1

בתאריך 14.7.22 הורשע הנאשם, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיף 274(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), תקיפה הגורמת חבלה של ממש בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיף 275א לחוק העונשין, התפרעות בצוותא חדא עם אחרים בניגוד לסעיף 152 + סעיף 29 לחוק העונשין, ועבירה של מעשה פזיזות ורשלנות בניגוד לסעיף 338(א)(3) לחוק העונשין.

עובדות כתב האישום בו הורשע הנאשם:

אירועי כתב האישום התרחשו בעיצומה של מערכה צבאית בין מדינת ישראל לארגון החמא"ס ברצועת עזה, אושר כונתה "מבצע שומר חומות".

בתאריך 12.5.21 החל משעה 22:00 לערך, התקהלו סמוך לצומת הראשית בכפר נחף, הממוקמת בכביש 85 (להלן: "המקום") מאות אנשים, וניסו להגיע לכביש 85, וזאת מבלי שקיבלו אישור או רישיון לכך (להלן: "ההתקהלות"). המשתתפים בהתקהלות יידו אבנים, גלגלו צמיגים בוערים, השליכו בקבוקי תעבורה וירו זיקוקים לעבר כוח משטרה שנכח במקום במטרה להשליט סדר (להלן: "כוח המשטרה"). בנוסף, המשתתפים בהתקהלות הציתו פחים וגלגלו אותם לעבר כוח המשטרה, תוך הפרת השלום והסדר הציבורי ובאופן שיש בו להטיל אימה על הציבור, ותוך קריאות "אללה הוא אכבר" (להלן: "ההתפרעות"). רפ"ק שמעוני כרז למתפרעים במקום כי הם מפרים את הסדר הציבורי וכי עליהם להתפזר ולעזוב את המקום, אולם המתפרעים המשיכו בהתפרעות.

2

הנאשם, אשר נטל חלק בהתפרעות, בתאריך 12.5.21, סמוך לשעה 23:20, עמד במרחק של 80-100 מטר לערך מכוח המשטרה, עודד מתפרעים אחרים לזרוק אבנים, קרא "אללה הוא אכבר", וירה זיקוקים ישירות לעבר כוח המשטרה, כשהוא רעול פנים, במטרה להפריע לשוטרים.

השוטרים אושרי אמסלם (להלן: "אושרי") ויוסף טריף (להלן: "יוסף ") אשר היו במקום והבחינו בנאשם, רצו לעברו, תפסו אותו ואושרי אמר לו "משטרה אתה עצור". הנאשם התנגד למעצר, ניסה לברוח, השתולל והניף את ידיו לעבר השוטרים אושרי ויוסף, אשר בתגובה אחזו אותו בחוזקה וניסו להוריד אותו לכיוון הארץ. כתוצאה מהתנגדותו של הנאשם נפל יוסף על הארץ והנאשם נפל עליו, תוך שהנאשם ממשיך להתנגד למעצרו כשהוא מתכוון להכשיל את אושרי ויוסף בתפקידם. לאחר מאבק עם הנאשם, ובסיוע שוטרים אחרים שנחלצו לעזרתם, הצליחו אושרי ויוסף להשתלט על הנאשם ולעצור אותו.

כתוצאה מנפילת יוסף על הארץ, נגרמה לו חבלה במרפק.

ראיות לעונש:

המאשימה הגישה רישום פלילי של הנאשם (טע/1).

עוד הוגש כתב אישום הכרעת דין וגזר דין בתיק ת"פ 32558-12-16, בו הורשעה הנאשם בעבירה של חבלה חמורה, ונגזר על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ותנאי של 7 חודשים שהוא בר הפעלה בתיק שבפניי (טע/2).

טיעוני המאשימה:

ב"כ המאשימה טען כי העבירות בוצעו כרצף אירועים, במהלך מבצע שומר חומות, כאשר במעשיו של הנאשם היה קיים פוטנציאל ממשי לסיכון חיי אדם.

ב"כ המאשימה הוסיף וטען כי העבירות בהן הורשע הנאשם מבטאות פגיעה קשה בביטחון האישי של כל אזרח במדינה וכן של שוטרים, על אחת כמה וכמה על רקע התקופה שבה בוצעו העבירות.

ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה בה נקבע כי אין מקום להקל עם מי שקורא קריאות תיגר על ריבונות המדינה, ובצוותא חדא עם פורעים נוספים פועל כנגד המשטר, ויש לנקוט במדיניות ענישה שתרתיע ותרסן התפרעויות אלו (ע"פ 901/22).

3

ב"כ המאשימה הפנה לת"פ 40079-05-21 מדינת ישראל נ' אבו שנדי (19.5.22) (טע/3) שם הורשע הנאשם בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין 12 ל- 36 חודשי מאסר בפועל, ועל הנאשם נגזר עונש של 13 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. יצוין, כי בפסק דין זה לא היה שימוש בזיקוקים ולא נגרמה חבלה של ממש.

ב"כ המאשימה טען כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 ובין 36 חודשי מאסר.

באשר לעברו הפלילי של הנאשם (טע/1) נטען כי הנאשם הורשע בעבירת חבלה חמורה בשנת 2019 וקיים מאסר מותנה של 7 חודשים בר הפעלה. עוד נטען כי הנאשם לא נטל אחריות על מעשיו.

לאור כל האמור, ביקש ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש ברף העליון של המתחם שהוצע ולהפעיל את המאסר על תנאי במצטבר לכל עונש שייגזר בתיק זה.

טיעוני ב"כ הנאשם:

ב"כ הנאשם טען כי העבירות בהן הורשע הנאשם בוצעו על ידו בסמיכות זמנים, במסגרת אירוע שהתפתח והן מהוות מסכת עובדתית אחת. משכך, יש לראותן אירוע אחד לצורך קביעת מתחם העונש ההולם.

ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה אשר בחלקה נדונו עבירות קלות יותר מאלו שבהן הורשע הנאשם.

ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ובין 12 חודשי מאסר.

באשר לנסיבות האישיות של הנאשם נטען כי הנאשם כבן 25, התפרנס בכבוד עד למעצרו וברצונו להקים משפחה. עוד נטען כי הנאשם הביע חרטה על מעשיו.

ב"כ הנאשם טען כי יש להתחשב בתקופה בה הנאשם היה עצור החל מיום 12.5.2021 ועד ליום 14.7.21 ומיום 23.1.22 ואילך, קרי תקופה מצטברת של 7 חודשים ו-19 ימים.

באשר להפעלת התנאי הפנה ב"כ הנאשם לת"פ 5893-08 מדינת ישראל נ' צויר (20.2.11) שם הורשע נאשם בעבירה של תקיפת שוטר ואיומים ובית המשפט האריך את המאסר על תנאי ופסק צו של"צ. יודגש כי אף ב"כ הנאשם טען למתחם שמתחיל במאסר בפועל ועל כן לא ניתן להורות על הארכת התנאי.

לאור האמור, ביקש ב"כ הנאשם להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם.

דברי הנאשם:

הנאשם התנצל על מעשיו, הביע את רצונו לקיים חיים נורמטיביים, להתחתן ולהקים משפחה.

דיון והכרעה:

4

הנאשם הורשע בביצוע עבירות של התפרעות בצוותא חדא עם אחרים, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, ועבירה של מעשה פזיזות ורשלנות. על אף שמדובר במספר עבירות, על פי מבחן "הקשר ההדוק" יש לקבוע כי מדובר באירוע אחד לצורך קביעת מתחם העונש ההולם (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14)).

אשר על כן, אני קובעת כי מדובר במסכת עבריינית אחת, בת מספר מעשים ועבירות, שבגינה יש לקבוע מתחם עונש כולל לכל העבירות יחדיו, ובעת קביעת מתחם העונש ההולם יש לתת את הדעת לעובדה זו.

מתחם העונש ההולם

בית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם, בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה. לפי סעיף 40ג(א) לחוק העונשין מתחם העונש ההולם ייקבע בהתאם לעיקרון ההלימה, שביישומו על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י (5.8.13)).

הנאשם במעשיו פגע בערכים מוגנים שעניינם שמירה על חיי אדם ושלמות הגוף, ביטחון הציבור, שמירה על הסדר הציבורי ועל שלטון החוק, וכן שמירה על בטחון השוטרים אשר ממלאים תפקידם כחוק.

בתי המשפט עמדו לא אחת על החומרה הגלומה בעבירות של התפרעות המונים, שמציבות סכנה ישירה וממשית לחיי אדם, ואף עלולות להוביל לפגיעות קשות בגוף וברכוש. על כן, נקבע כי יש לנקוט במדיניות ענישה אשר תרתיע ותרסן התפרעויות שעלולות לסחוף המון רב ולצאת מגדר שליטה (ע"פ 4737/16 פלוני נ' מדינת ישראל (27.7.16), ע"פ 5590/16 איברהים נתשה נ' מדינת ישראל (17.1.18), ע"פ 901/22 מדינת ישראל מ' מוחמד אסווד (24.2.22)).

באשר לנסיבות ביצוע העבירות:

התכנון שקדם לביצוע העבירות: הנאשם השתתף בהפרות הסדר כשהוא רעול פנים לאחר שהגיע מצויד בכובע גרב, מסכות וזיקוקים, דבר המעיד על תכנון והצטיידות מראש.

הסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירות: העבירות בוצעו על רקע מערכה צבאית שניהלה מדינת ישראל מול ארגון חמא"ס, וכרצף אירועי התפרעות בכל חלקי המדינה והמטרה הייתה לגרום להפרות סדר המוניים.

5

חלקו של הנאשם בביצוע העבירות: הנאשם השתתף בהתקהלות האסורה, כשהוא נוטל חלק מרכזי ודומיננטי בהתפרעות, ירה זיקוקים לעבר כוחות מג"ב ובצוותא חדא עם אחרים יידה אבנים לעברם. אם לא די בכך, בעת מעצרו, הנאשם התנגד למעצרו, השתולל, הניף ידיו ובעט ברגליו, גרם לנפילתו של אחד השוטרים וכתוצאה מכך הוא נחבל.

הנזק שנגרם מביצוע העבירות והנזק שעלול היה להיגרם: אמנם לא נגרם נזק מירי הזיקוקים או יידוי אבנים, אך הנזק שעלול היה להיגרם לכוחות מג"ב שאליהם כוונו הזיקוקים והאבנים היה יכול להיות גדול ורק במזל לא נגרמה פגיעה בגוף. כמו כן נגרמו נזקים להתנהלות תקינה בכבישי ישראל ובהלה בציבור. בנוסף, הנאשם בעת התנגדותו למעצר הביא לנפילתו של יוסף שכתוצאה ממנה נגרמה לו חבלה של ממש במרפק יד ימין.

מידת הפגיעה בערכים המוגנים: לאור האמור, ובשים לב לכך שההתפרעות הייתה על מערכה צבאית שניהלה מדינת ישראל מול ארגון חמא"ס, לאחר תכנון מראש והצטיידות בחפצים פוגעניים, מצאתי כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה.

באשר למדיניות הענישה הנהוגה:

·        בע"פ 3253/19 אבו חומוס נ' מדינת ישראל (24.6.20) דובר בנאשם שנטל חלק בהתפרעות רבת משתתפים, יידה לעבר שוטרים שנכחו במקום לפחות 4 אבנים, בצוותא עם אחרים יורה זיקוקים לעבר כוחות בטחון. הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של מעשה רשלנות בחומר נפיץ, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות. בית המשפט המחוזי קבע מתחם שנע בין 9-25 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל. הנאשם ערער על הכרעת הדין וגזר הדין, אך בית המשפט העליון דחה את הערעור.

6

·        בעפ"ג 26998-04-22 מדינת ישראל נ' מיאתב אבו היג'א (9.5.22) הורשע הנאשם בעבירה של התפרעות, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ואיומים. במסגרת התקהלות אסורה שהתרחשה במבצע שומר חומות, הנאשם שנטל חלק בהתפרעות יידה אבנים עם מתפרעים אחרים לעבר שני שוטרים ולעבר ניידת, כשהשוטר השלישי ישב בתוכה במושב הנהג, ממרחק של כעשרים מטרים. הנאשם היה רעול פנים וחלק מהאבנים שיידו הוא וחבריו פגעו בניידת. בנוסף, הנאשם התנגד למעצר תוך כדי שאיים על השוטרים. כתוצאה מהתנגדות הנאשם לשני שוטרים נגרמה חבלה ולניידת נגרם נזק. בית משפט שלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מס' חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. המדינה ערערה על קולת העונש. בית המשפט המחוזי בערעור קבע כי תחתית מתחם העונש ההולם צריכה לעמוד על 12 חודשי מאסר לכל הפחות, כאשר העונש שהוטל על הנאשם הוחמר ל-16 חודשי מאסר בפועל.

·        בעפ"ג 26952-04-22 מדינת ישראל נ' אנטקלי (9.5.22) לנאשם יוחסו שלוש עבירות של התפרעות ושלוש עבירות של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות. הנאשם השתתף בהתפרעויות אלימות במספר מוקדים במסגרת מבצע שומר חומות, במהלכן יודו אבנים לעבר שוטרים, גם באמצעות רוגטקות, נחסם כביש באמצעות עצים שהוצתו והוצתה דלת כניסה למלון. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ובין 24 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. המדינה ערערה על קולת העונש ובית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם שקבע בית משפט שלום מקל יתר על המידה עם המשיב וגם אם ניתן להשלים בדוחק עם המתחם, הרי שעונשו של הנאשם לא היה אמור להתמקם בתחתית המתחם שנקבע. לפיכך, הוחמר עונשו של הנאשם ל-14 חודשי מאסר בפועל, כאשר יתר חלקי גזר הדין נשארו על כנם.

·        בעפ"ג (י-ם) 43417-02-16‏ מדינת ישראל נ' מהדי אבו רגב (20.3.16), דובר בנאשם שהשתתף בהפרת סדר שכללה 30 עד 40 משתתפים. המתפרעים שרפו צמיגים ויידו אבנים וחפצים לעבר השוטרים כאשר הנאשם יידה מספר אבנים לעבר השוטרים ממרחק של כמה עשרות מטרים. בית משפט השלום הרשיע את הנאשם על פי הודאתו בעבירות של התפרעות וניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר בודדים ועד 18 חודשי מאסר בפועל, והטיל עליו 9 חודשי מאסר בפועל ושני מאסרים על תנאי. המדינה ערערה על קולת העונש ובית המשפט המחוזי דחה את הערעור, אך קבע כי מתחם העונש ההולם צריך לנוע בין 8-24 חודשי מאסר בפועל (נקבע כי עונשו של הנאשם נוטה לקולא, אך מאחר והוא מצוי בתוך המתחם, הוחלט שלא להתערב בו).

·        בעפ"ג (י-ם) 21523-08-15 מדינת ישראל נ' ענאתי (14.10.15), נאשם יידה אבנים לעבר שוטרים במסגרת התפרעות. בית משפט השלום קבע מתחם שנע בין מספר חודשים ובין 13 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל. המדינה ערערה על קולת העונש ובית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי על המתחם לנוע בין 6-15 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם 10.5 חודשי מאסר בפועל, בהדגישו כי הוא אינו ממצה עמו את הדין.

7

·        בעפ"ג 26975-04-22 מדינת ישראל נ' שמוך (12.5.22) דובר בנאשם שהשתתף - יום אחר יום - בהתקהלות אסורה רבת משתתפים ונטל בהתפרעות חלק אקטיבי. באירוע הראשון הוא יידה מספר אבנים לעבר שוטרים שעמדו במרחק של 30-40 מטרים ממנו ויום למחרת הוא השליך לעבר שוטרים שעמדו במרחק של עשרות מטרים ממנו שני בקבוקי זכוכית. בית משפט השלום קבע מתחם שנע בין מספרי חודשי מאסר ובין 16 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בערעור שהגישה המדינה לבית המשפט המחוזי נקבע כי מתחם העונש ההולם שקבע בית משפט קמא מקל יתר על המידה עם הנאשם. ערכאת הערעור החמירה עם עונשו של הנאשם והעמידה אותו על 12 חודשי מאסר בפועל.

·        בעפ"ג (י-ם) 33871-01-15 מדינת ישראל נ' אשרף עזאיזה (19.4.15), נאשם נטל חלק בהתפרעות, בעקבות מניעת כניסת מתפללים להר הבית, יידה מספר אבנים לעבר שוטרים שניסו לפזר את המפגינים ופגע באחת האבנים באחד השוטרים. בית משפט השלום קבע מתחם שנע בין 3-15 חודשי מאסר בפועל ובסופו של יום גזר על הנאשם (בן 38, נעדר עבר פלילי) שלושה חודשי מאסר, מאסרים מותנים וקנס כספי בסך 2,000 ₪. המדינה ערערה על קולת העונש, הנאשם ערער על חומרתו ובית המשפט המחוזי דחה את ערעור הנאשם, קיבל את ערעור המדינה וגזר על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל.

·        בעפ"ג (חי') 52096-04-22 מדינת ישראל נ' בלאל (14.7.22), דובר בנאשם שהשתתף בהתפרעות המונית במהלך מבצע "שומר חומות", וירה 2 זיקוקים לעבר השוטרים, שעמדו במרחק של כ-40 מטרים ממנו. כששוטר שהבחין במעשיו תפס אותו וניסה להשתלט עליו, הנאשם התנגד למעצר וניסה לברוח מהמקום. בסופו של דבר, הנאשם נאזק בסיוע שוטר נוסף ובמהלך ההשתלטות על הנאשם, אחד השוטרים נחבל ברגלו. בית משפט השלום קבע מתחם שנע בין מספר חודשי מאסר ובין 16 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם (בן 18 וחודשיים בעת ביצוע העבירות) 6 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נקבע באשר למתחם העונש ההולם, כי היה ראוי לקבוע מתחם גבוה יותר ולא להסתפק בכך שהרף התחתון הינו מספר חודשי מאסר בודדים. בשל עקרון אחדות הענישה ובשים לב לעונש שנגזר על השותף לעבירה, שהפך לחלוט, הוחלט שלא להחמיר בעונשו של הנאשם אך נקבע כי הנאשם ירצה את עונשו בין כותלי הכלא ולא בדרך של עבודות שירות.

בהתחשב במכלול הנתונים שהובאו לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות תיק זה נע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

לאחר ששקלתי את עניינו של הנאשם, לא מצאתי מקום לסטות ממתחם העונש שקבעתי לא לחומרא או לקולא.

8

באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, אציין כי הנאשם בחר לנהל את משפט עד תום וזו זכותו. יחד עם זאת, גם אם לא ניתן לזקוף עובדה זו לחובתו, הוא אינו זוכה להקלה השמורה למי שמודה בהזדמנות הראשונה, נוטל אחריות על מעשיו וחוסך זמן שיפוטי.

לחומרא שקלתי את עברו הפלילי של הנאשם אשר הורשע בשנת 2019 בעבירה של חבלה חמורה והוטל עליו, בין היתר, מאסר על תנאי בן 7 חודשים, אשר הוא בר הפעלה בתיק זה.

לאחר ששקלתי את כל השיקולים אשר פורטו לעיל, מצאתי לנכון לגזור על הנאשם עונש ברף הבינוני של המתחם, כדלקמן:

א.    מאסר בפועל לתקופה של 16 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 12.5.21 ועד 14.7.21 ומתאריך 23.1.22 ועד היום.

ב.     אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 7 חודשים שנגזר על הנאשם בת.פ. 32558-12-16 במצטבר לעונש שהוטל בתיק זה, כך שעל הנאשם לרצות סה"כ עונש של 23 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופות מעצר.

ג.       מאסר על תנאי בן 7 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופת התנאי אחת מהעבירות בהן הורשע בתיק זה, ויורשע בגינה.

מאחר והמאשימה לא ביקשה להטיל עונש של קנס - לא מצאתי מקום להשית עונש זה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשפ"ב, 14 יולי 2022, במעמד הצדדים.