תת"ע 5625/08/21 – ליאור בשן נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום לתעבורה באשדוד |
תת"ע 5625-08-21 מדינת ישראל נ' בשן |
1
בפני |
כבוד השופטת הגר אזולאי אדרי
|
|
המבקש: |
ליאור בשן
|
|
נגד
|
||
המשיבה: |
מדינת ישראל
|
|
|
||
החלטה |
בפניי
בקשה לפי סעיף
א. העובדות הצריכות לעניין:
1.
ביום 22.6.20 נערכה כנגד מר ליאור
בשן (להלן: "המבקש") הודעת תשלום קנס שמספרה 30500352676 (להלן:
"הדו"ח") בגין אחיזה או שימוש בטלפון, תוך כדי נהיגה, שלא
באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה
2. בהמשך לאמור, המבקש פנה למרכז פניות נהגים ארצי (להלן: "מפנ"א") בבקשה להישפט בגין העבירה שיוחסה לו ובהתאם לבקשתו הוגש לבית המשפט כתב אישום ונשלח לכתובתו הרשומה של המבקש זימון למועד הדיון שנקבע ליום 18.10.21.
3. ביום 18.10.21 התקיים דיון אליו לא התייצב המבקש ולאחר שהוצג אישור מסירה כדין, הורשע המבקש (בהיעדרו) בעבירה שיוחסה לו והושת קנס בסך 1,000 ₪ (להלן: "פסק הדין").
4. בחלוף שנה, ביום 18.10.22, הוגשה הבקשה מושא החלטה זו לביטול פסק הדין.
ב. טענות הצדדים:
2
5. המבקש טוען כי לא ידע על הזימון לדיון וכי החתימה המופיעה על אישור מסירת דבר הדואר היא לא שלו.
6. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הזימון נמסר לידיו של המבקש. לתמיכה בטענתה, מפנה המשיבה לאישור המסירה.
ג. דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה, אני סבורה כי בנסיבות העניין דין הבקשה להידחות.
7.
סעיף
"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע".
8. כלומר, תחילה יש לבחון אי מתי הומצא לנאשם פסק הדין ואם טרם חלפו שלושים ימים ממועד ההמצאה כאמור. ככל שחלף מניין הימים, על בית המשפט לבחון האם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע.
9. כבר עתה יצוין כי המבקש נמנע מלציין אי מתי הומצא לו פסק הדין על מנת שניתן יהיה לקבוע האם הבקשה הוגשה בתוך שלושים ימים אם לאו. זאת ועוד, הרי שהבקשה, על אף הישענותה על טענות עובדתיות, אינה נתמכת בתצהיר מטעם המבקש. די באלה ובעובדה כי הבקשה הוגשה בחלוף למעלה משלושים ימים מאז ניתן פסק הדין כדי להוביל לדחיית הבקשה על הסף. אולם, בבחינת למעלה מן הצורך, יובהר להלן מדוע על הבקשה להידחות אף לגופו של עניין.
10. בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם, על בית המשפט לבחון האם מתקיימת אחת משתי העילות החלופיות הקבועות בסעיף הנ"ל: האחת - האם קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם; השנייה - האם ביטול פסק הדין דרוש כדי למנוע עיוות דין (ראו גם רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל פ"ד נז(6) 793 (2003) (להלן: "הלכת איטליא").
11. באשר לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות
הנאשם, הרי שעל מנת שחזקת המסירה הקבועה בסעיף
3
12. בענייננו, הלכה למעשה, המבקש מנסה לסתור את טענת החזקה בעצם כך שהוא טוען כי החתימה על אישור המסירה היא אינה חתימתו. זאת, כאשר מדובר בטענה בעלת אופי פלילי שהועלתה בעלמא, מבלי שהיא נתמכת בתצהיר או באסמכתא להגשת תלונה בדבר זיוף החתימה כאמור. במצב דברים זה, אין מנוס מן המסקנה לפיה לא עלה בידי המבקש לסתור את חזקת המסירה.
13. משלא נמצאה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש, עלינו לבחון האם דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין. לטעמי, בנסיבות העניין, התשובה לכך שלילית. זאת, הן בהתחשב בכך שהמבקש כלל לא העלה טענה בדבר עיוות דין ואף לא כפר בביצוע העבירה ולא פירט את טענות ההגנה שלו (ראו הלכת איטליא - הכלל הוא שעל המבקש להעלות בכתב, במסגרת בקשתו לביטול פסק-דין, את מכלול טענותיו, כולל אסמכתאות להן ותצהיר מטעמו התומך בבקשתו ככל שהדבר נדרש") והן בהתחשב בגובה קנס שהושת על המבקש במסגרת גזר הדין - קנס בסך 1,000 ₪ המהווה את קנס המקור בגין העבירה בה הורשע.
14. לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ה' חשוון תשפ"ג, 30 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.
