1

 

 

 

כתב האישום

 

1.    הנאשם, תושב אשקלון, יליד שנת 1974, הורשע על-פי הודאתו בעבירות המפורטות, בכתב אישום מתוקן הכולל שישה אישומים של הסעת תושב זר השוהה שלא כדין, לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952.

 

עפ"י האישום הראשון, ביום 9.12.13, אסף הנאשם עם בתו, הגברת חנין בוחניק ת.ז .... (להלן: "בתו חנין"), ברכבו את תושבי השטחים: מר עומר חמודה ת.ז .... ומר צאלח סולימאן ת.ז ..... (להלן: "השב"חים) ממחסום אזעים בירושלים לכיוון מחלף מוצא, בתמורה ל-200 ₪.

2

עפ"י האישום השני, בין התאריכים 8.12.13-9.12.13 הסיע הנאשם, עם בתו חנין, ברכבו את השב"חים לרחוב טירת צבי 3 בראשון לציון בתמורה ל-200 ₪.

עפ"י האישום השלישי, באותו היום, הסיע הנאשם, עם בתו חנין את השב"חים לרחוב שמריהו לוין 22 בראשון לציון בתמורה ל-200 ₪.

עפ"י האישום הרביעי בין התאריכים 2.12.13-3.12.13, הסיע הנאשם עם בתו חנין את השב"חים לרחוב קריית ספר 22 בראשון לציון בתמורה ל-200 ₪.

עפ"י האישום החמישי הסיע הנאשם, עם בתו חנין, את השב"חים לרחוב שרירא שמואל 12 בראשון לציון בתמורה ל-200 ₪.

עפ"י האישום השישי, בין התאריכים 17.11.13- 18.11.13, הסיע הנאשם, עם בתו חנין, את השב"חים לרחוב העוגב 3 בראשון לציון בתמורה ל-200 ₪.

הודאתו של הנאשם ניתנה במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, לפיו נשלח הנאשם לשירות המבחן להכנת תסקיר ולממונה על עבודות השירות להכנת חוות דעת בעניינו.

 

תסקיר שירות המבחן

 

2.      בתסקירו מיום 6/10/16 ציין שירות המבחן כי הנאשם, תושב אשקלון, הינו גרוש ואב לשני ילדים בגילאי 20,21, גדל במשפחה עם בעיות רבות והתייתם בגיל צעיר. הנאשם עובד בחברת הסעות מזה 10 שנים, במסגרת עבודה זו מסיע עובדים למפעלים ותלמידים לבתי הספר ומנהל אורח חיים תקין סביב עבודה ומשפחה.

ממידע שנמסר לשירות המבחן מלשכת הרווחה באשקלון עלה כי המשפחה מוכרת לאגף הרווחה משנת 1997 על רקע בעיות בתפקוד ההורי ובעיות אישיות. הנאשם גם סיפר לשירות המבחן כי העבירות בוצעו על רקע בעיות כלכליות.

המלצת שירות המבחן היא כי לאור העובדה שמדובר בנאשם, נעדר עבר פלילי קודם והתרשמות שירות המבחן כי ההליך המשפטי יהווה עבורו גורם מרתיע, המלצתו הינה להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, נוסף לרכיבי ענישה נוספים.

עונש זה, להמלצתו, יבטא עבורו מחיר מוחשי שעליו לשלם עבור התנהלותו, ומאידך יאפשר לנאשם להמשיך ולתפקד באופן עמלני ויצרני בחברה, כך שיוכל לשקם חייו ולעמוד בתפקידים המשפחתיים והאישיים אותם הוא ממלא.

 

חוות דעת הממונה

 

3

3.      בחוות דעתו מיום 7.12.16 קבע הממונה על עבודות השירות כי הנאשם הינו כשיר לביצוע עבודות שירות.

 

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

4.      בטיעוניה לעונש, הדגישה ב"כ המאשימה את חומרת העבירות, את העובדה שמדובר במספר אישומים רב ואת הנסיבות החמורות, כאשר הנאשם קיבל תשלום של 200 ₪ עבור כל הסעה.

בתי המשפט עמדו על הצורך בהרתעה בעבירות מסוג זה כאשר הערך החברתי הנפגע הינו פגיעה בביטחון אזרחי ישראל. הנאשם פגע בערך זה בכך שהסיע שב"חים לשטחי המדינה מבלי לדעת מה הם מתכננים לבצע בשטחיה. לנאשם הרשעה מאוחרת יותר בעבירת איומים.

 

          ב"כ המאשימה סברה כי מתחם העונש ההולם בגין כל אחד מהאישומים נע בין חודשיים ל-6 חודשי מאסר בפועל. לאור הסדר הטיעון מיום 6.1.16 מבקשת המאשימה להטיל על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה, פסילה על תנאי וקנס.

 

5.    ב"כ הנאשם טען, כי עד לאירועים המדוברים היה הנאשם נעדר עבר פלילי וזאת חרף נסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות, כמפורט בתסקיר שירות המבחן.

לנאשם תיק רפואי עב קרס ובו מתועד מצבו הבריאותי והנפשי של הנאשם.

בשל מצבו הקשה ואשפוזיו התכופים בבית החולים יש למקם את הנאשם ברף התחתון של המתחם.

הנאשם איבד את עבודתו, מתקשה לתפקד באופן פיזי, נקלע לחובות, נפתחו נגדו תיקי הוצל"פ, הוצא נגדו צו כינוס והוא הוכרז כפושט רגל.

השיקולים לדעתו של הסנגור לסטייה מהמתחם הם: גילו, היותו נעדר עבר פלילי, בעיותיו הרפואיות הקשות, האירוע המוחי שעבר כתוצאה מהמעצר בתיק הזה והבעת החרטה של הנאשם.

לאור האמור, מבקש ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

 

קביעת מתחם העונש ההולם

 

4

6.    קביעת מתחם העונש ההולם לעבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

במקרה דנן הערכים החברתיים אשר נפגעו ע"י ביצוע העבירות הינם, זכותה של מדינה ריבונית לקבוע את הבאים בשעריה, כמו כן יש להגן על תושבי המדינה מפני פוטנציאל הסיכון הביטחוני הטמון בעבירות מסוג זה, שכן המסיע אינו יודע מודע למטרתם האמיתית של הנוסעים אותם הוא מסיע.

 

7.    בחינת מדיניות הענישה הנוהגת:

א. ברע"פ 2210/11 באזין נ' מדינת ישראל (24.3.11), נדחתה בקשת ערעור של נאשם, אשר הורשע בשני אישומים, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע שתי עבירות של הסעה שלא כדין, ונדון ל-6 חודשי מאסר בפועל, כאשר שלושה חודשי מאסר על תנאי שעמדו תלויים כנגדו הופעלו בחופף לעונש זה. בית המשפט העליון הותיר את העונש על כנו.

ב. ברע"פ נסאסרה נגד מדינת ישראל (ניתן 8.1.14) החליט בית המשפט העליון כי עונש של 7 חודשי מאסר, בשל הסעת 4 שב"חים בשנת 2007, אין בו כדי להצדיק את התערבותו בגזר הדין.

ג. בע"פ 2789/13 מדינת ישראל נ' זיו חמדי (בנסיבות בהן הסיע נאשם 25 שב"חים) החליט בית המשפט העליון כי מתחם העונש ההולם רק בשל עבירת ההסעה הוא בין 5-15 חודשי מאסר.

 

באשר לשאלה האם עסקינן באירוע אחד או במספר אירועים, עפ"י מבחן הקשר ההדוק שאומץ בדעת הרוב בע"פ 4910/13 ג'אבר נגד מדינת ישראל מצאתי כי במקרה שלפני, היות ומדובר ברצף אירועים שהתרחשו בתקופה של כחודשיים וחצי, בנסיבות דומות, באותן מעורבים והאינטרס החברתי המוגן הוא זהה, אקבע מתחם אחד, המביא לידי ביטוי את העובדה שמדובר בריבוי מעשים ובריבוי עבירות.

 

8.    בנסיבות אלו אני סבור שמתחם העונש ההולם הינו בין 6 חודשי מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות ועד ל -8 חודשי מאסר כאשר לצידם עונש של קנס ופסילה.

 

העונש המתאים

9.    בגזירת העונש המתאים לנאשם יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, בהתאם לסעיף 40 י"א לחוק ובמסגרת זו אתן את הדעת לנסיבות כדלהלן:

א. נטילת האחריות של הנאשם והבעת החרטה.

5

ב. עברו הפלילי של הנאשם, לנאשם הרשעה אחת בעבירת איומים כנגד בת זוגו אשר בוצעה לאחר כתב האישום.

ג. נסיבותיו חייו האישיות הקשות של הנאשם, כפי שמובא בתסקיר.

ג. מצבו הבריאותי של הנאשם כפי שמעיד עליו תיקו הרפואי שהוצג ע"י הסנגור.

 

לא מצאתי לחרוג ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום, וזאת נוכח חומרת העבירות וריבוין. יחד עם זאת, לא ראיתי לנכון לחרוג לחומרה מטעמי הגנה על הציבור, בהתחשב באורח החיים הנורמטיבי אותו מנהל הנאשם.

 

בהתאם לסעיף 40 ו' ו-40ז' לחוק, על בית המשפט לשקול שיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים. נראה שבמקרה זה יש לתת דגש הן על הרתעת היחיד, מאחר שהנאשם ביצע את העבירות בתמורה לכסף, על רקע מצוקה כלכלית שהוא שרוי בה גם כעת, וכן חזר וביצע את העבירה שש פעמים.

יש לתת דגש נוסף להרתעת הרבים, כפי שקבע בית המשפט העליון, בע"פ 2789/13 מדינת ישראל נ' זיו חמדי (ניתן:4.8.13), בפיסקה י"א: "בעניין זה יש חשיבות עצומה להרתעה, כיוון שמדובר בעבירה שעיקרה כלכלי וזאת כדי שיצא הקול הצלול מטעמינו כנגד מעשים אלה"

 

10.  אשר על כן, לאחר ששקלתי מחד את חומרת העבירות וריבוין ומאידך את נסיבותיו האישיות של הנאשם כמפורט בתסקיר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

1.      מאסר לתקופה של 6 חודשים אשר ירוצו בעבודות שירות. הנאשם ירצה עונש זה בעבודות שירות במרכז הטניס באשקלון. תחילת הביצוע ביום 30.4.17. הנאשם יתייצב במועד זה בשעה 08:00 ביחידת עבודות שירות מחוז דרום, בבאר-שבע ליד כלא "אשל" (קו אוטובוס מס' 46).

 

2.      מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור תוך שנתיים מהיום על כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל תשי"ב- 1952.

 

3.      פסילת רישיון על תנאי למשך 4 חודשים, התנאי הוא שהנאשם לא יבצע עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת תוך שנתיים מהיום.

 

6

4.      קנס כספי בסך 2,000 ₪ או מאסר של 15 יום תחתיו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים החל

ב-1 למרץ ובכל ראשון לחודש שלאחריו.

 

העתק ישלח לממונה על עבודות שירות ולשירות המבחן.

 

הודע על רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

 

 

ניתן היום, ט' שבט תשע"ז, 05 פברואר 2017, במעמד ב"כ המאשימה עוה"ד נעמה ישראל, הנאשם וב"כ עוה"ד הרצל אברהם.