ת"ד 4289/03/17 – מדינת ישראל נגד שמואל יוסף כהן
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו |
|||||||||||||||||||||
ת"ד 4289-03-17 מדינת ישראל נ' כהן
|
1
החלטה |
ביום 15.7.18 התקיים דיון הוכחות בתיק זה (פרשת הגנה). ביום 23.4.18 ערך אינג' גדי וייסמן ( להלן: מומחה ההגנה) חוות דעת מומחה בנוגע לתאונה נשוא הדיון (אשר טרם הוגשה לבית המשפט) ועליה היה עתיד להיחקר בדיון ביום 15.7.18 (להלן: חוות הדעת המקורית). כאשר הגיעה העת לחקירת מומחה ההגנה טען כי אינו חש בטוב ואינו יכול להעיד. הדיון נדחה על מנת לקיימו במועד אחר. בפרק הזמן שבדין הדיון האמור לבין הדיון הבא בתיק הגיש מומחה ההגנה חוות דעת נוספת שלטעמו יש לקרוא אותה כחלק בלתי נפרד מחוות הדעת המקורית (להלן: חוות הדעת הנוספת). חוות דעת זו נסמכת בחלקה על ראיות גם שנגבו במסגרת פרשת ההגנה.
2
התביעה התנגדה להגשת חוות הדעת הנוספת מן הטעמים הבאים: ראשית, נאמר כי מדובר בחוות דעת שהוגשה "במחטף" ובניגוד לסדרי הדין. שנית, נאמר כי לא ניתן לקרוא לחוות הדעת "משלימה" אלא חוות דעת "חדשה" שנוצרה לאחר שמיעת העדויות בפרשת ההגנה ולא נועדה אלא להציל את עורו של הנאשם. שלישית, חקירות עדי ההגנה התבססו על חוות הדעת המקורית. הגשת חוות הדעת המשלימה "טורפת את הקלפים" בהקשר הדיוני ועשויה לחייב שמיעה מחודשת של עדי ההגנה.
ההגנה טוענת כי כל עוד לא העיד מומחה ההגנה קנויה לו הזכות לשוב ולבקר במקום התאונה ולהתכונן לעדותו על פי חוות דעתו והראיות שהוצגו. עוד נאמר לי לתביעה עומד די והותר זמן על מנת להתכונן כראוי לחקירת מומחה ההגנה.
דיון והכרעה
3
העיתוי להגשתה של חוות דעת מומחה ההגנה הוא בשעת "שמיעת המשפט" כפי שמציין קדמי בספרו "על הראיות" 959 (חלק שני, תש"ע -2009). עוד יצוין כי ההלכה היא כי "כאשר מומחה ניזון מתשתית בלתי אמינה ובלתי רלוונטית, אין לחוות-דעתו ערך" (ראו למשל ע"פ 5203/98 חסון נ' מדינת ישראל, פ''ד נו(3) 274 (2002)). בהיבט זה של הדברים קשה להלין על הגשת התייחסות המומחה גם לראיות שעלו במסגרת פרשת ההגנה, להבדיל מן המסמכים שעמדו לרשותו לצורך הכנת חוות הדעת המקורית. ויודגש: אינני נוקט בשלב זה עמדה בשאלת קיום סתירות או אי התאמות בין התשתית העובדתית עליה סומכת חוות הדעת המקורית לבין התשתית עליה סומכת חוות הדעת הנוספת; עניין זה יוכרע במסגרת הערכת משקלה הכולל של חוות הדעת בגדר הכרעת הדין. למעשה, הטענה המשמעותית היחידה שמעלה התביעה כנגד הגשת חוות הדעת הנוספת היא הצורך לשוב ולחקור את עדי ההגנה לאור הימצאותה של חוות הדעת הנוספת בסל הראיות. בעניין זה אני סבור כי יש לאזן בין זכותו של הנאשם להתגונן כראוי בפני האישום ובפני הצורך כי בפני בית המשפט תיפרש תמונה מלאה ככל האפשר של המקרה לבין זכותה של התביעה למצות את חקירת עדי ההגנה ולהגשים את האינטרס בחקר האמת, לאור המצאה של חוות הדעת הנוספת. איזון זה ימצא על ידי כך שלתביעה יותר לשוב ולחקור על פי בקשתה את עדי ההגנה, או חלק מהם, אשר העיד בפרשת ההגנה לאור האמור בחוות הדעת הנוספת. כפוף לכך, לא מצאתי טעם המצדיק אי הגשתה של חוות הדעת הנוספת. התביעה תודיע תוך 4 ימים מי מבין עדי ההגנה יש ברצונה לחקור בשנית לאור המצאת חוות הדעת הנוספת. ב"כ הנאשם ידאג להתייצבות עדי הגנה אלה לחקירה נוספת.
ניתנה היום, כ"ה אלול תשע"ח, 05 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.
