ת"ד 6290/08/19 – מדינת ישראל נגד אנדריי צ'טרביקוב
בית משפט השלום לתעבורה במחוז תל-אביב (בת-ים) |
|
|
|
ת"ד 6290-08-19 מדינת ישראל נ' צ'טרביקוב
תיק חיצוני: 227363/2019 |
1
בפני |
כבוד השופט אהרן האוזרמן
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
הנאשם |
אנדריי צ'טרביקוב
|
|
|
||
החלטה
|
||
בעניין עתירת המאשימה לקיים דיון ולגבות עדותו של העד דורון קמינסקי (ע.ת. מס' 15 בכה"א) באמצעות ויעוד חזותי, ממקום מושבו בקנדה.
ביום 07.01.21 התקיים דיון בבקשה והאזנתי לטיעוני ב"כ הצדדים בע"פ. ב"כ הנאשם הגיש ברשות ביהמ"ש המשך טיעוניו בכתב במזכירות ביהמ"ש, היום.
כתב האישום הוגש לביהמ"ש ביום 14.08.19 והוא מייחס לנאשם אחריות לכאורה לגרם תאונת דרכים בנסיבות חמורות יחסית, תאונה שתוצאתה גרם חבלות של ממש, ברף הבינוני ל-2 מעורבים.
ביום 04.02.20 כפר הנאשם בעובדות כתב האישום ודיון הוכחות ראשון נקבע ליום 05.03.20. מאז, בשל התפתחות משבר הקורונה, סגרים ממושכים, תקופות "בידוד" וכיוצא באלו, מתנהלת פרשת התביעה תוך דחיות ואילוצים. בסה"כ נשמעו עד כה 8 עדי תביעה ונותרו לשמיעה 3 עדים נוספים.
הבקשה מתייחסת לעדותו של עד ראייה ניטרלי שהבחין בתאונה בהיותו הולך רגל בסמוך לצומת.
על פי בדיקת ב"כ המאשימה, העד עזב את הארץ לאחרונה ביום 03.08.20. ב"כ המאשימה שוחחה עם העד טלפונית, וזה מסר כי הוא תושב קבע בקנדה ולא צפוי לחזור ארצה בזמן הקרוב בין היתר בשל מגבלות טיסה הקשורות במצב הקורונה העולמי.
2
ב"כ המבקשת טוענת כי
עדותו של העד חשובה, בהיותו עד ראיה לתאונה, כי יש להעדיף את האינטרס הציבורי בחקר
האמת, מפנה לפסיקה ענפה בה התקבלה עדות עד שהעיד מחוץ לכותלי ביהמ"ש באמצעות
"ויעוד אלקטרוני", בתנאים הקבועים בתקנה
עוד נטען כי ההתפתחות הטכנולוגית בעניין שיחות ווידאו כפי שנרשמה במיוחד בשנה האחרונה (בזמן משבר הקורונה) כולל תקנות לשעת חירום המאפשרות באופן דומה, שמיעת דיוני מעצר כשהנאשם נוכח מרחוק באמצעות ויעוד חזותי, כל אלה מראים כי דיון כמבוקש אפשרי ואף יעיל.
ב"כ הנאשם מתנגד לבקשה. לטענתו המאשימה התמהמה והיה ביכולתה לזמן את העד לעדות עוד בהיותו בארץ (עזב כאמור ב- 03.08.20). בנוסף הכלל במשפט הפלילי הוא עדות בבית המשפט ולא מתקיימת כל עילה לחרוג מכך במקרה זה.
לטענתו, בניהול הדיון וקבלת העדות באמצעות ויעוד חזותי מחו"ל, "משוכלל" ככל שיהיה, יש פגיעה ממשית ומהותית בהגנתו של הנאשם, שכן ראשית, אין מורא בית המשפט על העד השוהה בחו"ל וכן בנוסף, גם אפשרויות החקירה הנגדית מוגבלות מאד.
ב"כ הנאשם מפנה לפסיקה וכן ביקש לאבחן את הפסיקה שהציגה ב"כ המאשימה, מהמקרה שבפני.
לאחר שעיינתי בטיעוני ב"כ הצדדים, עוה"ד המלומדים, אני מוצא בשלב זה, להיעתר לבקשה.
להלן תמצית נימוקי. נימוקים נוספים ימסרו במידת הצורך בהרחבה במסגרת הכרעת הדין.
1. כלל ידוע הוא כי מי שנדרש להעיד בהליך משפטי,
נדרש לשם כך להתייצב בגופו בבית המשפט ולעמוד "על דוכן העדים". אין חולק
גם כי זה המצב הרצוי. ואולם, המחוקק בעצמו מכיר בכך שבנסיבות מסוימות המצב עלול
להיות שונה. המחוקק קבע חריגים לקבלת עדות באופן הנ"ל והתיר, בתנאים מסוימים,
אף קבלת עדות מרחוק [ראה: תקנה
2. במכלול הנסיבות מצאתי כי העדות המבוקשת רלוונטית וחיונית לחקר האמת, במיוחד מאחר ומדובר בעד ראיה ניטרלי, יחיד, לתאונה.
3. מצאתי כי בנסיבות, בהתקיים "סגר עולמי" ובמגבלות התנועה החלות בעולם כולו בתקופה זו, עקב מגפת הקורונה, קיימת סיבה מספקת ומקובלת להיעדרות העד, ולחוסר היכולת שלו להתייצב בזמן הנראה לעין בארץ, לעדות בביהמ"ש.
3
4. בחנתי את "עדות" העד כפי שנגבתה ממנו ונרשמה במשטרה. מדובר בעדות קצרה ביותר, הפרוסה על פני עמוד אחד. למעשה, העד מתייחס לתאונה במשפט אחד, ב-שורה וחצי בעדות כפי שנרשמה מפיו. בכל הזהירות הראויה אני מוצא כי עדותו אינה מוסיפה על תמונת הראיות שנפרסה בפני על ידי העדים האחרים כולל גרסת הנאשם כפי שמסר במענה לכתב האישום.
הנאשם מסכים כי סטה לנתיב מימין ופגע באופנוע. זה כל מה שהעד מסר.
העדות כפי שהיא נמצאת בידי ב"כ הנאשם. ב"כ הנאשם עומד על זכותו לחקירה נגדית.
אני מוצא כי נוכח היקף העדות כמתואר, מדובר בחקירה נגדית קצרה ביותר, וניתן לבצע אותה ביעילות גם במסגרת ויעוד חזותי כמבוקש.
5. הצעתי לב"כ הצדדים, כפי שנרשם בפרוטוקול הדיון האחרון, כי העדות תוגש בהסכמה כעדות ראשית וזאת בלי חקירה נגדית וכי אשמע את טיעוני הצדדים רק לעניין משקלה. הערתי לצדדים כי אף אם תתקבל העדות מרחוק, משקלה של העדות יהיה נמוך יותר בהשוואה אם הייתה אותה עדות מתקבלת בנוכחות העד בביהמ"ש, זאת מטעמים ברורים (אותם מדגיש הסנגור בטיעוניו). הצדדים סרבו להצעתי.
6. לאור האמור לעיל ומאחר ובבסיס הרציונל המחייב את התייצבותו הפיזית של העד בביהמ"ש עומד הנימוק של האפשרות הבלתי אמצעית להתרשם מהעד, "שפתו המילולית" ו"שפת גופו", ואלו מועברים תוך הויעוד האלקטרוני בזמן אמת ובאיכות טובה ולא נפגמים, נופל הטעם להתנגדות ב"כ הנאשם לשמיעת העדות בדרך הנ"ל.
לצורך בניית "התרשמות" מהעד, אין ביהמ"ש ולטעמי גם אין הצדדים נזקקים ליותר מאשר שימוש בחוש הראייה וחוש השמיעה, ואלו יבואו על סיפוקם המלא בעת שמיעת העדות בדרך המוצעת.
נוכח האמור הבקשה לשמיעת עדותו של עד תביעה מר עידו קמינסקי, באמצעות ויעוד חזותי, ממקום מושבו בקנדה, מתקבלת.
מועד לשמיעת העדות הנ"ל נקבע (בהתאם להפרשי שעות), ליום 08.02.21 בשעה 15:00.
ב"כ המאשימה תדאג להודיע לעד ותוודא זמינותו במועד ובשעה האמורים.
ב"כ המאשימה תדאג לתיאום כל הנושאים הטכניים הקשורים בקיום הויעוד, באחריותה.
מזכירות תעביר עותק מהפרוטוקול לנאמן המחשוב של ביהמ"ש שידאג לסייע בעניינים הטכניים.
מובהר עוד כי הדיון מתקיים באולמי (אולם 203) המשמש כ"אולם מעצרים" ובו ציוד ווידאו ואודיו.
מזכירות תודיע לצדדים.
4
זכות ערר כחוק.
ניתנה היום, כ"ט טבת תשפ"א, 13 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.
