1

החלטתי לזכות את הנאשם.

1.         הנאשם, חיים גלזברג, הואשם בעבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, בכך שנהג ברכב ולא ציית לתמרור 303 המוצב במקום, בכך שלא נתן זכות קדימה לתנועה החוצה את דרכו במעגל התנועה, לפי הוראת התמרור.

2

2.         התמצית העובדתית היא שביום 6.2.18, בשעה 11:00, נהג הנאשם, בצומת הרחובות המייסדים והרצל, בנהריה, ברכב פרטי, מסוג "סובארו", מ.ר. 1770159, ולא ציית לתמרור 303 המוצב במקום, ולא נתן זכות קדימה לתנועה החוצה את דרכו במעגל התנועה, לפי הוראת התמרור.

בנסיבות המקרה בדוח צוין שהנאשם לא נתן זכות קדימה לרכב "שברולט" (להלן - הרכב השני או רכב ה"שברולט"), שנסע במעגל התנועה.

3.         הנאשם כופר בעבירה המיוחסת לו. לשיטתו, נסע במעגל התנועה, לפני שרכב ה"שברולט" נכנס אליו, ועל כן לא ביצע עבירה של אי מתן זכות קדימה. נהגת ה"שברלוט" דיברה בטלפון, בנהיגה, וזו הסיבה לעצירתה. השוטרת, שרשמה את הדוח, לטענתו, עמדה במרחק של כ-80 מטר ולא יכלה להבחין במתרחש במעגל התנועה.

התביעה, טוענת, מנגד, שרכב הנאשם לא נתן זכות קדימה לרכב ה"שברולט" שנסע בתוך מעגל התנועה, וגרם לבלימתו, ועל כן יש להרשיעו בעבירה המיוחסת לו.

4.         מטעם התביעה העידה השוטרת נועה צברי (להלן - השוטרת צברי), עורכת הדוח. כן הוגש ת/1 - הדוח.

מטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו.

גרסת השוטרת

5.         מהדוח שערכה השוטרת עולה שבהיותה סטטית וגלויה מחוץ לניידת, בצומת הרחובות המייסדים-הרצל, בצד המערבי של הצומת, כ-10 מטר, הבחינה בנאשם נוהג ברכבו עם נוסעת. הנהג הגיע מרחוב הרצל כשבאותה עת היה רכב אחר, פרטי, מסוג "שברולט", בצבע שחור, בתוך מעגל התנועה. הנאשם לא נתן זכות קדימה לרכב השני והרכב נאלץ לבלום עד כדי עצירה. השוטרת סימנה לנאשם לעצור, הנאשם פנה ימינה. צוין שנשמר עמו קשר עין רצוף. נהגת ה"שברולט" נעצרה ליד השוטרת וסימנה לה שהנאשם לא נתן לה זכות קדימה. צוין שהתמרורים במקום תקינים, והוסברה לנאשם מהות העבירה.

בדברי הנהג בדוח צוין: "אני לא מבין. הזכות קדימה היא שלי. בצומת צריך לתת זכות קדימה לרכב מימין".

בעדותה מסרה השוטרת שבעת שהבחינה בביצוע העבירה עמדה במרחק של כ-10 מטר מהצומת (עמ' 7, ש' 21-22). כשטען הנאשם שלא הבחינה בו, ציינה: "בטח שראיתי אותך" (עמ' 7 לפרו', ש' 30).

3

בעדותה שבה וציינה שהבחינה בנאשם נכנס למעגל התנועה, רכב נוסף הגיע ממזרח למערב, והנאשם לא נתן לרכב השני זכות קדימה, עד שזה נאלץ לבלום. השוטרת ציינה שסימנה לנאשם לעצור, אולם, לדבריה, בדוח לא ציינה היכן נעצר (עמ' 8 לפרו', ש' 8-10, עמ' 9, ש' 13). כשנשאלה על ידי הנאשם היכן עצרה אותו, השיבה: "אני לא זוכרת" ובהמשך ציינה "לא זוכרת את המקרה" (עמ' 7 לפרו', ש' 8-11)

גרסת הנאשם

6.         הנאשם העיד לפני ומצאתי שגרסתו עקבית ואמינה וניכר שהארוע נחרת היטב בזכרונו.

על פי גרסתו נכנס למעגל התנועה טרם נכנס אליו רכב ה"שברולט" (עמ' 7, ש' 14-15), ועל כן לא בוצעה על ידו עבירה של אי מתן זכות קדימה לרכב החוצה במעגל התנועה.

השוטרת, לדבריו, עמדה במרחק של כ-80 מטר ממעגל התנועה, וממקום עמידתה לא יכלה לצפות בכניסתו למעגל התנועה. בלשונו: "אני הייתי בתוך המעגל לפניה. השוטרת לא יכלה לראות את זה. הבניין הסתיר. אני אומר שהיא עמדה 80 מטר לפני שספרתי את אבני השפה. יש לי תמונות" (עמ' 7 לפרו', ש' 15-18).

הנאשם הגיש צילום נ/1, בו לטענתו עמדה השוטרת ובו נעצר על ידה. בלשונו: "זה המקום בו נעצרתי... אני מסמן היכן נעצרתי. יש ברזלים, היא עמדה בנקודה שאני מסמן עצרה אותי..." (עמ' 7 לפרו', ש' 17, עמ' 8 לפרו', ש' 24-33) ובהמשך: "כן. היא העלתה אותי למדרכה במקום הזה" (עמ' 8 לפרו', ש' 33)..

כן הוגש מטעמו צילום נ/2, צילום מעגל התנועה, מהמקום בו, לטענת הנאשם, עמדה השוטרת ( עמ' 9 לפרו', ש' 20-21).

זאת ועוד, לטענת הנאשם, בניגוד לאמור בדוח, במקום לא הייתה ניידת (עמ' 9 לפרו', ש' 2).  

לשאלת התובע הכחיש הנאשם שמסר לשוטרת את הדברים המיוחסים לו בדוח, שלפיהם, "בצומת צריך לתת זכות קדימה לרכב הבא מימין". בלשונו: "אמרתי שאני הייתי בתוך הצומת. לא. לא אמרתי את זה. דיברנו דיסקסנו אבל לא אמרתי את המילים האלה" (עמ' 10 לפרו', ש' 24-25). הנאשם אישר שחתם על הדוח (עמ' 10, ש' 28-29), אולם לטענת התובע, שהעובדה שמאשר שחתם על הדוח, מעידה שאלה הדברים שמסר לשוטרת במקום, השיב: "בכלל לא" (עמ' 10 לפרו', ש' 31) והדגיש: "זה שקיבלתי את הדוח, על זה חתמתי. לא קראתי" (עמ' 10 לפרו', ש' 33). לטענתו לא נרשם בדוח שנהגת הרכב השני דיברה בטלפון בעת שנכנסה לצומת, והשוטרת בחרה לרשום בדוח "מה שרצתה" (עמ' 11 לפרו', ש' 4-5, עמ' 11- ש' 6-7).

כשנשאל כיצד ראה שהנהגת דיברה בטלפון השיב: "הסתכלתי בצומת ימינה שמאלה. כשאני עצרתי בקו שלי, מכונית אחת חלפה נסעה להרצל דרום ואז אני נכנסתי. כשמעגל התנועה התפנה נכנסתי, הסתכלתי ימינה וראיתי" (עמ' 11 לפרו', ש' 17-18).

4

לטענת הנאשם רכב ה"שברולט" עמד במקום עמידתו של הטנדר בצילום נ/3 (עמ' 12 לפרו', ש' 11). כשנשאל על ידי התובע מתי הייתה ההתקלות בין שני הרכבים, ציין: "אני בכלל לא שמתי לב. הייתי כבר בפנייה מערבה. היא לא ממש עצרה. לא הייתה עצירה לא שלי ולא שלה. לכן לא חשבתי שפה יהיה דוח" (עמ' 12 לפרו', ש' 8) ובהמשך ציין: "אני לא ראיתי את ההתקלות שהשוטרת מתארת" (עמ' 12 לפרו', ש' 14).

7.         לאחר ששמעתי את העדים לפני ועיינתי בראיות שהוגשו, השתכנעתי שבנסיבות העניין, יש לזכות את הנאשם מהטעמים הבאים:

השמטת מקום עצירתו של הנאשם מהדוח

על פי גרסת הנאשם השוטרת צפתה במתרחש במעגל התנועה ממרחק של כ-80 מטר משם, ולא ממרחק של כ-10 מטרים, כמצוין בדוח שערכה. לטענת הנאשם נעצר על ידי השוטרת במקום בו צפתה על הצומת, וממקום זה לא ניתן כלל להבחין בנעשה בצומת וברכבו.

השוטרת מסרה בעדותה שלא רשמה בדוח היכן הנאשם נעצר על ידה, וכשנשאלה היכן עצרה את הנאשם השיבה: "אני לא זוכרת".

לציון מקום עצירתו של הנאשם, במקרה שלפני, היה ערך רב, שכן הנאשם טוען שבמקום זה עמדה השוטרת וצפתה על הצומת. לו ציינה השוטרת בדוח את מקום עצירתו של הנאשם ניתן היה להפריך או לאשר את גרסת הנאשם. אני סבורה שהשמטת המקום בו נעצר הנאשם מהדוח, יש בה כדי לפגום בדוח.

זאת ועוד, השמטת פרט זה מחזקת את טענת הנאשם שהדוח לקוי אף בפרטים נוספים, ואינו משקף את הארוע בשלמותו. כך טען הנאשם שבניגוד למצוין בדוח, הרכבים לא עצרו, ולא נוצרה כל "התקהלות". לטענתו הושמטה מהדוח העובדה שנהגת ה"שברולט" דיברה בטלפון, בעת הנסיעה, וזו הייתה, לטענתו, הסיבה בגינה עצרה את רכבה בהמשך. כך גם לדבריו במקום לא הייתה ניידת, בעוד שבדוח ציינה השוטרת שעמדה מחוץ לניידת. זאת ועוד, לטענתו הדברים שיוחסו לו בדוח, לא נאמרו על ידו כלל.

לסיכום, הנאשם העיד לפני והתרשמתי שגרסתו אמינה ועקבית, והארוע נחרת היטב בזכרונו. על פי גרסתו, נכנס למעגל התנועה לפני שרכב ה"שברולט" נכנס אליו, ומכאן שלא ביצע כל עבירה. השוטרת, לטענתו, צפתה על המתרחש בצומת ממרחק של כ-80 מטר מהצומת, במקום בו גם נעצר על ידה, ועל כן לא יכלה להבחין בהתרחשות בצומת לאשורה.

השוטרת ציינה אמנם בדוח שעמדה במרחק של כ-10 מטר מהצומת אולם לא ציינה היכן עצרה את הנאשם, וכשנשאלה בעדותה היכן נעצר הנאשם ציינה שאינה זוכרת. השמטת מיקום עצירתו של הנאשם מהדוח, פוגמת בדוח, ומחזקת את טענות הנאשם שבדוח שנרשם נפלו פגמים.

8.         לאור האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

29

5

המזכירות תשלח העתק מהכרעת הדין לצדדים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תש"פ, 15 יולי 2020, במעמד הצדדים