1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 28.11.18. לטענת המבקש הוא לא קיבל את ההזמנה לדיון. בנוסף המבקש כפר בעובדות כתב האישום וטען שלא ביצע את העבירה שיוחסה לו, ובהתאם ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.      המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

2

3.      מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי לנאשם נשלחה הזמנה לדיון בדואר רשום. בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי מדובר בהמצאה כדין. יצוין כי ההזמנה נשלחה לכתובתו של המבקש על פי כתב האישום שהיא גם כתובתו הנוכחית. יודגש, שההזמנה לדין נשלחה לת.ד. 6062 מיקוד 30010, כתובת התואמת באופן מדויק את כתובתו של המבקש כמפורט בבקשתו להישפט, כך שאין ממש בטענתו לפיה ייתכן ואדם אחר בשם זהה או דומה, קיבל את ההזמנה במקומו. בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח אף לא לכאורה, כי לא קיבל את ההזמנה בנסיבות שאינן תלויות בו.

4.      גם לגופו של עניין, המבקש לא העלה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדר.

אמנם המבקש טוען שלא ביצע את העבירה, אך לא די בכפירה כללית כדי להצדיק ביטול פסק דין שניתן בהיעדר. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה (עניין סאלם, בפסקאות 38-36 ובפסקה 43; ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' מנחם, [פורסם בנבו] בפסקה 8 (6.1.2009)). וראה גם עפ"ת 20229-12-17 חזן נגד מדינת ישראל נקבע כי :" המערער לא טען בהודעת ההבהרה ובתצהיר הנלווה כל טענה עובדתית המצביעה על עיוות דין עת נשפט בהעדרו , וכפי שצוין לעיל אין די בהקשר זה בטענת כפירה כללית וכוללנית".

מעבר לנדרש, מעיון בדו"ח המקורי אשר הוגש לבית המשפט עולה כי המבקש לא כפר במיוחס לו ותגובתו במעמד קבלת הדו"ח הייתה: "אני מצטער לא שמתי לב", ומדובר לכל הפחות ב"ראשית הודיה" אם לא בהודיה ממש.

5.      לציין שעל המבקש הוטל הקנס המקורי, כך שגם בהקשר זה לא נגרם לא עיוות דין.

6.      לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין באם בקשתו תדחה.

7.      הבקשה נדחית.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ט, 08 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.