בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י השוטר.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

לטענת המבקש, השוטר בשטח לא נתן לו כלל הזמנה לדין אלא אזהרה. מנגד טענה התביעה כי מצלמת הגוף של השוטר תיעדה את המפגש בין השוטר למבקש ועולה כ ניתנה לו ההזמנה לדיון באופן ידני. גם כתב האישום המהווה העתק של המסמך אותו קיבל המבקש לידיו מבסס את עמדת המדינה לפיה זומן המבקש כדין למשפטו.

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

לאור עמדת התביעה לא מצאתי לנכון לקבל את טענת המבקש בדבר אי התייצבותו לדיון.

בנוסף, המבקש גם לא הציג כל ראייה ממשית לעיוות דין שלכאורה נגרם לו.

על פניו נהג המבקש רכב כאשר רישיון נהיגתו היה פקוע מספר שנים, ובנסיבות אלה לאור עברו הענישה שנגזרה מידתית ולא יצרה כלפיו כל עיוות דין.

במצב דברים זה, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשפ"ג, 06 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.