1

 

 

 

א. כתבי-האישום:

 

הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בשלושה כתבי-אישום, כדלקמן:

 

במסגרת ת"פ 72697-02-19 בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, לפי סעיף 413ו סיפא לחוק העונשין התשל"ז - 1977 וגניבה מרכב לפי סעיף 413ד(א) לחוק הנ"ל.

 

בתאריך 25.11.18 ניצל הנאשם את הידע שברשותו בהיותו עובד חברה, פתח את הרמפה של המשאית, כמתואר בעובדות, פרץ פנימה וגנב מתוכה 2 קרטונים עם עגלות תינוק וכיסא מוזיקלי בשווי כולל של 3,500 ₪. לאחר מכן, כאשר נודע לו כי האירוע תועד במצלמות האבטחה, החזיר הנאשם את עגלת התינוק שגנב וסכום כסף נוסף של 1,740 ₪.

 

במסגרת ת"פ 60871-07-20 בשתי עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק הנ"ל.

 

2

בתאריך 1.4.20, נתגלע וויכוח בין הנאשם לבין גרושתו, במהלכו קילל אותה ואיים עליה שירצח אותה ושישבור לה את הרכב. לאחר מכן, יצא מן הבית ניתק את החשמל מלוח החשמל, המתלוננת יצאה וחיברה את החשמל מחדש - הם יצאו החוצה - מחוץ לבית, נתגלע ביניהם אירוע מחודש, היא התקשרה למשטרה, הנאשם אמר לה שתנתק את השיחה, שאם לא כן ישרוף לה את הרכב, אחר הנאשם קרב אליה בצורה מאיימת, היא ביקשה שלא יקרב אליה, בתגובה אמר לה כי יהרוס את כל כלי הרכב בחניון בו היו, הרים בידו חפץ הנחזה למוט ברזל והתקרב לעבר אחד מכלי הרכב. בהמשך, הגיעו למקום שוטרים, הנאשם איים עליהם, שיביאו עוד ניידות כי כל השכונה נשרפת, הם הודיעו לו על עיכובו, אך הוא סירב לעיכוב, הכל כמפורט בעובדות.

 

במסגרת ת"פ 55776-01-21 בעבירת איומים לפי 192 לחוק הנ"ל.

 

בתאריך 25.1.21, בעקבות וויכוח עם גרושתו, התקשר הנאשם אליה ואיים עליה כמפורט בעובדות, שיבעט בה בפרצוף, שיינגח לה בפנים, שישבור לה את הפנים, שידקור אותה מכף רגל ועד ראש ואת זה שלידה, שישרוף את מרכז הקשר, הכל כמפורט בציטוט שבעובדות.

 

ב. מתחמי ענישה:

 

(1). ביחס לאירוע הפריצה למשאית והגניבה ממנה:

 

הערכים המוגנים אחר העבירות, שאותן ביצע הן השמירה על רכושו של אדם, ונוכח עקרון ההלימה ביחס למתואר בעובדות האישום, ופסיקה הנוהגת בתחום, אני קובע שמתחם הענישה נע בין מספר חודשי מאסר בפועל עד 18 חודשי מאסר בפועל.

 

אפנה בעניין זה לרע"פ 5313/12 ראיף נגד מדינת ישראל (11.7.12): נאשם, בעל עבר פלילי הכולל 4 הרשעות קודמות, גיל צעיר, תסקיר חיובי, אשר פרץ לרכב במטרה לגנוב, נדון ל - 6 חודשי מאסר בפועל.

 

(2). ביחס לאישומי האיומים:

 

הערכים המוגנים אחר עבירות האיומים אותן ביצע הנאשם הם ההגנה על בטחונה, שלומה ושלוות נפשה של המתלוננת.

 

נוכח עקרון ההלימה, התכלית העומדת אחר עבירות האיומים ופסיקה הנוהגת בתחום, אני קובע שמתחם הענישה ביחס לעבירת האיום נע בין חודש מאסר בפועל ועד 15 חודשי מאסר בפועל.

 

אפנה בעניין זה, בשינויים המחויבים, לפסקי הדין הבאים:

 

 

 

3

 

רע"פ 2564/11 קטנור נגד מדינת ישראל (4.4.11):

 

הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בעבירת איומים, בשל כך שהוא שלח לזוגתו מספר הודעות SMS ובהן כתב לה דברי איום, בין השאר שירצח אותה והבהיר: "...אלו לא איומים אלא הודעה מפורשת מה יקרה לך מחר", נדון לחודש מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

רע"פ 1293/08 קורניק נגד מדינת ישראל (25/6/08):

 

נאשם בעל עבר פלילי ל- 12 חודשי מאסר בפועל, אך יש לקרוא את הנסיבות המיוחדות שבאותו פסק דין יחד עם פסק דינו של בית-המשפט המחוזי (ע"פ 1225-11-07) שם צוין כי עברו הפלילי של אותו נאשם הוכתם בינתיים בעבירות של אלימות נוספת כלפי אשתו וכיוצא באלה.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 52083-12-10 קפש נגד מדינת ישראל (2/2/11):

 

נאשם אשר הורשע לאחר ניהול הוכחות, בכך שאיים על גרושתו, פנים אל פנים שיגמור את חייה, אמר לה שיבצע את זה (אירוע בודד) בעל עבר פלילי רלוונטי, בין השאר בעבירת איומים כלפי אותה מתלוננת, נדון ל- 7 חודשי מאסר בפועל.

 

ע"פ 7032-05-16 (מחוזי מרכז) מדינת ישראל נגד מושקוביץ (31/5/16):

 

נאשם שהורשע בעבירת איומים אחת כלפי זוגתו, שירצח אותה, נעדר עבר פלילי, היה עצור כחודש, נדון למאסר מותנה ול- 5,000 ש"ח קנס.

 

רע"פ 149/19 קובי פפיאשוילי נגד מדינת ישראל (10.1.19) - עפ"ג (מחוזי מרכז) 44239-10-18 פפיאשוילי נגד מדינת ישראל (18/12/18):

 

נאשם הורשע בריבוי עבירות של איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, בית-המשפט המחוזי קבע כי מדובר באיומים בוטים בפגיעה במתלוננת, ברציחתה, בפגיעה ברכושה. עיון בכתב-האישום המתוקן לימדני, כי בשמונה אישומים, ובהם עשרות רבות של מעשי איומים והטרדות, הוגש תסקיר שאינו חיובי, דובר בנאשם בעל עבר פלילי מכביד ביותר, נקבע מתחם שבין חודש עד 15 חודשי מאסר בפועל, נדון ל- 9 חודשי מאסר בפועל.

 

 

4

 

ע"פ 3255/14 ביטון נגד מדינת ישראל (16/3/15):

 

הנאשם זוכה מעבירת ההצתה ונדון ביחס לעבירת איומים לחודשיים מאסר על תנאי.

 

עפ"ג (מחוזי ירושלים) 40105-03-16, מדינת ישראל נגד אלבליה (8/5/17):

 

שתי עבירות איומים, בעל עבר פלילי, 4 ימי מאסר יחד עם ענישה צופה פני עתיד.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 59211-02-20 צרויה נגד מדינת ישראל (10.8.20):

 

נאשם אשר השמיע איומים חריפים כלפי אמו, גם באוזני שוטרים,  שידקור אותה, שיחתוך לה את הידיים, בעל עבר פלילי, שכולל הרשעה קודמת בתקיפה ואיומים של אמו שירצח אותה, תסקיר שלילי, ללא אופק שיקומי, נדון ל - 3 חודשי מאסר ויום.

 

ע"פ 28636-10-20 (מחוזי מרכז) קוזנצוב נגד מדינת ישראל (10.11.20):

 

נוכח הסכמת המדינה להעמיד את עונשו של הנאשם על תקופת מאסרו הוא שוחרר בו במקום. דובר בנאשם אשר הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת איומים, לאחר שהתקשר למוקד 100 של משטרת ישראל והשמיע משפטי איום, כגון שהוא הולך לדקור את זוגתו. לחובתו עבר פלילי הכולל 5 הרשעות קודמות, כולל עבירות איומים, תקיפת בן זוג שבגינן נדון לעונשי מאסר. הוא לא השתלב בהליך שיקומי, למרות שבית המשפט אפשר לו זאת. בבית-משפט השלום הוא נדון ל - 6 חודשי מאסר בפועל. כאמור, בבית-משפט המחוזי הועמד עונשו בהסכמת המאשימה על תקופת מאסרו, שהיה אז מיום 31.5.20 - 10.11.20, כלומר: חמישה חודשים ועשרה ימים.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 27225-12-20 שוורץ נגד מדינת ישראל (21.2.21):

 

7 חודשי מאסר בגין אמירת איומים, לבעל עבר פלילי, וכן הופעלו 3 חודשי מאסר מותנים, סה"כ 10 חודשי מאסר בפועל.

 

ג. שיקולי ענישה:

 

האיומים שאותם השמיע הנאשם באוזני גרושתו חמורים, הם לא נותרו בתחום המלל בלבד, במקרה הראשון היו פנים מול פנים ולווה להם מעש, והם וודאי נטעו בה אימה ופחד.

5

 

התנהלותו של הנאשם מלמדת, כי הוא אינו נרתע ממפגש עם רשויות אכיפת החוק ובית-המשפט ולפיכך יש להדגיש את האלמנט של ההרתעה האישית בין שיקולי הענישה.

 

במה דברים אמורים: במסגרת ת"פ 60871-07-20 שבו בתאריך 1.4.20 איים הנאשם על גרושתו, הוגש כתב-אישום ביולי 2020. בגין תיק זה, הנאשם נחקר במשטרה ולאחר מכן הוא התייצב בבית-המשפט. בתאריך 1.12.20, בעקבות הודאתו, הנאשם הורשע ביחס לכתב-אישום זה והוא הופנה אל שירות המבחן לקבלת תסקיר. במעמד ההודאה וההרשעה ביקש ב"כ הנאשם, שהתסקיר יבחן גם "הליך טיפולי" (עמוד 9 שורה 13). במעמד זה הוזהר הנאשם, כי עליו להציג תסקיר "מעולה" (עמוד 10 שורות 17 - 18). והנה, מתברר, כי תוך כדי שהנאשם מצוי במסגרת שירות המבחן, הנאשם לא הורתע, לא הפנים את חומרת מצבו, ואף הגדיל לעשות, שב לסורו, ובתאריך 25.1.21 ביצע את עבירת האיומים המתוארת בכתב-האישום הנוסף, נשוא ת"פ 55776-01-21 כלפי אותה מתלוננת.

 

בנוסף, יש לזכור כי הנאשם נותן את הדין ביחס לאירוע הפריצה למשאית והגניבה ממנה, שלמרות ששווי הגניבה אינו גבוה - 3,500 ₪ הרי שיש כאן מעילה חריפה באמון מעסיקו, תוך ניצול ידע פנימי בפריצה למשאית. העובדה כי הנאשם השיב חלק מן הגזלה ו- 1,740 ₪ אינה מלמדת על חרטה כנה, אלא שהנאשם עשה כן לאחר שהבין כי נתפס בקלקלתו.

 

זהו נאשם בעל עבר פלילי הכולל שתי הרשעות קודמות (במ/1) בשלוש עבירות גניבה ועבירה אחת של החזקת סם לצריכה עצמית.

 

לחובתו 3 חודשי מאסר מותנים ברי הפעלה (במ/2), אשר לא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע עבירת רכוש.

 

יחד עם זאת, אין לומר שעומד בפניי נאשם בעל עבר פלילי עשיר אשר נכנס ויוצא אל בתי הסוהר, ולמעשה, עתה יהא זה מאסר הראשון.

 

בעניינו של הנאשם התקבלו ארבע תסקירים:

 

התסקיר הראשון ממרץ 2020 תאר את נסיבות חייו, סיים 9 שנות לימוד, נפלט ממסגרות חינוכיות בגיל צעיר על רקע שימוש בחומרים אסורים, סירב לשירת בצה"ל, נשפט בכלא צבאי, עבד בעבודות מזדמנות, נישא, נולד בנו, התגרש, נעדר מקום מגורים קבוע, הסביר את מעשה הגניבה במצוקה כלכלית, מסר בדיקות שתן המעידות על שימוש בקנביס והתבקשה דחייה כדי לנסות ולשלבו בהליך שיקומי.

 

6

התסקיר השני מיוני 2020 לימד כי הנאשם החל לעבוד, מסר בדיקות שתן נקיות ולמרות שהמפגשים עם היחידה להתמכרויות לא היו עקביים, התבקשה דחייה נוספת לנסות ולמצות את ההליך השיקומי.

 

התסקיר השלישי מאוקטובר 2020 לימד כי הנאשם ניתק קשר עם הגורמים הטיפוליים, הוא התקשה לגייס כוחות להמשך ההליך, לא מסר בדיקות שתן ומעבר לכך דווח על פתיחתו של התיק החדש, אשר תואר לעיל והובע ספק רב ביחס להמשך הניסיון השיקומי.

 

התסקיר הרביעי מחודש מאי 2021 היה שלילי ולא בא בהמלצה שיקומית. נמסר בו כי הנאשם לוקח אחריות מצמצמת ביותר על מעשיו, בלט כי גם מעצרו הנוכחי לא הוביל לשינוי בעמדותיו, הוא שלל צורך בהתערבות שיקומית, אינו רואה עצמו כמי שזקוק להליך של גמילה או כמי שזקוק לטיפול בתחום האלימות במשפחה, וכן נמסר כי הוא מתקשה לקבל את הפרידה מגרושתו, ממשיך להטרידה "כשהיא חווה איום תמידי מצדו", הוא מתקשה להשלים עם סיום הקשר, הוא פועל באופן מאיים וטורדני כלפיה, לא חל שינוי או התקדמות במצבו או בעמדותיו ולפיכך ההמלצה היא להטיל עליו ענישה קונקרטית אשר תגרום לו להפנים את חומרת מעשיו ותציב לו גבולות ברורים.

 

האזנתי לעדותה של גרושתו, אשר מסרה כי בנם הקטין חסר את אביו, ואכן אין להקל ראש בכך, וכי להערכתה הנאשם "עושה תהליך", אך הערכתה זו אינה מתיישבת עם הדברים שנמסרו מאת שירות המבחן.

 

שקלתי לזכות הנאשם את הודאתו, את החיסכון בזמן הציבורי ובעדות המתלוננת, על כל המשתמע מכך.

 

במילותיו האחרונות הביע הנאשם צער וחרטה על המשים, הבטיח שהמעשים לא יחזרו על עצמם, טען כי הוא נמצא בהליך שיקומי בתוך בית הכלא, אך לא הוצגו ראיות התומכות בכך והמבהירות מהו אותו הליך שיקומי.

 

ד. מסקנה:

 

ממכלול השיקולים דלעיל, מתקבלת מסקנה ברורה, כי זהו נאשם אשר ביצע עבירות איומים חמורות כלפי גרושתו, שהליך שיפוטי והרשעה קודמים לא הרתיעו אותו מלבצע מעשים דומים גם כאשר היה נתון בתהליך מול שירות המבחן, שהוא בעל עבר פלילי, שמאסר מותנה לא הרתיעו מלשוב ולבצע עבירה רכושית, שהוא נעדר כל המלצה שיקומית, ולפיכך יש לגזור את עונשו על צד החומרה בתוך מתחם הענישה, באופן שישיב לו כגמולו ובעיקר ירתיע אותו מלשוב ולבצע עבירות כלפי גרושתו או עבריינות רכושית נוספת.

7

 

ה. תוצאה:

 

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א. 14 חודשי מאסר בפועל.

 

ב. אני מורה על הפעלת עונש המאסר על תנאי בן 3 חודשים מת"פ 6954-03-18 שלום רמלה וזאת במצטבר לעונש המאסר בפועל.

 

ג. סה"כ ירצה הנאשם 17 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו ה - 25.1.21.

 

ד. 4 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה בה הורשע.

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז/לוד בתוך 45 ימים.

 

צו כללי למוצגים.

 

התיקים סגורים.

 

 

 

ניתן היום, י"ז תמוז תשפ"א, 27 יוני 2021, במעמד הצדדים.