1

1.      בפניי בקשה לביטול גזר דין מיום 4.8.22 שניתן בהעדר המבקש אשר זומן כדין ולא התייצב למשפטו.

2.      המבקש הורשע בביצוע עבירה של מהירות, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961. על המבקש נגזר עונש מסוג קנס כספי בלבד.

3.      ביום 11.9.22 הוגשה מטעם המבקש בקשה לביטול גזר הדין. המבקש טען כי מעולם לא קיבל את הזימון באמצעות הדואר לבית המשפט (על אף כי את פסק הדין מאשר שקיבל לתיבת הדואר במקום מגוריו). המבקש טען כי מעצם אי התיצבותו נגרם לו עוול ופגיעה קשה בחופש העיסוק שלו כנהג חברת 'אגד'.

המבקש לא פירט כיצד הענישה שהוטלה עליו פוגעת בפרנסתו ולא תמך בקשתו לא באסמכתאות. התצהיר המצורף הנו לאקוני וחוזר בכלליות על הבקשה.

2

4.      המשיבה בתגובתה התנגדה לביטול גזר הדין. המשיבה הפנתה לאישור המסירה שנסרק וסומן ת/2 המבסס זימון המבקש כדין לדין, וביקשה לדחות את הטענה לפיה הענישה שהוטלה מהווה עיוות דין.

5.      ברע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל נקבע כי בשלב הגשת הבקשה ההליך המשפטי תם ונשלם. משגמר בית המשפט את מלאכתו, לאחר שהוציא תחת ידיו פסק דין שניתן כדין, מוצתה לכאורה זכות הנוכחות של הנאשם בקשר לאותו הליך. מעמדו הוא של מי שנשפט והורשע כדין. אכן, לאור העובדה כי המשפט נגדו התנהל שלא בנוכחותו, רשאי הנאשם שהורשע בדינו לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את פסק - הדין. תכלית הבקשה לביטול פסק הדין היא לבטל את המשפט ולהניע מחדש את גלגלי ההליך הפלילי. מכאן, כי בשלב זה ניצב המבקש לפתחו של בית המשפט כאשר מבוקשו הוא לקבל "כרטיס כניסה" לקיום חוזר של הליך שהתנהל לכאורה כדין והסתיים. על המבקש מוטל איפוא הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיימים טעמים המצדיקים את הנעת גלגלי המערכת מחדש. בית המשפט צריך להשתכנע, מתוך המסמכים המוגשים לו, כי מדובר בנסיבות מיוחדות כאלה הנזכרות בסעיף 130(ח) - המצדיקות מתן רשות למבקש להשתתף בהליך חוזר".

6.      לאחר שעיינתי בבקשה על טיעוניה וכן בתגובת המשיבה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

7.      כל טיעונו של המבקש מופנה למעשה כלפי חומרת העונש וטיעון מסוג זה ראוי שיטען במסגרת הליך ערעור ולא הליך ביטול גזר דין. הבקשה לא נתמכה באסמכתאות כנדרש. בבחינת מידת העונש אשר נגזר על המבקש; מדובר בעונש מאוזן, מותאם למתחם הענישה ההולם ומותאם לנסיבות ביצוע העבירה וכן לעברו התעבורתי של המבקש.

8.      לענין טענת פגם בחזקת המסירה, אני קובעת כי המבקש זומן כדין. "חזקת המסירה קמה חמישה עשר ימים מיום שנשלחה ההודעה בדואר רשום למען הרשום ואין צורך להוכיח מסירה" (רע"פ 106/15 קריב נ' מדינת ישראל, רע"פ 6153/20 טורג'מן נ' מדינת ישראל). מעיון באישור המסירה המסומן ת/2 עולה כי חזר מסיבת "לא נדרש".

9.      כבר נקבע כי טעם "צבירת נקודות" הוא שיקול תועלתי ואינו שיקול של עיוות דין (עפ"ת 21418-12-15 קויפמן נ' מדינת ישראל). נקבע, כי יש להציג טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה וזאת לא מצאתי בבקשה ובנספחיה.

10.  לא הופרכה חזקת המסירה כדין ואין בקשה זו עולה בגדר הנימוקים המצדיקים ביטול פסק דין. אשר על כן אני מורה על דחיית הבקשה לביטול גזר הדין.

3

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשפ"ג, 20 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.