1

המופיעים:

ב"כ המאשימה: עו"ד אדם סרי

ב"כ הנאשם: עו"ד עאדל בויראת

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), וסעיף 335(א)(1) לחוק העונשין.

2

2.      על פי האמור בכתב האישום המתוקן, במועד בלתי ידוע במחצית השנייה של חודש יוני 2021, מכר הנאשם לעלאא אלדין ג'בארין (להלן: "עלאא") רכב מסוג מזדה. לאחר מועד זה ביקש הנאשם במספר הזדמנויות מעלאא כי יעביר לו כבל DVR (להלן: "הכבל"), אשר היה ברכב בעת מכירתו, ועלאא סירב לעשות כן. בתאריך 5.4.21 בסביבות השעה 15:30, ביקש שוב הנאשם מעלאא את הכבל כאשר שהו יחדיו בחצר הבית (להלן: "החצר") בנוכחות אנשים נוספים, ביניהם סעיד אביו של עלאא (להלן: "סעיד"). אווס ג'בארין, בן דודו של עלאא והמתלונן (להלן: "המתלונן") השיב לנאשם כי עלאא קנה את הרכב ללא כבל. כאשר שב הנאשם לחצר, הוא החזיק ברשותו בסכין מתקפלת שניתן לקבע את להבה (להלן: "הסכין"), בעוד המתלונן נמצא בחדר סמוך. הנאשם נכנס לחצר, ניגש אל המתלונן, אחז בחולצתו ואמר לו "בוא נדבר". המתלונן הרחיק את ידו של הנאשם ואמר לו שיתרחקממנו. הנאשם והמתלונן יצאו מהחצר, ובשלב זה הנאשם, שהוציא הסכין מכיס מכנסיו, הצמידה לפניו של המתלונן, שהזיז את ידו של הנאשם, וכתוצאה מכך, נגרם למתלונן חתך בלחיו השמאלית. המתלונן הזיז את ידו של הנאשם והיכה באגרופו על חזהו של הנאשם. או אז, הנאשם דקר את המתלונן באמצעות הסכין דקירה עמוקה בכתף השמאלית. סעיד והאחרים שהבחינו במתרחש, הפרידו בין הנאשם למתלונן ואז המתלונן נכנס לבית, והנאשם נמלט מהחצר. במהלך האירוע המתואר לעיל, אחד הנוכחים שאינו המתלונן זרק חתיכת עץ שפגעה ברגלו של הנאשם. המתלונן פנה למרכז הרפואי "אלנור אלטבי" באום אל פאחם ומשם למרכז הרפואי "העמק", שם בוצעה תפירת הפצע בכתף עם פנורוז תחת הרדמה מקומית. המתלונן אושפז בבית החולים מיום 5.4.21 ועד ל-7.4.21.

טיעוני המדינה

3.      המדינה טענה למתחם ענישה הולם שבין 2.5 עד 5 שנות מאסר, מאסר מותנה ופיצוי לנפגע העבירה.

4.      נטען לפגיעה בערכים חברתיים מוגנים של זכות האדם על גופו, שלום הציבור ובמידה מסוימת אף חיי אדם - שכן לסכין גם פוטנציאל קטלני. צוין פסק דין בו הודגש השלכות הרות אסון בעת השימוש בסכין והסיכון הגלום בעת השימוש בו (ע"פ 3863/09 מדינת ישראל נ' חסן (10.11.2009)).

5.      נטען בנוסף שחלקו של הנאשם הוא מוחלט והוא ביצע את העבירה לבדו, וכי הנזק הצפוי ממנה הינו רב. לנאשם לא הייתה סיבה של ממש לבצע את העבירה והיה עליו להבין את הפסול שבמעשיו ולהימנע מביצועם.

6.      ביחס למדיניות הענשה צוינו המקרים הבאים:

3

-         ע"פ 935/14 אוסטרחוביץ' נ' מדינת ישראל (12.11.2014): ערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי בחיפה אשר הרשיע את הנאשם בעבירת גרימת חבלה חמורה באמצעות סכין. מערער זה חתך את המתלונן עם סכין מטבח גדולה ביד ובכתף, וכשהמתלונן ניסה לברוח, דקר אותו שוב. בית המשפט קבע מתחם ענישה של 3.5-5 שנות מאסר בפועל והטיל על הנאשם 50 חודשי מאסר בפועל. הערעור נדחה.

-         ע"פ 8254/19 פלוני נ' מדינת ישראל (20.8.2020): נדחה ערעור של נאשם שהורשע בביצוע עבירת חבלה בגין דקירות במספר חלקי גוף, כולל דקירה בבטן שהצריכה ניתוח. אירוע זה חמור יותר מענייננו שכן בוצעו גם עבירות תקיפה ואיומים בטרם ביצוע החבלה החמורה כאמור. הערכאה הדיונית קבעה מתחם ענישה בין 4-7 שנות מאסר והטילה עליו 4.5 שנות מאסר בפועל.

-         ע"פ 1929/12 מחאמיד נ' מדינת ישראל (24.04.12): ערכאת הערעור החמירה בעונשו של הנאשם וגזרה 3 שנות מאסר בפועל במקום שנתיים שנגזרו בערכאה הדיונית, בגין דקירה בודדת בריאה שהצריכה טיפול רפואי ממושך, על רקע ריב במועדון. יצוין כי גזר הדין ניתן בטרם תיקון הבניית הענישה.

-         ע"פ 6729/16 סבין נ' מדינת ישראל (14.12.2017): שנתיים מאסר, נגזרו על הנאשם בגין דקירה עמוקה בבית השחי שפגעה בריאה ובכבד והובילה לכך שהמתלונן נזקק לניתוח ואשפוז למשך שבועיים. בערכאת הערעור הוחמר העונש ל-36 חודשי מאסר.

7.      במקרה דנן המדינה ביקשה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל שאינו ברף התחתון של מתחם הענישה ההולם לאור העובדה שהנאשם ריצה בעברו מאסר בעבודות שירות בגין תקיפה.

טיעונים לעונש מטעם ההגנה

8.      ב"כ הנאשם טען כי מדובר במקרה חריג מכיוון שעל פי העובדה המוסכמת בין הצדדים, הנאשם נשא בסכין מאחר והוא עובד בבניין בעבודות רעפים, לכן לא צוין בחומר הראיות שהסכין הוחזקה באופן לא חוקי.

9.      לעניין הנסיבות, עוד הוסכם בין הצדדים כי החתך בלחי הינו מינורי, כמעט ולא נראה שנוצר כתוצאה מכך שהמתלונן הזיז את ידו של הנאשם ולא מתוך כוונה של הנאשם לפגוע בלחיו של המתלונן. הדקירה הייתה בכתף.

4

10.  ביחס לתסקיר, טען ב"כ הנאשם כי התסקיר היה חיובי כאשר הוא מצביע על כך שהנאשם הביע חרטה, לקח אחריות מלאה ולא קיים סיכוי רב להישנות עבירות בעתיד. עוד נטען כי הנאשם מבין את חומרת מעשיו והודאתו נמסרה בהזדמנות הראשונה לאחר תיקון כתב האישום, חסכה זמן שיפוטי יקר, וחסכה מזמנם של העדים.

11.  ב"כ הנאשם טען כי ראוי להתחשב בתקופה שבה נמצא הנאשם בסטטוס מעצר עד תום ההליכים באיזוק.

12.  ביחס למדיניות הענישה, ב"כ הנאשם הפנה למקרים הבאים:

-         ע"פ 9147/17 חודיפה אבו עביד נ' מדינת ישראל (28.6.2018): ערעור שהתקבל על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שם בוטל עונש מאסר בן 12 חודשים שהומר לעבודות שירות.

-         ע"פ 10676/07 אביטאן נ' מדינת ישראל (09.09.08): ערעור על הכרעת וגזר הדין שניתנו בבית המשפט המחוזי בירושלים. הערעור על גזר הדין התקבל. הנאשם הורשע בחבלה בכוונה מחמירה ונדון ל-12 חודשים. ערכאת הערעור קיבלה את הערעור והורתה על עבודות שירות במקום מאסר בפועל.

-         ע"פ 4418/06 מדינת ישראל נ' גריפאת (11.12.2006): ערעור על גזר הדין מטעם הערכאה הדיונית שנדחה, במסגרתו הושת על המערער מאסר בעבודות שירות בגין פציעה קשה של המתלונן.

-         ע"פ 5794/13 מדינת ישראל נ' חליל שיכה (2.4.2014): ערעור על גזר הדין שהתקבל באופן חלקי. אושרה ענישה בעבודות שירות שהוטלה על-ידי בית המשפט המחוזי.

-         ת"פ 48881-12-12 מדינת ישראל נ' גרדלי (7.10.2013): הוטלו על הנאשם עבודות שירות על אף שההרשעה בעבירה של חבלה חמורה הייתה בנסיבות מחמירות.

-         ת"פ 28049-04-13 מדינת ישראל נ' סביחאת (05.02.2014): הוטלו עבודות שירות על אף שדובר בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

-         ת"פ 6545-06-08 מדינת ישראל נ' אזברגה (26.3.2009): הנאשם הורשע בחבלה בכוונה מחמירה והוטלו עליו 6 חודשים בעבודות שירות.

5

13.  ב"כ הנאשם הגיש הסכם סולחה שנערך בין הצדדים. המתלונן אישר בפני שירות המבחן כי לא נגרם לו נזק קבוע וקיבל פיצוי כספי במסגרת הסולחה. הסכם זה עשוי להוות שיקול במסגרת גזירת הדין (ע"פ 4131/13; 4329/13 שמארי נ' מדינת ישראל (13.3.2014)).

עמדת הנאשם

14.  הנאשם הביע צער על מעשיו, הודה שהוא עשה טעות והבין את חומרת מעשיו והתחייב שלא יחזור עליהם.

התסקיר

15.  ניתן תסקיר ביום 14.1.2022 בו פורטו קורותיו של הנאשם ובין היתר שמשפחתו נורמטיבית, הוא נשוי ולו שני ילדים בגילאים 1.5-6 שנים. טרם מעצרו, הנאשם נפגע בידו בתאונת עבודה לפני כ-4 שנים, ומאז הוא מקבל קצבה מטעם המוסד לביטוח לאומי ומוכר כמי שזכאי ל-64% אחוזי נכות.

תואר כי הנאשם השלים 10 שנות לימוד ועם סיום לימודיו החל לעבוד בתחום הבניין והמשיך עד לפציעתו.

לחובתו של הנאשם הרשעה אחת בעבירת תקיפת סתם שביצע בשנת 2013, בגינה נידון לשלושה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

במהלך תקופת הפיקוח על הנאשם, הוא שולב בקבוצת עצורי בית. מדיווח מנחת הקבוצה עולה כי הנאשם הגיע למפגשים באופן סדיר, וללא היעדרויות ועלתה ההתרשמות מתזוזה ביכולתו לערוך התבוננות בנסיבות מעצרו. עוד תואר כי הצליח לזהות גורמי סיכון שהובילו למעצר, בין היתר דפוסי התנהגות תוקפניים במצבי לחץ. הנאשם תיאר את שביעות רצונו מהשתתפותו בקבוצה הנ"ל וכי ההליך הטיפולי היווה עבורו מקור לתמיכה והזדמנות לשיתוף בחייו ובקשייו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם התחנך במשפחה נורמטיבית, בעלת ערכים המתנגדים לאלימות. נראה כי הנאשם בעל גורמי תמיכה משמעותיים שתומכים בו בזמני משבר.

6

מהאבחון שנערך עלתה רמת סיכון בינונית ברמת חומרה זהה להישנות התנהגות אלימה בעתיד. הערכת שירות המבחן הנה כי סיכון זה יפחת ככל שהנאשם יירתם להליך הטיפולי שמטרתו וויסות דחפים תוקפניים והתבוננות על דפוסי תקשורת ויחסים בינאישיים לצורך התמודדות מווסתת, כמו גם עיבוד אובדן תפקודו התעסוקתי ופגיעה בתפקידו כמפרנס, ובנוסף הגברת ההבנה באשר לפגיעה באחר ויכולת אמפתית.

על כן המליץ שירות המבחן על נתיב שיקומי. כמו כן, בשל חומרת העבירות ועל מנת להפנים את האסור בהתנהגותו האלימה, הומלץ על הטלת פיצוי למתלונן באופן של תקופת מאסר שתרוצה בדרך של עבודות שירות, שלא לתקופה המקסימלית.

דיון

16.  במקרה דנן הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה הם השמירה על שלמות הגוף וכן הגנה על שלום הציבור וביטחונו. לא דובר באירוע שתוכנן מראש תוך הצטיידות בסכין לקראתו. הנאשם הגיע למקום שם פגש במקרה את המתלונן, כאשר היה בין הנאשם לעלאא התקיים סכסוך מתמשך מאז מכירת הרכב.

17.  הנאשם יכול היה להבין את הפסול במעשהו ולהימנע מהם בכל שלב.

18.  במקרה דנן מתחם הענישה ההולם הוא בין 12-40 חודשים.

19.  יחד עם זאת, מדובר בנאשם שהודה וקיבל אחריות בפני בית המשפט וחסך זמן שיפוטי יקר. כמו כן מדובר באדם צעיר עם עבר פלילי מוגבל.

20.  לכך יש להוסיף כי הוגש בעניינו תסקיר חיובי אשר המליץ על עבודות שירות וצו מבחן. מדובר בתסקיר מבוסס על הערכה לגבי הליכי טיפול מוצלחים אותם עובר הנאשם ולא מצאתי מקום להתערב בממצאיו ויש לדעתי להעדיף במקרה זה שיקום על פני ענישה ולסטות מהמתחם שנקבע.

21.  אשר על כן, הנני מטיל על הנאשם עונשים כדלקמן:

7

-         9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות בהתאם לחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות.

-         12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים כאשר התנאי יופעל במידה והנאשם יעבור עבירת אלימות מסוג פשע.

-         פיצוי למתלונן בסך 10,000 ₪ לתשלום עד ליום 1.11.22.

-         צו מבחן במשך שנה בהתאם לחוות הדעת שהתקבלה.

ניתן היום, כ"ח סיוון תשפ"ב, 27 יוני 2022, בהעדר הצדדים.