בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע

תת"ע 338-06-21 מדינת ישראל נ' בודיאנסקי

תיק חיצוני: 30251622095

בפני

כבוד השופטת אושרת חנה בר

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשמים

ולדימיר בודיאנסקי

החלטה

בפני בקשה להורות על ביטול גזר הדין שניתן בהעדר המבקש וזאת בהתאם לסמכותי לפי סעיף 130 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982.

1.      על פי האמור בדוח, למבקש יוחסה עבירה של נהיגה ברכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש, עבירה בניגוד לתקנה 308(ד) לתקנות התעבורה, עבירה מיום 28.3.21.

2.      בגוף הדוח צוין כי על המבקש להתייצב לדיון ביום 06.06.21. המבקש קיבל את הדוח בידו מהשוטר.

3.      לטענת המבקש לא התייצב לדיון, שכן המבקש עובד בחברה ולחברה עורך דין המטפל בעניניו הפרטיים וכן בענייני החברה ולדבריו, עורך הדין אמר לו כי הדיון בעניינו יתקיים ביום 13.6.21.

לטענת המבקש, הליקוי ברכב הינו של תקלה בצמיגי הרכב וכי התקלה תוקנה. המבקש צרף אישור על כך לבקשה.

עוד טען המבקש, כי לא העביר את הרכב טסט נוסף מאחר וסבר כי לאחר שהתקלה תוקנה הרכב יעבור טסט במועד מאוחר יותר.

לטענתו יגרם לו עיוות דין היה ולא ינתן לו יומו.

המבקש צרף תצהיר לבקשה.

4.      המשיבה התנגדה לבקשה, לדבריה המבקש קיבל את הדוח הזמנה לדין לידיו ובו מועד הדיון בו היה עליו להתייצב בבית המשפט ולכן תמוה שהמבקש סבר כי הדיון יתקיים ביום 13.6.21.

עוד טענה המשיבה, אין בטיעוני המבקש כדי להצדיק את אי התייצבותו לדיון, ואין בבקשתו כדי להצביע על עיוות דין שנגרם לו אשר מצדיק להיעתר למבוקש.

דיון

5.      בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש על בית המשפט לבחון אם מתקיים לפחות אחד משני התנאים שלהן:

האחד - סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.

השני - אם יגרם לנאשם עיוות דין, במידה ולא ינתן לו יומו.

טעמים אלה אינם מצטברים. ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל (2.10.03) , פסקה 8:

"יוצא שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שערו של בית-המשפט בפניו, בית-המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבות נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית-המשפט את בקשתו...".

6.      אין חובה לדון בבקשה זו במעמד שני הצדדים.

ראו בעניין זה ההלכה עליה חזר בית המשפט העליון ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם(25.3.18) (להלן- רע"פ סאלם):

"אין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים, כל אימת שמתבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. קיום דיון כאמור הוא החריג ולא הכלל, ובית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בנסיבות חריגות, שבהן ניתן להצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. עם זאת, כל בית המשפט הדוחה בקשה לקיים דיון בנוכחות הצדדים, לנמק ולו בקצרה את החלטתו לדחות את הבקשה"

ובהמשך:

"כאשר הורם הנטל הראשוני לקיומו של חשש לעיוות דין אשר נגרם למבקש, ישקול בית המשפט אם לקיים דיון בנוכחות הצדדים על מנת לבחון את תקפותה של הטענה, או להחליט, גם מבלי לקיים דיון כזה, על ביטול פסק הדין וניהול המשפט מראשיתו".

7.      בעניינו של המבקש, לא מצאתי כי המחלוקת העולה מטיעוני הצדדים היא כזו המצריכה בירור עובדתי במעמד הדיון. ראו בעניין זה ע"פ (באר שבע) 5445/08 להב שמואל נ' מדינת ישראל (26.10.08) וגם ע"פ (ירושלים) 2224/08 מוסברג עופר נ' מדינת ישראל (30.10.08).

8.      בחנתי את טענותיו של המבקש ולא מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה.

המבקש קיבל כתב אישום מסוג הזמנה לדין מסירה ביד ובו המועד שעליו להתייצב לדיון ביום 6.6.21.

המבקש לא צרף כל אסמכתא התומכת בטענותיו כי עורך דין של החברה אמר לו כי הדיון נדחה למועד אחר, לכאורה ליום 13.6.21 .

9.      בנוגע לטענה כי יגרם למבקש עיוות דין אם לא ינתן לו יומו, כפי שנקבע ברע"פ סאלם שלעיל:

"על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. "

המבקש הודה כי רכבו לא היה תקין במועד ביצוע העבירה.

אשר לעונש, המבקש נדון לפסילת המינימום בת 3 חודשים הקבועה בחוק לצידה של העבירה ולפיכך לא היה בגזר הדין להחמיר עם המבקש.

10.  בית המשפט מחויב ליתן ביטוי לעקרון סופיות הדיון ולא להשתמש בסמכותו להאריך מועדים כדבר בשגרה.

ראו בעניין זה ע"פ(באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07):

" לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור. [ראה דברי כב' הש' שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין נ. מ"י פד"י ל"ט(3) 279.] על הציבור לדעת כי פתיחת בית המשפט עומדת בפניו כזכות מהותית, אולם זכות זו כפופה לפרוצדורה וזמנים בהם חייב הציבור לעמוד. עמידה בלוחות זמנים יש בה כדי לקדם את הסדר הציבורי, יעילות עבודתו של בית המשפט לרבות עשיית הצדק כלפי כלל הציבור. אי עמידה בזמנים, ולאחריה ביטול של פסקי דין של מתדיינים שלא התייצבו במועד אליו הוזמנו, תביא לסחבת ועומסים מיותרים בניהול התיקים, באופן המכביד לא רק על בתי המשפט כי אם גם על כלל הציבור הממתין ליומו בבית המשפט".

11.  לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש, משלא לא שוכנעתי כי יגרם לנאשם עיוות דין במידה ולא ינתן לו יומו, משמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש ולכן לא מצאתי, כאמור לעיל, הצדקה להיעתר לבקשה.

12.  על המבקש לפעול בהתאם לאמור בגזר הדין.

13.  הבקשה נדחית.

14.  המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.