החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י השוטר.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

במסגרת הבקשה טען המבקש כי השוטר בזירת האירוע, תיקן בכתב ידו את תאריך הדיון והשעה.

במקום התאריך 01.04.25 שעה: 09:00 שינה השוטר את התאריך ל-14.10.24 בשעה: 11:00. ולכן

לא התייצב לדיון שנערך ביום: 01.04.25.

לטענת התביעה, לאחר צפייה בסרטוני הגוף של השוטרת, ניתן לראות כי השוטרת אמרה למבקש כי תאריך הדיון הוא 01.04.25 בשעה: 09:00. ואף בספח של הדו"ח מצויין תאריך זה כך שלא ברורה טענת המבקש בדבר תיקון התאריך.