1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד עדי סעדיה

ב"כ הנאשם עו"ד איציק שדה

הנאשם בעצמו

פתח דבר

הנאשם הודה, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ובעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 22.07.14, בסמוך לשעה 11:30, עת שימש הנאשם כמנהל עבודה באתר בניה בגן יבנה התפרץ הנאשם אל המשרד בו נכח המתלונן, אחראי כח האדם מטעם חברת "מנורה" במקום. ויכוח התגלע בין הנאשם לבין המתלונן ובמהלכו, צעק הנאשם על המתלונן, גידפו ואמר למתלונן שיפגע בו, שהמתלונן לא יתערב בעבודתו ושלא ישוחח עם הפועלים במקום. המתלונן ביקש מן הנאשם לצאת מן המשרד, אך הנאשם התקרב אל המתלונן בצורה מאיימת והמתלונן, בתגובה, התרומם מכסאו ובלם בידיו את הנאשם. הנאשם אחז בשדכן סיכות באמצעותו הכה את המתלונן בבטנו. כתוצאה מכך, סבל המתלונן משטף דם באזור הבטן התחתונה ומכאבים.

טיעוני המאשימה

ב"כ המאשימה התייחסה בטיעוניה לעונש לחומרת העבירה ונסיבותיה. הנאשם הגיע למקום, איים על המתלונן, תקף אותו וגרם לו לחבלות.

עוד הדגישה ב"כ המאשימה את הערכים המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם והם הגנה על שלמות גופו של אדם והזכות כי לא יופנה כלפיו מלל מאיים. לדידה, מידת הפגיעה של הנאשם בערכים המוגנים הינה נמוכה - בינונית.

לדידה של המאשימה, הנאשם אינו עומד בתנאים שנקבעו לאי הרשעה בהתאם להלכת כתב. הוא אמנם טען כי הרשעה תפגע פגיעה משמעותית בהמשך תעסוקתו, אך לא תמך טענה זו בתשתית ראייתית מתאימה. כן, לדידה, העבירות בהן הורשע הנאשם ונסיבות ביצוען אינן מאפשרות לסיים את ההליך באי הרשעה.

מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה וצו של"צ לבין 8 חודשי מאסר בפועל, קנס בהיקף של אלפי ש"ח ופיצוי.

לזכות הנאשם יש לזקוף את העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי וכי נטל אחריות על מעשיו.

ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר מותנה, צו של"צ בהיקף של 180 שעות, קנס ופיצוי.

ב"כ המאשימה תמכה טיעוניה בפסיקה אשר יצאה תחת ידי בתי המשפט.

טיעוני ההגנה

ב"כ הנאשם הדגיש בטיעוניו לעונש את נסיבות ביצוע העבירה ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם. הנאשם יליד 1962, שירת ביחידה קרבית, נורמטיבי, נעדר עבר פלילי, זו לו הסתבכותו הראשונה והיחידה עם החוק. הנאשם עובד כמנהל פרוייקטים מזה כ- 25 שנים, פרט לתקופה קצרה בה ניסה את מזלו בפתיחת מסעדה. דבר שהוביל לקריסתו הכלכלית ולצבירת חובות בסך של 2 מיליון ש"ח.

3

ב"כ הנאשם הדגיש כי הנאשם ביצע את מעשיו עת נקלע לסיטואציה בה פעל בצורה שאינה נכונה ובשיקול דעת מוטעה ואימפולסיבי. אולם, הוא נטל אחריות על מעשיו, הודה בהם בהזדמנות הראשונה ומביע חרטה עמוקה וכנה.

ב"כ הנאשם הדגיש כי הנאשם הינו אדם מקצועי ואמין, בעל יוזמה ותושייה. מכתבי הערכה הוצגו בפני שירות המבחן. עוד ציין כי הנאשם סובל מבעיות לב.

ב"כ הנאשם הדגיש כי הרשעתו של הנאשם תגרום לפיטוריו מעבודתו ועתר לביטול הרשעתו ולהשתת צו של"צ, כהמלצת שירות המבחן.

ב"כ הנאשם תמך טיעוניו בפסיקה אשר יצאה תחת ידי בתי המשפט.

הנאשם, בדבריו בפני בית המשפט, הביע חרטה על מעשיו וציין כי מעשיו לא ישנו.

תסקיר שירות המבחן

תסקיר שירות המבחן סוקר את קורות חייו של הנאשם. הנאשם כבן 52 שנים, נשוי ואב לשניים, עובד כקבלן ומנהל עבודה מזה כ- 25 שנים. סובל מבעיות לב, עבר מספר צנתורים ומטופל תרופתית. הנאשם נעדר עבר פלילי ולמעט התיק הנוכחי, אין תיקים פתוחים התלויים ועומדים נגדו.

הנאשם נטל אחריות על מעשיו, הביע חרטה ותחושות בושה מעצם מעורבותו בפלילים. ניהול ההליך המשפטי נגדו מהווה עבורו גורם מרתיע ומציב גבולות. הנאשם סיפר כי התגלע ויכוח בינו לבין המתלונן ובמהלכו, הותקף על ידי המתלונן. הוא חווה את האירוע כחריג ומאיים והגיב באימפולסיביות.

שירות המבחן התרשם מאדם נורמטיבי, בעל דימוי עצמי חיובי ומתפקד, מסור למשפחתו, המשקיע מאמצים בפרנסת המשפחה ומייחס חשיבות לשמירה על הסדר החברתי וכללי החברה. בעת ביצוע העבירות, פעל מתוך תחושת לחץ ואיום. עוד התרשם שירות המבחן מיכולתו של הנאשם להפיק לקחים לעתיד וכי לא קיימים דפוסי אלימות מושרשים ולהערכת שירות המבחן, קיימת רמת סיכון נמוכה להישנות עבירות ובדרגת חומרה נמוכה.

שירות המבחן ציין כי הוצג בפניו מסמך ממעסיקו של הנאשם לפיו באם יורשע, לא יוכל להמשיך להיות מועסק בחברה בה עובד.

לאור האמור לעיל, המליץ שירות המבחן כי הרשעתו של הנאשם תבוטל ויוטל עליו צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות, במסגרת מתנ"ס באשדוד. עוד המליץ שירות המבחן על הטלת התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה דומה בעתיד.

דיון

הנאשם הודה, כאמור, בביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים.

4

ב"כ הנאשם ביקש לבטל את הרשעתו בדין של הנאשם עקב נסיבותיו האישיות והמיוחדות.

הכלל הוא כי המבצע עבירה פלילית, יורשע בדין בגין ביצועה.

בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337, נקבע כך לעניין הימנעות מהרשעה:

"...הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל".

הנאשם כבן 52 שנים, אשר זו לו מעורבותו הראשונה והיחידה עם החוק. הנאשם בעל רציפות תעסוקתית, עובד מזה כ- 25 שנים כמנהל עבודה בענף הבנייה ומפרנס את משפחתו. סובל מבעיות רפואיות.

הנאשם הציג לשירות המבחן ולבית המשפט מכתב מיום 30.12.14, מאת מר אלי ישראל מחברת "איבריקה משאבי אנוש בע"מ". במכתב צויין כי הנאשם הועסק בחברה במשך מספר שנים בתפקיד מנהל עבודה. הוא עובד חרוץ, אמין, יסודי, ישר ובעל יוזמה ותושייה. הנאשם עבד במוסדות ביטחוניים וממשלתיים ולשם כך נדרש ניסיון צבאי, פרופיל גבוה והעדר רישום פלילי. עוד צויין כי הנאשם שב לעבוד בחברה וכי באם יורשע, לא יוכלו להעסיקו עוד. עוד הוצגו הן בפני בית המשפט והן בפני שירות המבחן מכתבי הערכה שונים.

עוד, כעולה מתסקיר שירות המבחן, אין מדובר בנאשם אשר לו קווי אישיות והתנהגות עברייניים, אלא באדם נורמטיבי אשר נטל אחריות על מעשיו והודה בהם בהזדמנות הראשונה. ההליך המשפטי מהווה בעבור הנאשם גורם מרתיע ומטלטל והנאשם מודע לחומרת מעשיו.

לאור האמור לעיל, נראה כי הרשעה תפגע בנאשם פגיעה שאינה מידתית בנסיבות העניין וכי מתקיימות בעניינו של הנאשם נסיבות מיוחדות המצדיקות סיום ההליך המשפטי בדרך של אי הרשעה.

לאור האמור לעיל, אני מורה כי הרשעתו של הנאשם מיום 03.12.14 תבוטל.

על הנאשם יוטל צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות במתנ"ס ט' באשדוד, בהתאם לתוכנית השל"צ שגיבש שירות המבחן.

5

מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בכל תנאי של צו השל"צ. באם לא יעשה כן, ניתן יהיה להפקיע את הצו, להרשיעו ולגזור את דינו מחדש.

הנאשם יחתום על התחייבות בסך של 5,000 ₪ למשך שנה, לבל יעבור עבירה בה הורשע או כל עבירת אלימות. ההתחייבות תחתם עוד היום - 07.10.15, שאם לא כן, יאסר הנאשם למשך 5 ימים.

אני מחייבת את הנאשם בתשלום פיצוי למתלונן, עד התביעה מס' 1 בכתב האישום, בסכום של 1,500 ₪.

הסכום יופקד בקופת בית המשפט עד יום 01.12.15.

עותק ההחלטה יועבר אל שירות המבחן.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ד תשרי תשע"ו, 07 אוקטובר 2015, במעמד הצדדים.