודשי מאסר בפועל. 

 

נסיבותיו של מקרה זה מוביל לקביעה כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירות, נע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד למאסר בפועל של 12 חודשים, לצד הטלת ענישה הצופה פני עתיד, קנס ופיצוי.

 

נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה

כאמור בסעיף 40ג(ב) לחוק העונשין, על בית המשפט לשקול בעניין זה את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כפי שאלו מפורטות בסעיף 40יא לחוק העונשין.

6

בעניין זה, שקלתי לקולא את העובדה שהנאשם הודה במיוחס לו ובכך הביא לחיסכון בזמן שיפוטי יקר וייתר את הצורך בעדותם של המתלוננת ובניה, בני משפחתו וכן את עדותם של השוטרים. כמו כן, לא נעלם מעיניי שהמאשימה לא הביאה את עמדת המתלוננת ואף שירות המבחן לא הצליח ליצור עמה קשר.

בנוסף, יש לקחת בחשבון את מעצרו של הנאשם בגין תיק זה משך 4 וחצי חודשים כאשר ידוע שימי מעצר קשים מימי מאסר.

כך גם, יש לזקוף לטובת הנאשם היעדר הרשעות קודמות.

 

מנגד ולחומרה, יש לשקול לחובת הנאשם את העובדה שלא עבר טיפול משמעותי במסגרת שרות המבחן, ואת עמדתו בפניהם בהקשר זה, לכך שהוא אינו נדרש להשתלבות בהליך טיפולי, וכן הצמצום מחומרת מעשיו. בעניין זה יש ליתן משקל גם להתרשמות שרות המבחן לכך שבמצבי דחק ולחץ עשוי הנאשם להתקשות לגייס כלים להתמודדות אדפטיבית.

 

בשים לב לשיקולים האמורים, בהתחשב בתקופת מעצרו של הנאשם, גילו והיעדר עבר פלילי, החלטתי לקבוע את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

 

 

משכך ולאור האמור לעיל, אני מטיל בזאת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

1.      מאסר בפועל למשך 5 חודשים שיחושבו ממועד מעצרו - 28.12.21.

 

2.      מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה לאחר שחרורו מריצוי תום מאסרו בגין תיק זה, על עבירת איומים על פי חוק העונשין התשל"ז - 1977 ויורשע בה.

 

3.      מאסר על תנאי של 2 חודשים למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה לאחר שחרורו מריצוי תום מאסרו בגין תיק זה על עבירת רכוש על פי חוק העונשין התשל"ז - 1977 ויורשע בה.

 

4.      הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 5,000 ₪ לפיה יתחייב להימנע מלעבור תוך 3 שנים ממועד שחרורו מתום מאסרו בגין תיק זה על עבירות איומים או רכוש לפי חוק העונשין.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 ימים.

 

ניתן היום, י"ד אייר תשפ"ב, 15 מאי 2022, בהעדר הצדדים.