1

רקע

1.   הנאשם הורשע, לאחר ניהול הליך הוכחות, בביצוע עבירה של איומים בהתאם לסעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

במסגרת אותו הליך זוכה הנאשם, מחמת הספק, מאישומו בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בהתאם לסעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2

2.   לציין כי מלכתחילה, הודה הנאשם בעובדות המבססות את עבירת האיומים בעוד כפר בשאר האמור בכתב האישום.

3.     בתאריך 16.2.17, בעת שהיה הנאשם בעלים של חברת ניהול שהייתה אחראית על הבניין בו שוכן מוסך "היי-טק מוטורס" ברחוב התעשייה 7 ברעננה, איים הנאשם על בעלת המוסך בכך שאמר לה שישרוף את המוסך, וזאת על רקע ויכוח כספי שהתגלע ביניהם.

תסקיר שירות מבחן

4.     על פי בקשת בא כוחו הופנה הנאשם לשירות המבחן. לדיון שהתקיים בתאריך 2.12.18 התקבלה הודעת שירות המבחן כי למרות מספר ניסיונות לזמנו, לא התייצב הנאשם לפגישה.

5.     לאחר שנתנה לו הזדמנות נוספת, התקבל תסקיר שירות המבחן לישיבה שנערכה בתאריך 2.4.19.

6.     בתסקיר מתאר שירות המבחן את נסיבות חייו של הנאשם אשר הינו אדם בן 37, רווק ואב לשני ילדים בגילאי 6 ו-8. מתגורר בגפו בראש העין ועובד כנהג שכיר ועצמאי בתחום של תחזוקה וניקיון.

7.     שירות המבחן ציין כי הנאשם מוכר להם מאבחונים קודמים שערכו בעניינו וכי תסקיר זה מבוסס בין היתר על מידע קודם, מאחר ובאבחון הנוכחי היה הנאשם נסער, כעוס ותוקפני והתקשה לענות באופן ממוקד על שאלות.

8.     בתסקיר מתואר כי לנאשם מערכת יחסים זוגית ללא נישואין עם אם ילדיו. מערכת שהסתיימה בפרידה לפני כשלש שנים ועל רקע זה הורשע הנאשם בעבר בהתנהגות אלימה כלפי בת זוגו. עוד תיאר שירות המבחן כי הנאשם מסר על כך שהחל להשתמש בסם מסוג קאנביס בגיל 13 וכיום הדבר נעשה על בסיס יומיומי וכי אין בכוונתו להפסיק זאת. בכל הנוגע לעבירה בה הורשע, היה הנאשם מרוכז בנזק שנגרם לו ובהצדקה לביצוע העבירה. שירות המבחן התרשם כי על הנאשם לפנות לאלתר לטיפול במערכת בריאות הנפש, אולם זה סירב לכך.

3

9.     לחובתו של הנאשם 7 הרשעות קודמות בעבירות סמים, אלימות, רכוש והפרת הוראה חוקית. במהלך השנים נעשו ניסיונות טיפול על ידי שירות המבחן ובמקביל טופל הנאשם אף במערכת בריאות הנפש.

10.                        שירות המבחן מעריך כי רמת הסיכון לאלימות עתידית הינה גבוהה ומידת החומרה הצפויה של תוצאות האלימות, במידה ותתרחש, גם היא גבוהה.

11.                        לנוכח היעדר מוטיבציה לטיפול והיותו של הנאשם מצוי במשבר רגשי ותפקודי, לא ממליץ שירות המבחן על מעורבות טיפולית ושיקומית.

חוות דעת פסיכיאטרית

12.                        לנוכח האמור בתסקיר שירות המבחן ואף התנהלותו של הנאשם באולם בית המשפט בדיון שנערך בתאריך 2.4.19, הופנה הנאשם לקבלת חוות דעת מהפסיכיאטרית המחוזית.

13.                        חוות דעת התקבלה לדיון שנערך בתאריך 26.5.19. בחוות הדעת נסקרו נסיבות חייו והעבר הטיפולי. צוין כי לדברי הנאשם הוא משתמש בקאנביס על בסיס יומיומי החל מגיל 15. נקבע כי הוא אינו סובל ממחלת נפש והוא מסוגל לעמוד לדין. כן נקבע כי בעת ביצוע העבירה הבין את טיב מעשהו ותוצאותיו וכיום אינו זקוק לאשפוז פסיכיאטרי.

14.                        עוד מפורט בחוות הדעת אודות אבחון אישיותו של הנאשם, כמפורט בעמ' 3, בסוף הפסקה הרביעית.

חוות דעת הממונה על עבודות השירות

15.                        הנאשם נשלח לממונה על עבודות השירות ולדיון שנערך בתאריך 26.5.19 התקבלה חוות דעת ולפיה הנאשם כשיר לביצוע עבודות שירות תחת מגבלות רפואיות, אולם לנוכח העובדה שהנאשם הביע אי הסכמה לביצוע עבודות שירות לא ניתן להשימו לעבודות שכאלו.

4

16.                        על פי בקשתו נשלח הנאשם שוב לממונה על עבודות השירות, אולם לדיון שהתקיים בתאריך 24.6.19 התקבלה הודעה על כך שהנאשם לא התייצב לפגישה אצל הממונה.

17.                        לנאשם ניתנה הזדמנות נוספת ולדיון שהתקיים בתאריך 16.7.19, התקבלה חוות דעת ולפיה לנוכח דגימות שתן שנמסרו על ידי הנאשם ובהן נמצאו ממצאים חיוביים לסם מסוג חשיש/מריחואנה ולנוכח הצהרתו של הנאשם על שימוש בסם ואי כוונתו להפסיק זאת, לא ניתן להעסיק את הנאשם בעבודות שירות.

טיעוני הצדדים

18.                        ב"כ המאשימה, עו"ד אנה קצובסקי, ציינה כי בעברושל הנאשם, 8 הרשעות קודמות בעבירות סמים, רכוש, אלימות, איומים, הטרדה, הפרת הוראה חוקית, תקיפה חבלנית כלפי בת זוג, הסגת גבול והפרעה לשוטר. תלויים ועומדים נגדו שני מאסרים על תנאי ברי הפעלה בני 5 ו-6 חודשים וכן התחייבויות על סך 5,000 ₪ ו- 10,000 ₪. היא טענה כי הנאשם פגע בערכים המוגנים של שמירה על בטחונה ושלוות נפשה של המתלוננת, כאשר בחר לפתור סכסוך בדרך אלימה. היא עתרה למתחם הנע בין מאסר על תנאי לבין 8 חודשי מאסר בפועל ולענישה ברף הגבוה של המתחם לנוכח נסיבותיו של הנאשם. בנוסף עתרה להפעלת המאסרים על תנאי, הפעלת ההתחייבויות, פיצוי למתלוננת, מע"ת וקנס. היא הדגישה כי הנאשם לא נטל אחריות למעשיו ולא השתלב בהליך טיפולי. הוא משתמש בסמים באופן יומיומי וניתן להתרשם מהתנהלותו האלימה והאימפולסיבית. היא הצביעה על הערכת המסוכנות הגבוהה לאלימות בעתיד שניתנה על ידי שירות המבחן והפנתה לפסיקה בנושא.

5

19.                        ב"כ הנאשם, עו"ד עליזה כשכאש, התייחסה בדבריה לכך שבמסגרת הליך ההוכחות זוכה הנאשם מאישומו בביצוע העבירה החמורה יותר של תקיפה הגורמת חבלה והורשע בעבירה בה הודה מלכתחילה. לטענתה, האיום בו הורשע הנאשם מצוי ברף הנמוך מאחר ומדובר באיום על רכוש ולא איום על נפש. עוד טענה כי ההתחייבות מתיק 48276-01-16 אינה חלה. היא סבורה כי נסיבותיו של הנאשם, לרבות אלו הרפואיות, נפשיות, פסיכיאטריות ואישיותיות, מצדיקות את הארכת המאסרים על תנאי או לכל הפחות ריצוי העונש בעבודות שירות. היא הפנתה לגזר דינו של כב' השופט קרשן בת.פ 11170-09-13 שם נלקחו נסיבות אלו בחשבון לעניין העונש.

20.                        הנאשם עצמו תיאר כי עוברות עליו 7 שנים קשות ואם ייכנס לכלא ייאבד את ילדיו ואת עתידו. הוא הסביר את התנהגותו בכך שהמתלוננת קיללה את אמו וזה גרם לו לאיבוד עשתונות.

דיון והכרעה

מתחם העונש

21.                        הערך החברתי המוגן אשר נפגע כתוצאה מהעבירות שבוצעו על ידי הנאשם הינו הגנה על ביטחונה ושלוות נפשה של המתלוננת.

22.                        בכלל הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, שקלתי לחומרא, כי האיומים נאמרו על רקע סכסוך כספי מתמשך בין המתלוננת לנאשם במסגרת תפקידו בחברה המנהלת את הבניין. לקולא, שקלתי את העובדה שמדובר באיומים על רכוש (להבדיל מגוף), שנאמרו לאחר עימות שהתנהל בין הצדדים ובו נאמרו אמירות שונות על ידי שני הצדדים.

23.                        מדיניות הענישה בעבירת איומים נעה על פני מתחם נרחב וזאת בהתאם לנסיבות, לרבות אופי האיומים עצמם ומושאם, ונע בין מע"ת לבין מאסר בפועל למשך שנה.

24.                        במקרה שבפניי, לנוכח אופי האיומים, הרקע לאמירתם, ומושא האיומים, אני קובע כי מתחם הענישה ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין 6 חודשי מאסר בפועל.

גזירת העונש

6

25.                        בכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, שקלתי לחומרא, את עברו הפלילי של הנאשם הכולל 7 הרשעות קודמות ורישום מבית המשפט לנוער שהתיישן, בעבירות ממגוון תחומים, לרבות עבירות אלימות ובכללן איומים. בתי המשפט חסו על הנאשם פעם אחר פעם, אך למרות מאסרים על תנאי והתחייבויות שנגזרו עליו, לא הורתע הנאשם וחזר לבצע עבירת איומים. לקחתי בחשבון אף את הערכת שירות המבחן למסוכנות גבוהה מן הנאשם לביצוע עבירות אלימות ואי מסוגלותו להירתם להליך טיפולי. לקולא, התחשבתי בנזק שעלול להיגרם לנאשם לנוכח ענישתו במאסר בפועל, הן לקשר עם ילדיו והן למאמצים אותם הוא עושה לפרנסתו.

26.                        שיקולים אלו הביאו אותי למסקנה כי לא ניתן להורות על הארכת המאסרים על תנאי בעניינו של הנאשם. שקלתי לאפשר לו את ריצוי העונש בעבודות שירות אך לא ניתן לעשות זאת לנוכח שימושו של הנאשם בסם. שימוש אותו, על פי הצהרתו, אין בכוונתו להפסיק.

27.                        לנוכח הנסיבות שהוצגו על ידי ב"כ הנאשם ואשר גובו בתסקיר ובחוות הדעת השונות שהתקבלו, בכל הנוגע למצבו הרפואי, נפשי ואישיותי של הנאשם. אקבע כי העונשים שיוטלו על הנאשם ירוצו בחופף זה לזה.

28.                        קיבלתי את טענת ב"כ הנאשם כי ההתחייבות שהוטלה על הנאשם בת"פ 48276-01-16, אינה חלה מאחר והתנאי היה שלא יעבור עבירה בה הורשע באותו כתב אישום ועבירת האיומים לא הייתה חלק מאותו כתב אישום.

29.                        מאחר ובמסגרת העונש תופעל התחייבות מתיק קודם, לא מצאתי לגזור על הנאשם קנס נוסף. לנוכח הרקע לביצוע עבירת האיומים כפי שתוארה לעיל ובהכרעת הדין, לא מצאתי מקום לפסוק פיצוי למתלוננת.

30.                        לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     3 חודשי מאסר בפועל.

ב.     הפעלת מאסר על תנאי בן 6 חודשים אשר הוטל על הנאשם בת"פ 11170-09-13.

ג.       הפעלת מאסר על תנאי בן 5 חודשים אשר הוטל על הנאשם בת"פ 48276-01-16

ד.      העונשים שהוטלו על הנאשם בסעיפים א-ג, ירוצו בחופף זה לזה כך שבסך הכל ירצה הנאשם עונש מאסר בפועל בן 6 חודשים.

7

ה.     הפעלת התחייבות על סך של 5,000 ₪ אשר הוטלה על הנאשם בת"פ 11170-09-13, אשר תשולם על ידו ב-10 תשלומים, חודשיים, שווים ורצופים אשר הראשון בהם יהיה ב-10 לחודש הראשון לאחר שחררו מהמאסר.

היה והנאשם לא ישלם את הקנס, ירצה חלף הקנס 25 ימי מאסר בפועל.

ו.       3 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו, והתנאי הוא שלא יעבור עבירת איומים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום.

ניתן היום, י"ח אלול תשע"ט, 18 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.