1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 12.12.21 בגין עבירה בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, מיום 14.10.20.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט.

המבקש טען כי לא נשלחה אליו הזמנה לדיון.

ואולם, הזמנה נשלחה אל המבקש בדואר רשום לכתובתו ועל פי נוהלי המשטרה.

אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש".

בנסיבות קמה חזקת מסירה לפי תקנה 44א לתקנות סדר דין פלילי והנטל עבר אל כתפי המבקש להוכיח, כי אי קבלת דבר הדואר לא נבע מהימנעותו לקבלו [ עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה נ' מדינת ישראל (2.10.03) , ע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.03.18), רע"פ 6153/20 ( 24.9.20 ) וכן עפ"ת 28662/12-12 קדוש נ. מי', עפ"ת 20229-12-17 דוד חזן נ. מי' , עפ"ת 14905-03-17 סילאם נ' מדינת ישראל (19.4.17)] .

2

הנטל לא הורם ע"י המבקש.

המבקש הוסיף וטען כי לא יכול היה להתייצב לדיון שהיה קבוע ל 12.12.21 הואיל ובאותו יום היה עם אביו בביקורת לאחר ניתוח. המבקש ציין, כי סועד את אביו החולה ומלווה אותו לטיפולים.

לבקשה לא צורף מכתב שחרור כפי שנטען. לבקשה צורף אישור מחלת בן משפחה - שהודפס רטרואקטיבית ביום 30.12.21 - ממנו לא ניתן ללמוד על המפורט בבקשה.

המפורט בבקשה אינו עונה לדרישות הפסיקה.

הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

אין הגנה לגופו של ענין.

מתגובת המבקש במעמד רשיום הדוח עולה ראשית הודיה.

משלא התייצב לדיון אורים אותו כמודה ועל כן הורשע ונגזר דינו בהתאם לסעיף 240 לחסד"פ.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

העונש שהוטל הולם את העבירה ועושה העבירה.

אין עיוות דין .

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשפ"ב, 17 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.