1

נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, בתאריך 02.06.15 בסמוך לשעה 08:55 נהג באופנוע מסוג סאן יאנג מס' 36-408-64, ברחוב ביאליק לכיוון הצומת עם רחוב אבא הלל ברמת גן , ועקף כלי רכב תוך חציית קו הפרדה רצוף, בניגוד לתקנה 47(ה)(5) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד רושם הדו"ח, השוטר אליהו ישולה , כאשר עדותו נשענה רובה ככולה על דו"ח התנועה והשרטוט אותם ערך בעצמו ביום המקרה. התקבלו וסומנו ת/1. ת/2. כמו כן על פי זכרונו ממועד האירוע. (האירוע ביום 02.06.15 ומתן העדות ביום 07.07.15)

2

על פי עדותו הוא עמד בתצפית על הרחוב ועל קו ההפרדה הרצוף המסומן היטב על פני הכביש, מהאזור שליד בית 106- ועד לבית - 116 ברחוב ביאליק.

ממקום עמידתו על המדרכה, הוא הבחין כי היה עומס תנועה בנתיב המוביל לעבר לצומת עם רחוב אבא הלל. בשלב מסוים הקטנוע בו נהג הנאשם לעבר הצומת המדובר, עקף את כלי הרכב שנסעו לידו ומימינו, ותוך כדי ביצוע העקיפה הוא חצה את קו ההפרדה הרצוף - נכנס לנתיב הנגדי ובכך סיכן את עצמו ואת כלי הרכב שנסעו ממולו בדרך.

את מסלול קו הנסיעה של הנאשם, מקום עמידת השוטר בתצפית, ומיקום קו ההפרדה - צייר השוטר בתרשים ת/2.

בגין האירוע המתואר, נכנס השוטר אל מרכז הכביש והורה לנאשם לעצור ליד בית מס' 114 ברחוב ביאליק.

תגובת הנהג לאוזני השוטר במעמד רישום הדו"ח הייתה בין השאר, " אני מצטער שעקפתי, אין לי מסמכי זיהוי..." .

בבית המשפט העיד הנאשם להגנתו. על פי עדותו הוא אכן עקף שני רכבים אלא שכך עשה מבלי שחצה את קו ההפרדה הכפול המסומן במרכז הכביש.(ראה תמונות שהגיש נ/1 נ/2 ). הכביש במקום רחב כאשר הוא עקף קרוב לקו ההפרדה, אלא שהיה מרווח מספיק לכלי הרכב האחרים, ולכן הוא לא ביצע כל עבירה.

לפי טעמו, לשוטר לא היה שדה ראיה מתאים, כדי שיוכל להבחין על שהעיד ורשם. לא זאת אף זאת השוטר כל הזמן היה במרכז הכביש ולא על המדרכה כפי שהעיד.

לאחר ששמעתי את העדויות כולן, בחנתי את התמונות והשרטוט שהוגש (ת/1,2- נ/1,2) השתכנעתי כי לשוטר ממקום עמידתו היה שדה ראייה פתוח וברור, הן לקו ההפרדה הכפול והן לקטנוע הנאשם, וכך עד לעצירת הנאשם בדרך לצורך רשום נשוא הדיון כאן.

אפילו אם הייתי מקבל את עדות הנאשם כי "השוטר עמד במרכז הכביש" כי אז מקום תצפיתו היה טוב יותר אלא שבעניין זה עדיפה עליי גרסת השוטר.

סוף דבר בהישעני על עדות השוטר, לו אני מאמין, ולאחר שהזהרתי את עצמי כי בעדות של עד תביעה יחידי עסקינן, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

3

ניתנה היום, ד' אב תשע"ה, 20 יולי 2015, בנוכחות הצדדים.