ת"פ 27710/12/15 – מדינת ישראל נגד ראמי דעיס
בית משפט השלום בטבריה |
||
בפני כב' השופט ניר מישורי לב טוב |
ת"פ 27710-12-15 מדינת ישראל נ' דעיס(אסיר) |
|
|
16 דצמבר 2015 |
|
1
בעניין: |
|
|
מדינת ישראל
|
המאשימה |
נגד
|
|
ראמי דעיס (אסיר)
|
הנאשם |
נוכחים:
מטעם המאשימה עו"ד נוח רחאל
מטעם הנאשם הובא. ע"י עו"ד חאזם יוסף מטעם הסנגוריה הציבורית
גזר דין
1. הנאשם
הורשע על פי הודאתו בעבירה של כניסה ושהייה בישראל שלא כדין, עבירה לפי סעיף
2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בהן הורשע הנאשם על פי הודאתו עולה כי בזמנים הרלוונטיים לעובדות כתב האישום היה הנאשם תושב חברון ועל כן תושב שטחים ללא אישור כניסה או שהיה בישראל כדין.
בתאריך 14/12/15 בשעה 07:30 לערך, נמצא הנאשם שוהה באזור מג'אר שיה שלא היה ברשותו היתר שהיה כדין.
3. בתאריך 14/12/15 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בביצוע עבירת שהייה בלתי חוקית.
4. טיעונים לעונש מטעם הצדדים:
2
טיעוני ב"כ המאשימה :
ב"כ המאשימה הגיש גליון הרשעות קודמות של הנאשם (ת/1), לפיהן לנאשם הרשעה קודמת משנת 2012 מאותו סוג.
הענישה המוכרת מורה על מאסר בפועל ומאסר מותנה. טיעון הנאשם שהוא בא לצרכי עבודה, טיעון זה נדחה, מפנה את בית המשפט לערעור פלילי 1323/04 שם נאמר מפורשות כי מצב כלכלי לא אמור להשפיע לקולא על העונש עצמו. מפנה את בית המשפט לרע"פ 3173/09, לערעור פלילי 41708-07-12, שם נאמר מפורשות כי מתחם הענישה אמור להיות בן 60 ימים מאסר בפועל ל- 6 חודשי מאסר בפועל.
ב"כ הנאשם הגיש גזרי הדין בת"פ 62154-11-15, מקרה דומה למקרה שלנו , הושת על הנאשם 65 ימים וכן ת"פ 36514-11-15 בית משפט שלום בנצרת, שם הושת על הנאשם 90 ימים מאסר בפועל במקרה דומה.
התביעה מבקשת להשית על הנאשם מאסר בפועל שלא יפחת מ 3 חודשים, מאסר מותנה וקנס לפי יכולתו של הנאשם .
טיעוני ב"כ הנאשם לעונש :
קיימת סתירה פנימית בטיעוני המאשימה , מחד מבקשת מבית המשפט להיצמד להלכת אל הרוש בעניין שב"חים, מנגד מפנה לפסיקה עובר להלכת אלהרוש.
הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ,אומנם יש לו הרשעה קודמת אחת בגין עבירה דומה, הנאשם הודה בכתב האישום , לאחר שהוא גם ויתר על זכותו לדחות ב 48 שעות והדבר צריך להיזקף לזכותו.
על פי הודאתו של הנאשם בכתב האישום, הנאשם נעצר היום בכפר מגאר בשעות הבוקר.
לנאשם אין עבירות אחרות נלוות, אין לו הרשעות בתחום אחר מלבד העבירה הדומה .
מדובר בנאשם בן 24 כיום, שיש לו קשיים כלכליים מיוחדים אשר אילצו אותו להיכנס לתחומי מדינת ישראל על מנת להתפרנס כאשר יש לו הורים חולים. שני ההורים לא מתפקדים כראוי ושניהם לא מתפרנסים.
יש לו אח בכור ממנו , שהוא נשוי ויש לו ילדים ויש לו חיים קשים והוא חי בדוחק ומתפרנס בעצמו.
לכן עול הפרנסה רובץ על כתפיו הנאשם כאשר יש לו עוד 4 אחיות ונאלץ להיכנס למדינה לחפש עבודה, הוא שהה תקופה מאוד קצרה. הוא נעצר היום בבוקר ועל כן לא ניתן לטעון בניגוד לעובדות כתב האישום בהם הודה הנאשם.
3
הפסיקה הצביעה על קשת רחבה של עונשים בעבירות דומות. ב"כ הנאשם הגיש אסופת פסיקה לבית המשפט של פסיקה, שלפיה במקרים המתאימים, לאור נסיבות ביצוע העבירה, נסיבותיו האישיות כפי שפורטו, ניתן במקרה הזה להסתפק בעונש צטפה פני עתיד. לחילופין לאור העובדה שיש לנאשם הרשעה קודמת אחת מאותו תחום מתבקש שלא למצות הדין עם הנאשם ולהשית עליו עונש פרופורציונלי של כשבועיים ימים.
דיון:
5. בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
6. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין. הערך המוגן בעבירת הכניסה והשהייה בישראל שלא כדין הינו ערך שלום הציבור ושלמות גופו בשעה שניסיון העבר וההווה מלמדנו כי יש בשהיית נאשם תושב שטחים ללא היתר בתחומי מדינת ישראל כדי לסכן בטחון אזרחי המדינה, קל וחומר נאשם צעיר יחסית בגילו כדוגמת הנאשם שבפני.
מדיניות הענישה הנוהגת - כניסה לישראל שלא כדין :
7. ביהמ"ש העליון ברע"פ 3173/09 מוחמד פרג'ין נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו, ביום 23.04.09 ) ,בחן את רף הענישה הראוי בעבירות הכניסה לישראל שלא כדין. בית המשפט הדגיש את החובה לשקול את הנסיבות האישיות הקונקרטיות של כל נאשם ונאשם בטרם גזירת דינו.
8. בית המשפט המחוזי קבע ב ע"פ 41708-07-12 מדינת ישראל נ' עטאללה (פורסם בנבו, מיום 4.7.12 ) את מתחם העונש בגין עבירת כניסה לישראל שלא כדין:
4
"מתחם העונש ההולם בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, כאשר מדובר בעבירה של כניסה לישראל בלבד, ללא עבירות נלוות, נע בין 30 ימי מאסר בפועל ל-6 חודשי מאסר בפועל. בנסיבותיו של המשיב כאן העונש המתאים צריך להיות קרוב לתקרת המתחם. בשים לב לכך שערכאת הערעור איננה ממצה את הדין עם הנאשם אנו מקבלים את הערעור, במובן זה, שתקופת המאסר בפועל תועמד על 4 חודשים, שימנו מיום מעצרו (08/07/12). "
9. ברע"פ 4088/13 הדרי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 11.6.13), נדון עניינו של נאשם אשר הורשע בכניסה בודדת למדינת ישראל. בית המשפט השלום הטיל עליו 3 ימי מאסר והמדינה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי אשר התערב בעונש והטיל עליו 30 ימי מאסר בפועל. הנאשם הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון ושם נקבע כי אין בעונש שהושת על הנאשם כל סטייה, ובוודאי שלא סטיה מהותית, ממדיניות הענישה הנוהגת, ככל שמדובר בעבירה של כניסה שלא כדין לישראל. אם כי נקבע כי :
"בדברי אלה, אין כדי לקבע את מתחם הענישה אשר אוזכר על ידי בית המשפט המחוזי, שכן קביעת המתחם הינה תלוית נסיבות אותן יש לבחון , בכל מקרה ומקרה, ואין לשלול את האפשרות כי ניתן יהיה להסתפק, במקרים המתאימים, גם בעונש מאסר מותנה"."
10. ברע"פ 3677/13 - המבקש ברעפ 3677/13: נ' המשיבה:, (09/12/2014) - להלן : "הלכת אלהרוש", נקבע כי מתחם העונש ההולם בנסיבות עבירת שהיה בלתי חוקית ללא עבירות נלוות יעמוד על מאסר מותנה עד 5 חודשי מאסר בפועל. עם זאת הדגיש בית המשפט העליון כי :
"מידת החומרה של עבירת השב"ח נגזרת מהמצב הבטחוני. היא עשויה להשתנות עם שינוי העתים ואף עשויה להשתנות ממחוז למחוז. יש לבחון ולהתאים מעת לעת את מתחם העונש ההולם ואת העונש הראוי בתוך המתחם בגין עבירה זאת על פי תנאי הזמן והמקום, כך שאת מסקנתנו בפסק דין זה יש לבחון על רקע נסיבות ומצב בטחוני נתון"
עוד נקבע בהלכת אלהרוש כי -
"אם לנאשם יש
עבר פלילי, ובכלל זה עבירות שב"ח, ניתן להתחשב בכך במסגרת גזירת העונש
"בתוך המתחם". זאת משום שעבר פלילי הוא נסיבה שאינה קשורה בביצוע
העבירה, שחלה הוראת סעיף
5
11. בע"פ 57021-10-15 (מחוזי נצרת) ג'עברי נ' מדינת ישראל, לא פורסם (10/11/15) העמיד בית המשפט המחוזי את עונשו של המערער בגין כניסה לישראל ללא עבר קודם וללא ביצוע עבירות נלוות על 21 ימי מאסר בניכוי ימי מעצרו, מאסר מותנה וקנס ע"ס 500 ₪ או 4 ימי מאסר כנגדו. במקרה זה נקבע כי מן הראוי להשאיר מתחם העונש ההולם אשר נקבע בהלכת אלהרוש על כנו גם בשעה שהמצב הבטחוני הקיים אינו שפיר וזאת על מנת לאפשר שיקול דעת רחב יותר בידי בית המשפט בבואו לגזור העונש הראוי במסגרת מתחם העונש ההולם ועריכת איזון בין רכיבי הענישה כאשר שיקולי הרתעה יכולים לבוא לידי ביטוי אף בהטלת רכיב קנס לצד עונש המאסר.
12. במסגרת קביעת מתחם העונש הראוי התחשבתי בעובדה כי אשמו של הנאשם בביצוע העבירה מלא, העבירה בוצעה תוך תכנון מוקדם בשעה שהנאשם נכנס לישראל באופן מודע והיה עליו מטבע הדברים לתכנן המעשה לאור הריחוק הג"ג הרב בין מקום מגוריו חברון למקום מעצרו במג'אר. הגם שבית המשפט מודע למצוקה הכלכלית הפוקדת את שטחי יהודה ושומרון הרי שאין במעשיו של הנאשם משום כורח. עוד נתתי דעתי למשך ביצועה הקצר של העבירה על פני יום אחד.
13. נסיבות הקשורות בביצוע העבירה -
בהתאם לסעיף
הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירות: הנאשם נכנס לישראל שלא כדין. עצם הכניסה של אדם בלתי מורשה לתחומי המדינה מצביעה על חסר בטחוני בבדיקתו וסיכון מובנה לביטחון הציבור בישראל. קל וחומר על רקע ביצוע מעשי טרור מבית ומחוץ אשר פוקדים את המדינה בחודשים האחרונים. בבחינת הנזק הפוטנציאלי נקבע אמנם כי יתכן שוני ממחוז למחוז אך לדאבון הלב גם בעיר עפולה שבמחוז צפון ארע אירוע אלים אשר נטען כי בוצע ממניעים לאומניים לפני שבועות מספר ואף נעצרו חשודים בגין עבירות הסתה לאלימות על רקע לאומני.
6
הגם שלמרכיב המציאות הביטחונית השלכה לא מועטה בשלב קביעת העונש הראוי במסגרת מתחם העונש ההולם, לא ניתן לנתק נסיבות ביצועה של העבירה והנזק הפוטנציאלי הטמון בביצועה ממאורעות השבועות האחרונים הפוקדים את מדינת ישראל והרצופים פיגועים וניסיונות לפגע באזרחי המדינה אשר גבו עד כה קורבנות בנפש ובגוף ואשר בוצעו על פי רוב על ידי תושבי שטחים אשר חלקם הגדול נטולי עבר פלילי קודם.
14. נוכח האמור לעיל, אני קובע כי מתחם העונש ההולם לגבי העבירה בהן הורשע הנאשם נע בין מאסר מותנה לבין 5 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה, קנס הנע בין 0 ₪ ל - 2000 ₪ וחתימה על התחייבות כספית.
לאור עברו הפלילי הקודם של הנאשם משנת 2012 (הרשעה בודדת) ומאידך היעדר המלצה שיקומית טיפולית או נסיבות אישיות חריגות לא מצאתי מקום לסטות ממתחם העונש ההולם במקרה זה לקולא או לחומרא.
15. נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה-
בהתאם לסעיף
א. הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות גילו- על הנאשם הוטל בעבר מאסר עונש מאסר מותנה בגין ביצוע עבירה דומה ובית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל בעניינו. מכיוון שכך צפוי עונש מאסר לפגוע באופן קשה בנאשם שזה לו מאסרו הראשון, אם כי למשך תקופת המאסר השלכה על מידת הפגיעה שיש במאסר בפועל בנאשם. כמו כן לא הוצגו בפני נסיבות אישיות חריגות מעבר למצוקה הכלכלית בשטחי יהודה ושומרון אשר יובילו למסקנה כי הפגיעה בנאשם באם יגזר עליו מאסר תהיה חמורה וקשה יתר על המידה.
ב. נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו - הנאשם הודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה.
ג. עבר פלילי - לחובת הנאשם הרשעה קודמת בגין ביצוע עבירה דומה בשנת 2012, בגינה הושת עליו עונש מאסר מותנה וחתימה על התחייבות כספית. עם זאת ומשביצע הנאשם פעם נוספת העבירה נראה כי לא היה במאסר מותנה זה כדי להרתיעו באופן מספק ולראיה עם סיום תוקפו של המאסר המותנה שב ועבר העבירה. מאידך אין הרשעתו הקודמת כוללת עבירות אלימות המצביעות על סיכון בטחוני מוחשי ומוכח בכניסתו לבטחון המדינה.
7
16. לצד נסיבותיו האישיות של הנאשם ופגיעת העונשים בנאשם , עולה כי שיקול הרתעת הרבים הינו שיקול ממשי בעבירה כגון זו בה הורשע הנאשם בימים כתיקונם, קל וחומר בימינו אלו (ר' פירוט בסעיף 14 לעיל). שיקול הרתעת הרבים הינו שיקול בעל משקל בתיקון 113 ואף בתי המשפט נוטים לתת לו משקל במסגרת קביעת העונש הראוי בעניינם של נאשמים. כמו כן יש לתת משקל בביצוע עבירות אלו לשיקול הרתעת הנאשם שבפני ושיקול זה מקבל משנה תוקף בעניינו של הנאשם לאור הרשעתו הקודמת.
18. לאור כל האמור לעיל אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
א. מאסר בפועל לתקופה של 40 ימים בניכוי ימי מעצרו מיום 14/12/15.
ב. מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים לא יעבור העבירה בה הורשע בתיק זה ויורשע בגינה בתקופת התנאי או לאחריה.
ג. קנס בסך 500 ₪ או 4 ימי מאסר תמורתו אשר ישולם טרם סיום מאסרו. באם לא ישולם הקנס תצטבר תקופת המאסר חלף הקנס למאסר שהוטל על הנאשם בתיק זה.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית משפט המחוזי בנצרת.
ניתנה והודעה היום ד' טבת תשע"ו, 16/12/2015 במעמד הנוכחים.
|
ניר מישורי לב טוב , שופט |
