לאחר בחינת הבקשה אל מול העקרונות האמורים, מצאתי כי לא ניתן לאפשר למבקשת להיות מורשית עיון כללית בתיק ויש לבחון את בקשתה לעיין במסמכים שונים באופן פרטני, כל פעם מחדש (אם אכן יוגשו בקשות בהמשך).

תקנה 4 לתקנות העיון, מסדירה את הדרך בה מתבקש עיון בתיק בית משפט וקובעת כי זכותו של כל אדם לעיין בתיק בית המשפט בכפוף לסייגים "ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי כל דין". מלשון התקנה וסעיפי המשנה בה, ברור הוא כי אין המדובר בבקשת עיון כללית ולמפרע ועל בית המשפט לשקול את הדברים בהתאם להיקף העיון המבוקש ובין היתר בהתאם לקריטריונים הקבועים בסעיפים 4(ד), (ה) ו-(ו) לתקנות העיון.

הגדרת המבקשת כמורשית עיון בתיק בית המשפט משמעה מתן היתר כללי, למפרע, לעיין בפרוטוקולים ובמסמכים נוספים והדבר נוגד לטעמי את הוראות תקנות העיון שכן הוא שולל מבית המשפט את האפשרות לשקול את השיקולים הנדרשים לעניין.

המשך עיון בתקנות מלמד כי מי הרשאי ליתן היתר עיון כללי בתיק או בסוגי תיקים הינו מנהל בתי המשפט (סעיף 5 לתקנות).

נוכח האמור אני דוחה את הבקשה להגדיר את המבקשת כמורשית עיון בתיק.

עם זאת, בהתחשב באמור בתקנה 4 לתקנות (על סעיפי המשנה), באינטרסים הנוגעים בדבר, ובמידת הפגיעה בפרטיות משיב, אני מתיר למבקשת לקבל עותק מגזר הדין מיום 27.11.22 (אשר ניתן בהיעדר הנאשם), ומאישור של פסק הדין (מיום 10.12.22).

המזכירות תאפשר למבקשת להעתיק את המסמכים האמורים, על פי הנהלים הרגילים.

אם תסבור המבקשת כי דרושים לה מסמכים נוספים מתיק בית המשפט , תגיש בקשה בהתאם.

להודיע לצדדים ולב"כ המבקשת.

ניתנה היום, י"ז אלול תשפ"ה, 10 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.