בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 3.11.2022.

1.         המבקש קיבל לידיו דו"ח מסוג הזמנה לדין שמספרו 42210221901 המייחס לו עבירה שבוצעה ביום 29.9.2022 של עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף בניגוד לתקנה 47(ה)
(5) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

2.         ביום הדיון אליו זומן ,לא התייצב המבקש בבית המשפט, ומשכך נשפט בהעדרו ונגזרו עליו העונשים הבאים: 30 ימי פסילה, פסילה על תנאי של 3 חודשים וזאת למשך 3 שנים וקנס בסך 1,000 ₪.

טענות הצדדים

3.         לטענת המבקש הוא קיבל את ההזמנה לדין, התייצב לדיון במועד אך נמסר לו כי לא נפתח תיק בעניינו ולא קבוע דיון. לטענתו נמסר לו שככל ויפתח תיק בעניינו הוא יקבל הזמנה לדיון. המבקש כפר בעבירה המיוחסת וטען כי לא ביצע אותה.

4.         לטענת המשיבה אין שום תימוכין לגרסת המבקש על פיה נעדר מהדיון עקב הודעה כי לא נפתח תיק בעניינו. לעניין עיוות הדין טענה המשיבה, כי לא הונחה תשתית לעניין זה.

דיון

5.         סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע כי באין הוראה אחרת בחוק, דרך המלך בהליכים פליליים מורה על קיום דיון בעניינו של נאשם. כדברי כב' השופט שהם בע"פ 1903/99 חסין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 7.4.2008):

"העיקרון המנחה בהליכים פליליים- אשר יש הסבורים כי ניתן לו אף מעמד חוקתי- הוא כי דיון יתקיים בנוכחות הנאשם, נוכחות זו דרושה לשם קיומו התקין של המשפט כמו גם לשם מראית פני הצדק והבטחת אמון הציבור בהגינות ההליך הפלילי".

6.         לכלל זה קיימים מספר חריגים שאחד מהם מעוגן בסעיף 240(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") הקובע כי בעבירות הקלות המוגדרות בו, ניתן לדון את הנאשם שלא בפניו, ככל שבית המשפט סבור כי לא ייגרם לו בכך עיוות דין.

7.         כאשר נאשם הוזמן לדיון כדין ואינו מתייצב רואים אותו כמודה בעובדות הנטענות בכתב האישום.

8.         סעיף 130 (ח) לחסד"פ קובע כי נאשם שאינו מתייצב למשפטו ונדון בהעדרו רשאי לבקש ביטול פסק דין, אולם יהיה עליו להוכיח אחד משני תנאים חלופיים. תנאי אחד הוא כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו והתנאי השני הוא כי ביטול פסק הדין דרוש כדי למנוע עיוות דין.

ולעניין זה ראו רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 29.12.09) בו נקבע כי:

"לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם זכות זו אינה מוחלטת ואין לאפשר ניצולה לרעה. היעדר התייצבות של אדם מדיון אליו זומן כדין עלולה להוביל לתוצאה כי יורשע בדין ודינו ייגזר, כשם שארע בענייננו. משכך היה, הנטל הוא על המבקש לבטל את פסק הדין להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין כשם שמורה סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982".

קבלת ההזמנה לדין וקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש

9.         המבקש קיבל לידיו את ההזמנה לדיון ביום ביצוע העבירה אך סירב לחתום עליה.

טענת המבקש לפיה ביום הדיון הוא התייצב בבית המשפט אך נמסר לו כי לא נפתח התיק נטענה בעלמא ללא כל ראיה והיא עומדת בסתירה לכך שעל פי ההודעה על אישור פתיחת התיק, התיק נפתח בבית המשפט ביום 20.10.22 בשעה 18:36 דהיינו כשבועיים לפני מועד הדיון.

10.       בנסיבות אלה אני קובעת כי ההזמנה לדין הומצאה למבקש כדין ולא הוכחה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש לדיון.

האם קיים חשש לעיוות דין

11.       גם במצב בו לא קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש ניתן לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו ובלבד שהדבר דרוש לשם מניעת עיוות דין (רע"פ 6165/17 סעדא נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 24.4.2018).

12.       ככלל, ביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של נאשם בשל החשש לעיוות דינו יעשה לאחר שהצביע על שיקולים כבדי משקל העשויים להביא לשינוי תוצאות פסק דינו (רע"פ 1911/18 עמיד גיש נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו 27.5.2018).

13.       המבקש כפר בביצוע העבירה וטען בעלמא כי לא ביצע אותה. הלכה היא כי אין די בעצם כפירה בביצוע העבירה כדי להקים טענה של עיוות דין. יתרה מכך גם אם היה המשיב מעלה טענות של ממש להגנתו מוטלת על בית המשפט חובה לבחון אותן בזהירות של ממש. קבלת טענה זו משמעותה כי כל מי שיש לו הגנה טובה יכול שלא להופיע לדיון שנקבע בעניינו ולאחר הרשעתו וגזירת דינו יוכל לגרום לביטולו של גזר הדין (ע"פ 2119/02 כהן עופר נ' מדינת ישראל (14.4.2002), רע"פ 1773/04 אלעוברה אסמעיל נ' מדינת ישראל (23.2.2004)). טענתו של המבקש במיוחס לו הינה כללית ואינה כוללת אסמכתאות לביסוסה ולהוכחתה.

14.       לפיכך, איני סבורה כי ייגרם לנאשם עיוות דין אם לא יבוטל פסק הדין. בנסיבות העניין אף לא ראיתי מקום לקיים דיון בבקשה.

לנוכח האמור ומכוח עקרון סופיות הדיון הבקשה נדחית.

מזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א אייר תשפ"ג, 02 מאי 2023, בהעדר הצדדים.