1

ברע"פ 1729-11, מורד מסרי נ' מ"י, ביהמ"ש העליון ע"י כב' השופט רובינשטיין קבע:

"ברע"פ 6549-09, שגיא נ' מ"י (לא פורסם), שלא הוזכר בבקשה הנוכחית אך הוזכר בתשובה, ושם ציין חברי השופט ג'ובראן כי "למבקש ניתן רשיון נהיגה זמני ומשלא השכיל בתקופה זו להוציא רשיון נהיגה, אזי אין לראות בתקופה שבה החזיק רשיון נהיגה זמני כתקופה המפסיקה את מרוץ התרופה מאז פקע רשיון הנהיגה, שכן "אין החוטא אמור לצאת נשכר"; ראו גם רע"פ 341-08 אבו-עאנם נ' מ"י (לא פורסם), שם צוין - אף זאת מפי השופט ג'ובראן - כי אין בסעיף האוסר לנהוג בלא רשיון, הוא סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, הקובע כי "לא ינהג אדם ברכב מנועי אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף ולרכב מסוג זה...", הבחנה בין רשיון זמני לרשיון קבוע. ונזכור, המבקש נהג כשאין בידו רשיון נהיגה בתוקף שכן אך רשיונו הזמני פקע בטרם העבירה".

ברע"פ 4815-07, נידאל עיסא נ' מ"י, ביהמ"ש העליון ע"י כב' השופט ג'ובראן קבע:

2

"דין הבקשה להידחות גם לעצם העניין. בראש ובראשונה איני מוצאת לנכון לקבל את טענת המבקש לפיה התקופה בה נשא המבקש ברשיון נהיגה זמני, לא תיחשב במירוץ התקופה. כפי שהבהרתי במסגרת רע"פ 6549-06, לירן שגיא נ' מ"י (לא פורסם) (2006), "למבקש ניתן רשיון נהיגה זמני ומשלא השכיל בתקופה זו להוציא רשיון נהיגה, אזי אין לראות בתקופה שבה החזיק רשיון נהיגה זמני כתקופה המפסיקה את מירוץ התקופה מאז פקע רשיון הנהיגה, שכן אין חוטא אמור לצאת נשכר", והדברים יפים גם לעיניינו".

ובעפ"ת 1960-05-11, רבי אורן נ' מ"י, ביהמ"ש המחוזי מרכז, כב' השופטת נגה אוהד, קבע:

"על פי ההלכה, משפג תוקף רשיון נהיגה זמני, תחושב התקופה בה לא החזיק המערער רשיון נהיגה תקף מיום פקיעת הרשוין הקבוע ועד למועד ביצוע העבירה".

על כן הנני דוחה טענת ב"כ הנאשם בעניין תקופת תוקף הרישיון.

העונש שהוטל על הנאשם סביר ועומד במתחם הענישה לאור תקופת הפקיע ועברו התעבורתי של הנאשם.

על כן הבקשה נדחית.

בנוגע לחישוב פסילה יש לפנות למשרד הרישוי.

ניתנה היום, א' תמוז תשפ"ב, 30 יוני 2022, בהעדר הצדדים.