תת"ע 7658/08/19 – מדינת ישראל נגד חנא קסיס
בית משפט השלום לתעבורה בחיפה |
|
|
|
תת"ע 7658-08-19 מדינת ישראל נ' חנא קסיס
תיק חיצוני: 10154105356 |
1
בפני |
כבוד השופט אור לרנר
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
נאשמים |
חנא קסיס
|
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.
הנאשם טוען כי מעולם לא קיבל את ההזמנה לדיון או את ההודעה על הקנס וכי עורכת הדין שנכחה בדיון ייצגה אותו בתיקים אחרים אך לא בזה. עוד טוען הנאשם כי הותרת ההרשעה על כנה תפגע בו קשות, שעה שלא ביצע את העבירה כלל וכלל.
המאשימה מתנגדת לבקשה.
דין הבקשה להידחות.
2
לדיון הראשון שנקבע בתיק התייצבה עו"ד מרולה עבוד ובידיה ייפוי כוח חתום של הנאשם. עצם התייצבות של עו"ד מטעמו של הנאשם מוכיחה כשלעצמה את עצם הזמנתו לדיון. מעבר לכך שתיק בית המשפט קיים אישור מסירה הנחזה להיות חתום על ידי הנאשם, כאשר הנאשם אינו מתייחס לאישור המסירה לגופו אלא רק לכתובת עליו. לכך יש להוסיף כי על הזימון נרשם בכתב יד: "בית אחותו", והנאשם לא טרח להתעמת עם עניין זה.
בנוסף, בתיק בית המשפט סרוק
אישור מסירה של הודעה על הקנס שנמסר למשרדה של עו"ד עבוד ובהתאמה הנאשם נחשב
כמי שידע על גזר הדין עוד בתאריך 28.1.20; כך שהיה עליו להגיש בקשתו זו תוך 30
ימים ממועד זה (ר' הוראת סעיף
מעבר לאמור, הטענות אותן מעלה הנאשם הינן מסוג של כשל בייצוג. כידוע, טענות מסוג זה מחייבות את הטוען להציג את עמדת עורך הדין הקודם והדבר לא נעשה; ר' בשינויים המחויבים, דבריה של כב' הש' (כתוארה דאז) הלמן בעפ"ת 2891-01-12 חאיכ נ' מדינת ישראל (19.3.12):
"ראשית יאמר, כי בניגוד להלכה לא צירף המערער התייחסות בא כוחו דאז לטענות שהועלו ביחס לנסיבות מתן ההודאה. מטיעוני המערער עולה, כי כביכול בא כוחו לא הסביר לו את משמעות ההודאה ובנסיבות אלה, מן הראוי היה כי תצורף התייחסותו של עורך הדין שייצג את המערער באותה עת".
כן ר' עפ"ת 4290-01-20 אחמד ניג'ם נ' מ"י (20.1.20):
"טענות אלו כנדרש על מנת לבחון האם אמנם מדובר בכשל בייצוג, והיה עליו ולהציג בפני בית משפט קמא את עמדתו ותגובתו של עורך הדין של המעסיק, וזאת לא נעשה".
בנוסף, הנאשם אף לא פירט בבקשתו מה הם נימוקי הגנתו, ולא טען דבר בעניין "עיוות הדין" שנגרם לו (מעבר לעצם השפעת ההרשעה על חייו), היינו גם לגופו של עניין אין מקום להשבת הגלגל לאחור, וטענות בעלמא אינן מצדיקות בקשות כגון דא. כידוע:
"לסיכום, על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה". רע"פ 8427-17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.18)
3
אשר על כן, לא התרשמתי כי קיימת הצדקה לאי התייצבותו של הנאשם או כי קיים חשש לעיוות דין ולפיכך אני דוחה את הבקשה.
זכות ערעור כדין.
ניתנה היום, כ"ו שבט תשפ"ב, 28 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
