גזר דין

הנאשם הורשע בעבירה של נהיגה כשתוקף רשיון הנהיגה פקע למעלה משנתיים וביום 14/3/2016.

הערך המוגן בעבירה זו הוא שלום הציבור.

ב"כ המאשימה הפנתה לעברו התעבורתי של הנאשם אשר נוהג משנת 1994 לחובתו 65 הרשעות קודמות, מתוכן 2 זהות, אחרונה משנת 2020 ולפניה משנת 2018 וביקשה להשית על הנאשם ענישה של פסילה בפועל שלא תפחת מ-6 חודשים תוך הפעלת תנאי בחופף, פסילה על תנאי, קנס ומאסר על תנאי.

הנאשם לקח אחריות והודה בהזדמנות הראשונה. טען כי ריפא את הפגם והציג רישיון נהיגה תקף, עוד טען כי עניין אי חידוש הנהיגה היה נעוץ בחובות הוצאה לפועל וכי הוא זקוק לרישיון הנהיגה לצורך פרנסתו לשם כך שעובד באתרי בנייה לשם אין תחבורה ציבורית.

ב"כ הנאשם טענה כי הנאשם מוגבל באמצעים ולא יכול לעבוד בכל עבודה אחרת, ולכן זקוק לרישיונו לצורך פרנסתו.

עוד הפנתה לעובדה כי מדובר בעבירה משנת 2020.

הנאשם ביקש לשאת את דבריו ובהתרגשות תיאר כי רק עכשיו הצליח "לחזור לחיים" לאחר שנים רבות שהיה במצב אישי כלכלי לא פשוט. תיאר כי הנו גרוש עם שני ילדים, להם משלם מזונות וכי הוא עובד כיום כשליח באתרי בנייה ויחזור לרחוב אם לא יוכל לנהוג במסגרת עבודתו.

עוד פירט הליך שיקום ארוך שעבר אל מול ההוצאה לפועל ואל מול ביטוח לאומי וביקש להתחשב ולתת לו עונש צופה פני עתיד, בייחוד לאור העובדה כי מחזיק הוא כעת ברישיון נהיגה תקף.

אין צורך להכביר מילים בדבר חומרת העבירה בה הורשע הנאשם.

מדובר בנאשם נורמטיבי האוחז ברישיון נהיגה משנת 1994 ולחובתו 66 הרשעות קודמות, אחרונה משנת 2019, 6 מתוכן בעשור האחרון.

מדובר בעבירה משנת 2020 וגם לחלוף הזמן ממועד העבירה עד למועד גזר הדין יש לתת את הדעת.

מתחם העונש ההולם לעבירה בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה, בנסיבותיה על פי עובדות כתב האישום, הוא בעל מנעד ענישה רחב, הנע בין קנס לפסילה בפועל בת שנה ואף יותר, פסילה על תנאי וקנס והכל בהתאם למשך תקופת פקיעת רישיון הנהיגה. באשר לרכיב המאסר, ייתכן ויוטל מאסר על תנאי ואף מאסר בפועל.

לאחרונה תוקנו הוראות הדירקטיבה, על פיה מתנהל משרד התחבורה, כך שחידוש רישיון נהיגה שפקע עד 10 שנים מתבצע כנגד הסדרת חובות למדינה וזאת כנגד תשלום אגרה וללא צורך בביצוע מבחני רישוי מחדש.

העבירה בה הורשע הנאשם, הפכה למעשה, לעבירה טכנית שאין לצידה מסוכנות חריגה ולכן אף מצדיקה ענישה שלא כוללת פסילה בפועל של רישיון הנהיגה.

במקרה שבפניי, מדובר בפקיעת רישיון נהיגה של כ-4 שנים ללא כל עבירות נלוות.

התרשמתי שהנאשם עבר כברת דרך שיקומית, הסיר את המגבלות שעמדו בפניו ופעל והנפיק רישיון נהיגה תקף.

בבואי לגזור את עונשו של הנאשם, מצאתי לזקוף לזכותו גם את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות באשמה בהזדמנות ראשונה.

כפי שציין כב' השופט המר מבית המשפט המחוזי בתל אביב, בעניינו של קלגסבלד: (קלגסבלד נ. מ"י ע"פ 31933/06):

"הודיה היא הצעד הראשון המתבקש כאשר אדם טוען לקבלת אחריות... המערער לא ניסה לדחות את הקץ הוא הודה ותרם לניהול מהיר ויעיל של משפטו, על בתי המשפט לעודד התנהלות כזאת של נאשמים ובסופו של יום, עליה לקבל ביטוי גם בתוצאה העונשית".

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ושקלתי את חומרת העבירות, את מתחם העונש ההולם, את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שהוצגו בפני, את וותק נהיגתו ועברו התעבורתי, את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות באשמה בהזדמנות הראשונה, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

א.        קנס בסך 800 ₪ שישולם בתוך 90 יום.

ב.         מורה על הארכת חודש פסילה על תנאי מתיק מס' 7780-11-19 בשנתיים נוספות.          

ג.         התחייבות בסך 5,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה של פקיעת רישיון נהיגה למעלה משנה.

            הנאשם יחתום על ההתחייבות במשרדי ב"כ או לחילופין במזכירות בית המשפט בתוך 30 יום.

            לא יחתום, ייאסר הנאשם למשך 2 ימים.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ב' שבט תשפ"ג, 24 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.

הערת מזכירות:

את הקנס ניתן לשלם בחלוף 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה www.eca.gov.il 

·        באמצעות מוקד שירות טלפוני, בשרות עצמי (מרכז גבייה) בטלפון 35592*

או בטלפון 073-2055000.

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד.

(אין צורך בהצגת שוברי תשלום).