1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 10.06.20 בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף. לטענת המבקש הוא איבד את הדו"ח, ולא ידע על מועד הדיון. בהתאם, טען כי ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.      המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

3.      מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי למבקש נמסרה הזמנה לדין במעמד ביצוע העבירה. המבקש לא טען אחרת, והסביר כי לא התייצב לדיון מהטעם שהדו"ח וההזמנה לדין אבדו לו. בהקשר זה כבר נפסק לא פעם כי טעות ולו בתום לב אינה מהווה עילה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר (ראה רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא ו- רע"פ 5377/03 וגדי ג'מאל ). היה על המבקש לפנות למשטרה או לבית המשפט, ולברר את מועד הדיון שנקבע בעניינו. בנסיבות אלו, המבקש לא הראה סיבה טובה לאי התייצבותו לדיון.

2

4.      גם לגופו של עניין, המבקש לא העלה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק את ביטול פסק הדין שניתן בהעדרו. גם אם ניתן לראות בעצם הגשת הבקשה מעין כפירה בעובדות כתב האישום, בכך לא די. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה". מעבר לנדרש, מעיון בדו"ח המקורי עולה שהמבקש לא כפר במיוחס לו ותגובתו במעמד קבלת הדו"ח הייתה: "זה בטיפול", ומדובר לכל הפחות ב"ראשית הודיה" אם לא בהודיה ממש.

5.      לציין שמדובר במי שנהג ללא רישיון נהיגה תקף שתוקפו פקע יותר משלוש שנים, כך שגם גזר הדין אינו חמור יתר על המידה.

6.      לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם בקשתו תדחה.

7.      הבקשה נדחית.

8.      המבקש יפקיד את רישיונו לא יאוחר מיום 20.8.20.

9.      הקנס ישולם בתוך 60 יום מהיום.

10.  להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אב תש"פ, 05 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.