1

רקע והליכים קודמים:

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טעון בשני כתבי אישום שתוקנו, בעבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין התשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין"), שתי עבירות של פגיעה בפרטיות, לפי סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א-1981. הסגת גבול פלילית לפי סעיף 447(א) לחוק העונשין, ועבירה של התחזות כאדם אחר במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין.

2

2.      בחלק הכללי שבכתב האישום צוין כי הנאשם והגב' דניאל בקצי הינם גרושים ולהם בן משותף. המתלוננת מתגוררת ברחוב כף חיים 4 בישוב חשמונאים עם בנם. בתאריך 3.9.15 אישר בית הדין הרבני האזורי בירושלים את הסכם הגירושים בין הנאשם למתלוננת, במסגרתו הוסכם כי הילד יהיה ברשות המתלוננת והנאשם יוכל לראותו ולקחתו אליו פעמיים בשבוע בימים ב' ו-ד' (להלן: "ההוראה החוקית"). ביום האירוע המתואר בכתב האישום, שהתה המתלוננת באילת והשאירה את בנם בבית תחת השגחתה של חברתה הגב' אפרת מגארי (להלן: "אפרת").

3.      על פי העובדות בתאריך 5.5.16 בשעה 18:30 או בסמוך לכך, התקשר הנאשם אל המתלוננת ומסר לה בכי ברצונו להגיע ולראות את הילד. המתלוננת סירבה לבקשה בטענה שהביקור אינו במסגרת ההוראה החוקית.

4.      בהמשך, הגיע הנאשם לבית המתלוננת, שם שהו באותה עת אפרת והבן. הנאשם דפק על דלת הכניסה, ומשהבחינה אפרת כי המדובר בנאשם, סירבה לפתוח את הדלת בהתאם להנחייתה של המתלוננת. בתגובה התרגז הנאשם וצעק "כוס אמק, תפתחי את הדלת ואם לא תפתחי את הדלת אני אשבור אותה". באותן הנסיבות ניסה הנאשם לפתוח חלון.

5.      בחלק הכללי של התיק שצורף צוין, כי הנאשם והמתלוננת היו נשואים כ-4.5 שנים ולהם בן משותף. על פי עובדות האישום הראשון, כשלושה חודשים עובר ליום 3.12.15 התגרשו הנאשם והמתלוננת. כשבוע לאחר מועד הגירושין במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה בשעה 05:00 או בסמוך לכך, התחקה הנאשם אחר המתלוננת והמתין מחוץ לביתה ברחוב כף חיים 4 בישוב חשמונאים. הנאשם המתין שאדם שזהותו אינה ידועה למאשימה (להלן: "האחר") יצא מהבית ולאחר מכן ניגש אל הדלת שהייתה סגורה אך לא נעולה, פתח את הדלת נכנס אל הבית וזאת מבלי שקיבל אישור לכך. בהמשך נכנס הנאשם אל חדרה של המתלוננת ששהתה במיטתה. הנאשם החל לשאול את המתלוננת מי זה אותו אחר, ומה עשתה המתלוננת עם אותו בחור. כמו כן במהלך אותו השבוע התחקה הנאשם אחר המתלוננת כדי לבחון את מעשיה.

6.      על פי האישום השני במהלך שלושת החודשים עובר ליום 3.12.15, פתח הנאשם חשבון ברשת החברתית "פייסבוק" תחת השם ישראל ביטון, תוך שהוא מעלה לרשת תמונה של אדם אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה. הנאשם התקשר למתלוננת במטרה לבחון את "התנהלותה". הנאשם התכתב עם המתלוננת ובהמשך ביקש ממנה לשלוח אליו בחזותו כישראל ביטון תמונה. בהמשך אף קבע להיפגש עם המתלוננת ואף נפגש עמה, זאת כדי להטיח בה שהוא לא מרוצה מאופן התנהלותה.

7.      הוסכם במסגרת הסדר הטעון, כי הנאשם יופנה לקבלת תסקיר מבחן, וככל ותוכנו יהיה חיובי, ויצביע על נטילת אחריות וטיפול ככל שיידרש ולא יפתחו תיקים נוספים, יסתיים התיק בצו של"צ, מבחן ומע"ת- ככל ותהיה זו המלצת שרות המבחן.

תסקיר שרות המבחן:

3

8.      ביום 6.6.19 הוגש תסקיר שרות המבחן אביא מתוכנו בתמצית: הנאשם כבן 30 גרוש ואב לילד כבן 5. הנאשם מתגורר בחולון, עובד בתחום הזגגות והמסגרות, ומנהל מזה כשנתיים מערכת זוגית חדשה.

9.      הנאשם התחנך במסגרות לימוד חרדיות, אותן עזב בטרם עת. הנאשם שיתף את שרות המבחן כי לאחר נשירתו מספסל הלימודים, התרועע עם חברה שולית, והוא אף נדון בבית משפט לנוער לעונשים שונים. בעקבות זאת קיבל הנאשם פטור משרות צבאי, על אף שלדבריו היה בעל מוטיבציה לגיוס. הנאשם השתלב בשלוש מכינות קדם צבאיות, והגיש 3 בקשות ערעור על ההחלטה שלא לגייסו, אולם הן נדחו.

10.  בשנת 2011 נישא הנאשם למתלוננת. הנאשם תיאר קושי ומורכבות בקשר עם בנו, נוכח קשיים שלתפיסתו המתלוננת מערימה עליו. הנאשם הוסיף, כי עקב מצבו הכלכלי הוא מתקשה לשאת בתשלומי המזונות. בשנתיים האחרונות לנאשם מערכת יחסים זוגית עם אישה כבת 26, גרושה ואם לשני ילדים. הנאשם תיאר זוגיות תקינה וחיובית עמה, המבוססת על כבוד הדדי תמיכה וקבלה. בנוסף ציין כי הוא לוקח חלק פעיל בגידול ילדיה המתגוררים עמם.

11.  הנאשם תיאר את מערכת יחסיו עם המתלוננת, שתחילתה תקינה, והמשכה בהידרדרות שהחלה לאחר הולדת הבן. על פיו הגורמים לכך נעוצים היו במצב כלכלי ירוד, העדר תמיכה הדדית, וכן תפיסתה אותו כמי שאינו מנהל אורח חיים דתי מספק, על אף התרופפות דומה אף מצדה. את בקשתה להתגרש קיבל לדבריו בהפתעה שכן סבר כי הם מנסים לגשר על פערים ומחלוקות ביניהם. בהתייחס לעבירות עצמן תיאר הנאשם תחושות אכזבה, פגיעות ובגידה שחש עקב בחירתה של המתלוננת לסיים את הקשר עמו. הנאשם תיאר את התחושות שהובילו אותו לבצע את העבירות שבכתבי האישום- כאב צער ואובדן- תחושות שלהתרשמות שרות המבחן הנאשם עודנו מחזיק בהן. כך גם ביחס לאירוע הנוסף, במסגרתו תיאר קושי מצד המתלוננת לגלות גמישות כלפיו, על אף הסדרי הראייה. לדבריו מתוך התעלמותה ממנו ומניסיונות לעדכנה בשינוי שחל במצבו (מעבר דירה), ובשל דאגה לבנו, הגיע לביתה כדי לפגוש בו.

4

12.  להתרשמות שרות המבחן הנאשם מתקשה לגלות אחריות למעשיו בכל חלקי האישום, ומשליך את האחריות על המתלוננת, כאשר ניכרת תפיסה קורבנית. הוסף, כי הנאשם שלל צורך טיפולי, אף שבתחילה הביע נכונות מילולית. המתלוננת זומנה לשני מפגשים בשרות המבחן אליהם לא הגיעה ולא עדכנה בדבר אי הגעתה. בשיחה טלפונית שנערכה עמה תיארה קשר מורכב ואלים עם הנאשם. את היפרדותה הסבירה במשבר אמון אשר הלך והתעצם ובהעדר יכולת מצדם לנהל שיח בונה. את העבירות אותן ביצע הנאשם כלפיה, הסבירה המתלוננת בקושי מצד הנאשם לקבל את סיום הקשר עמה. כיום שללה המתלוננת פחד או חשש מהנאשם, והוסיפה, כי מאז שהחל לנהל קשר חדש, קיימת התמתנות מעיסוקו בה. על אף זאת ציינה כי קיימים היום מחלוקות הנוגעות בהסדרי ראייה ותשלום מזונות.

13.  בבחינת גורמי סיכון ציין שרות המבחן כי לנאשם דימוי עצמי נמוך, והוא ממוקד בסיפוק צרכיו תוך שמתקשה לראות צורכי האחר. בנוסף, ציין שרות המבחן את ריבוי העבירות והקושי להשלים רגשית עם בחירתה של המתלוננת. בנוסף, מציין שרות המבחן את הדיווח המשותף של הנאשם והמתלוננת אודות מחלוקות סביב הסדרי ראייה, תשלום מזונות ותחושות כעס מצד הנאשם סביב טיב ואופי הקשר עם בנו כגורם המגביר סיכון להישנות התנהגות אלימה. בבחינת גורמי סיכוי צוין, כי הנאשם מגלה יציבות תעסוקתית, ומאז ביצוע העבירות לא נפתחו נגדו הליכים נוספים. בנוסף, מנהל הנאשם כיום קשר זוגי חדש אותו מתאר כמיטיב ומספק, והמתלוננת שוללת חשש מפניו.

14.  נוכח קשייו של הנאשם ליטול אחריות על מעשיו, העדר נכונות מצדו להתבוננות פנימית ובחינת דפוסיו, וגילוי אמפתיה כלפי המתלוננת, סבור שרות המבחן כי אין מקום להתערבות שיקומית- טיפולית בעניינו, והמלצתו הינה להטלת ענישה שתהיה בעלת אופי הרתעתי משמעותי שתציב גבול למעשיו.

ראיות ההגנה לעונש:

15.  במסגרת ראיות ההגנה לעונש העידה המתלוננת שמסרה כי במהלך החצי שנה האחרונה עבר הנאשם תהליך חיובי, והוא ניכר ביחסיו מולה ואל מול בנו, זאת על אף שאביו של הנאשם נפטר לפני כשלושה חודשים, והנאשם נדרש לתמוך במשפחתו כעת. המתלוננת הוסיפה, כי האירוע היה חד פעמי והוא נעוץ בסמיכותו לתהליך הגירושין אותו עברו. עוד הוסיפה, כי מאז לא התרחש אירוע נוסף.

16.  מכתב מאת מר כרמל חבס- בעליה של חברת "חרש תעשיות מתכת בע"מ" (סומן נ/1) : במסגרתו צוין, כי הנאשם הועסק בעבר כקבלן משנה מטעמם, וכעת הוא מועסק כשכיר בחברה. את הנאשם תיאר כעובד אחראי ומסור שהתנהלותו שקולה ורגישה. מתוקף היותו בקשר יומיומי עם הנאשם, הוסיף כי ראה את אהבתו לבנו ואת דאגתו לבת זוגתו וילדיה.

תמצית טיעוני הצדדים:

5

17.  המאשימה ציינה בטיעוניה לעונש כי הנאשם ילדי 1989 ואין לחובתו עבר להצגה. בהתייחס לנסיבות הכרוכות בביצוע העבירה ציינה, כי הנאשם הפר את הסכם הגירושין, ועל אף סירובה של המתלוננת שיפגוש בילד שלא בהתאם להסכם, הגיע לביתה, צעק קילל, וניסה לפתוח את חלון הבית, והכול בנוכחות הילד. בנוסף, הנאשם עבר עבירת התחזות והכול במטרה לעקוב אחר התנהלות המתלוננת. במעשיו אלו, כך ציינה, גילה הנאשם תעוזה והעדר גבולות ובאופן שאינו רגעי אלא מתמשך. המאשימה הפנתה לתוכנו של תסקיר המבחן המצביע על העדר נטילת אחריות- השלכת מעשיו על המתלוננת, ושלילת אפשרויות טיפול בעניינו. נוכח זאת עתרה להטלת מאסר למשך 6 חודשים שירוצה על דרך עבודות השירות, מע"ת ופיצוי למתלוננת.

18.  ההגנה הפנתה תחילה לנסיבותיו של הנאשם והרקע בו צמח. את ביצוע העבירות ביקשה לראות על רקע תחושות הנאשם- אובדן וכאב- נוכח הגשת הבקשה לפירוק התא המשפחתי מצדה של המתלוננת. הסנגור ביקש לתת משקל מכריע לעמדת המתלוננת היום, וכן לעובדה שמאז האירועים חלפו למעלה מארבע שנים. בנסיבות אלו עתר להטלת צו של"צ לצד מע"ת.

19.  הנאשם בסיום ציין כי האירועים התרחשו בתקופת משבר של סיום הגירושין. לדבריו עת ביצע את העבירות עדיין לא עיכל כי המדובר בגרושתו ולא באשתו, ולא ראה בכך דבר בעייתי. הנאשם הוסיף, שכיום הוא מבין שנהג באופן מוטעה, וההוכחה שמאז אותם אירועים לא אירע דבר דומה.

דיון:

20.  במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעו הינם ההגנה על ביטחונו ושלוות נפשו של אדם, וכן הגנה על פרטיותו של אדם. הנאשם פגע בפרטיותה של המתלוננת בשני מקרים סמוכים למועד הגירושין. במקרה הראשון, התחקה אחר המתלוננת, המתין מחוץ לביתה, ולאחר שאדם שזהותו אינה ידועה למאשימה עזב את הבית, נכנס לחדרה של המתלוננת ותישאל אותה אודות אותו בחור. במקרה השני, יצר עמה קשר באמצעות הרשת החברתית "פייסבוק" תוך שהוא מזדהה בפניה בכזב לאדם אחר, זאת במטרה לבחון את "התנהלותה". הנאשם אף פגש בה, והוכיח אותה על "התנהלותה" זו. בתיק שצורף, הגיע הנאשם לביתה של המתלוננת בניגוד להסדרי הראייה, ובזמן שהיא אינה בבית. באותן הנסיבות הנאשם קילל את חברתה של המתלוננת שכן זו סירבה להכניסו לבית והוא אף ניסה לפתוח חלון.

21.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לשיקולים הבאים: האירועים התרחשו סמוך מאוד לאחר מועד הגירושין. בהיבט זה יש לתת משקל להתייחסותו של הנאשם לעבירות אותן ביצע במסגרת תסקיר המבחן. הנאשם תיאר- כאב צער ואובדן- נוכח פירוק הקשר על ידי המתלוננת. אלו עמדו בבסיס מעשיו כולם. אף המתלוננת עצמה במסגרת עדותה בפניי, תיארה את מסכת האירועים - כמסכת אחת- הנעוצה בסמיכותם לתהליך הגירושין אותו עברו בני הזוג, כאשר מאז לא התרחש אירוע דומה.

6

22.  סבורני כי מתחם העונש ההולם במקרה זה הינו החל ממאסר על תנאי ו/או צו של"צ ועד מאסר למשך מספר חודשים אשר במקרים מתאימים ירוצה על דרך של עבודות השירות, זאת לצד ענישה נלווית. (ראו לדוגמה: ת"פ 38775-06-10 (שלום י-ם) מדינת ישראל נגד אסרס דניאל (17.2.14), ת"פ 3542-12-14 ( שלום י-ם) מדינת ישראל נגד אלמו (10.5.16). עפ"ג (מחוזי מרכז) 26073-12-12 פלוטניקוב נגד מדינת ישראל (5.3.13), ת"פ 21724-07-14 (שלום רמלה) מדינת ישראל נגד עאדל אבו ג'אנם (3.5.15) והפסיקה המובאת בו).

23.  במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.

גזירת העונש המתאים לנאשם

24.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות: הנאשם נעדר עבר פלילי להצגה, והוא נטל אחריות בבית המשפט על העבירות אותן ביצע. הבאתי בחשבון את גורמי הסיכוי עליהם עמד שרות המבחן בתסקירו בכללם: העדר פתיחת תיקים חדשים, וניהול קשר זוגי חדש אותו תיאר הנאשם כתקין וחיובי, המבוסס על כבוד הדדי תמיכה וקבלה.

25.  בנוסף נתתי דעתי לעובדה כי מאז האירועים חלפו למעלה מארבע שנים. הנאשם מגלה יציבות תעסוקתית ובהתאם למכתב ההמלצה- תפקודו ואישיותו הינם חיוביים ביותר. נתון משמעותי נוסף הינו עמדת המתלוננת כעת. המתלוננת ציינה כאמור, כי במהלך החצי שנה האחרונה חל שינוי חיובי בנאשם בקשר מולה ומול בנם המשותף, כאשר הנאשם נרתם לתמוך גם במשפחתו על רקע פטירת אביו. כפי שצוין בתסקיר, לנאשם קשר זוגי חדש במסגרתו הוא לוקח חלק פעיל בגידול ילדיה של בת הזוג המתגוררים עמם, כאשר הנאשם מעורב בטיפול בהם.

26.  לעדותה של המתלוננת בבית המשפט חשיבות רבה, נוכח המלצות התסקיר שניתנו, בין היתר, על סמך שיחה מוקדמת שנערכה עמה. מאז הכנתו של התסקיר חלפה כחצי שנה, ובנסיבות אלו יש להעדיף את עמדתה כעת. סבורני, כי נוכח חלוף הזמן ובמצב כיום, ענישה בעלת אופי הרתעתי משמעותי כפי שהומלץ, תוביל בנסיבות המקרה לפגיעה שאינה מידתית בנאשם ושאינה תואמת לנסיבות מקרה זה, שכן מעבר לפגיעה בעיסוקו של הנאשם, לכך תהא השפעה קשה על שלוש משפחות עליהן נוטל הנאשם אחריות כעת.

27.  נוכח האמור לעיל, ובאיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי ישנו מקום לגזור במקרה זה עונש הכולל צו שירות לתועלת הציבור לצד עונשים נלווים.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

7

א.   שירות לתועלת הציבור בהיקף 150 שעות על פי תוכנית שיגבש שרות המבחן, ותוגש לאישור בית המשפט עד ליום 1.7.20. מובהר לנאשם שככל שלא ישתף פעולה עם שרות המבחן ולא יבצע את הצו, ניתן יהיה להפקיעו ולשוב ולגזור דינו מחדש.

ב.    3 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך שנתיים מהיום על העבירות בהן הורשע.

ג.     התחייבות בסך 5000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע, וזאת למשך שנתיים מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תעביר העתק מגזר הדין לשרות המבחן

ניתן היום, י"ב אייר תש"פ, 06 מאי 2020, בנוכחות המאשימה, הנאשם ובא כוחו.

.