1

בעניין: בקשה לביטול פסק דין.

1.         בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 7.3.16 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת ונגזר עליה קנס בסך 3,200 ₪.

3.         המבקשת טענה כי בזמנים הרלוונטיים לביצוע העבירה הרכב היה בשימושו הבלעדי של עובד המבקשת, מר גדי ברויטמן. המבקשת טענה כי עם קבלת ההזמנה לדין שלחה למפנ"א בקשה להסב את הדוח על שמו של מר ברויטמן, אלא שמפנ"א השיב כי בשל הסמיכות למועד הדיון בבית המשפט לא יהא סיפק בידו לבצע את ההסבה.

4.         המאשימה התנגדה לבקשה וטענה כי הזימון נמסר לידי המבקשת כדין אלא שזו בחרה שלא להתייצב לדיון ללא סיבה מוצדקת. בנוסף טענה כי אין חשש לעיוות דין.

2

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

6.         משלוח הדוח באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 15/106 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון נמסר לידי מיופה כח של המבקשת ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקשת לא הפריכה את חזקת המסירה ולמעשה אישרה כי ידעה על מועד הדיון. משהודיע מפנ"א למבקשת כי לא יהא סיפק בידיו לבצע ההסבה בשל מועד הדיון הקרוב היה על המבקשת להתייצב לדיון, כאשר חילופי תפקידים אצל המבקשת אינו מהווה סיבה מוצדקת לאי התייצבותה.

מעבר לכך, לא מצאתי טענות הגנה אחרות המצדיקות את קבלת הבקשה, ולא התרשמתי כי הותרת פסק הדין על כנו יגרום עיוות דין למבקשת. יצוין כי המבקשת אף לא הגישה תצהיר מטעם הנהג הנטען בפועל.

7.         לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ה' ניסן תשע"ו, 13 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.