1

2

1.         הנאשם הורש על פי הודאתו בעבירה של יידוי אבן לעבר כלי תחבורה ובעבירה של הפרעה לשוטר. המעשים בוצעו ביום 9/10/15, בשעות הצהריים (בכתב האישום כתוב כי המעשים בוצעו ביום 10/9/15, אולם מדובר בטעות והסנגור אף הפנה לבקשה להוצאת צו המעצר שהוגשה לבית משפט השלום ביום 9/10/15). באותה עת נסע רכב משטרתי מכיוון העיר העתיקה לכיוון המטה הארצי בירושלים במהירות של כ - 40 קמ"ש. הנאשם עמד ברחוב בו נסע הרכב, וכאשר הבחין ברכב, בעת שהרכב היה במרחק של כ - 25 מ' ממנו, יידה אבן בגודל כף ידו של הנאשם לעבר הרכב. שוטרים אשר נסעו באותה עת מאחורי הרכב, הבחינו בנאשם שיידה את האבן, צעקו לעברו: "משטרה עצור", והנאשם החל לנוס. כאשר נתפס הנאשם לבסוף, החל להיאבק בשוטרים על מנת להימלט ולמנוע מעצרו. לאחר שנתפס על ידי שני שוטרים, החל להניע את ראשו בחוזקה לעבר השוטרים כדי להכותם.

2.         הנאשם הנו כבן 20. בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר שירות מבחן. התסקיר מפרט את הרקע המשפחתי בו גדל הנאשם. הנאשם הנו בעל 10 שנות לימודים, נשר ממסגרת בית הספר על רקע הישגים לימודיים נמוכים, ומאז החל לסייע בפרנסת המשפחה. שירות המבחן מפרט כי לנאשם קיימת הרשעה קודמת משנת 2015, בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית אשר בוצעה בשנת 2014. בתסקיר מצוין כי לנאשם קיים קושי בקבלת אחריות למעשיו וקושי בהבנת חריגתו מגבולות החוק. שירות המבחן הגיע להערכה כי קיימת מצד הנאשם רמת סיכון להישנות מעשיו, ולא באה המלצה בנוגע אליו.

3

3.         ביום שנקבע טיעונים לעונש, לא התייצב נציג מטעם המאשימה עקב עיצומים בהם נקטה הפרקליטות. יצוין כי בדיונים אחרים, לרבות טיעונים לעונש שהתקיימו באותו מועד, נכחה נציגת הפרקליטות אשר הופיעה במקצת מן הדיונים שנקבעו לאותו מועד. מאחר שמדובר בנאשם הנמצא במעצר, ומאחר שמדובר בעיצומים הננקטים 'עד להודעה אחרת', נשמעו טיעוני הנאשם לעונש. הסנגור הפנה לכך שהנאשם ניסה להשתלב בעבודה ולסייע בפרנסת המשפחה. מדובר בבחור צעיר שמעשיו לא גרמו לנזק כלשהו, הודגשה הודאתו, וכן כי יידה אבן אחת בלבד. הסנגור הפנה להחלטה בעניין חמור יותר שעסקה בבגיר שהורשע ביידוי אבנים לעבר כלי רכב בשלוש הזדמנויות שונות, ונדון ל - 26 חודשי מאסר בפועל. על-כן, לטענת הסנגור, המתחם העונשי הראוי אמור לנוע בין 4 עד 15 חודשי מאסר בפועל, והעונש הראוי אותו יש להטיל על הנאשם הנו 8 חודשי מאסר בפועל.

הנאשם הוסיף כי הוא התארס, עומד להתחתן ואין בדעתו לשוב על מעשיו.

4.         העבירה נעברה בתקופה בה המתיחות הביטחונית באזור ירושלים הגיעה לגבהים חדשים. תופעת יידוי אבנים לעבר כלי רכב של כוחות הביטחון, כמו גם לעבר כלי רכב אחרים, הפכה לחזון נפרץ. הערך המוגן בעבירות אלה הנו שלום הציבור ובטחונו, שכן פגיעת אבן במכונית נוסעת, טומנת בחובה פוטנציאל נזק רב וגדול. בנוסף, הנאשם עבר עבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. הנאשם פעל לבדו, יידה אבן בגודל אגרוף כף ידו, אם כי האבן לא פגעה ברכב אליו כוונה. המתחם הראוי, בהתחשב בין היתר בעונש אשר נקבע לעבירה לפי סעיף 332א(ב) לחוק העונשין, הנו 8 חודשי מאסר עד 22 חודשי מאסר בפועל. לעניין מיקום עונשו של הנאשם במתחם, יש להביא בחשבון את הודאתו וגילו הצעיר. מנגד מסתבר מהתסקיר כי הנאשם לא הפנים לגמרי את מלוא חומרת מעשיו וכאמור, לא ניתן להתעלם מהסכנה העצומה הטמונה במעשים ממין זה.

            התוצאה היא שאני גוזר על הנאשם כלהלן:

            א.        מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים. תחילת מאסרו מיום מעצרו.

ב.         מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

זכות ערעור לבית משפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

4

ניתן היום, י' ניסן תשע"ו, 18 אפריל 2016, במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם עצמו.