1

ביום 15.2.15 הורשע הנאשם לאחר ניהול הוכחות בעבירה של גניבת רכב לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בצוותא עם הנאשם 1 סטניסלב קריפל.

בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר מיום 15.7.15.

מעשי הנאשם:

2

1.      בתאריך 15.10.13 סמוך לשעה 23:00 יצא קריפל מביתו בבני עי"ש והחל לנסוע ברכבו מסוג יונדאי עד שהגיע סמוך לבית הנאשם בבני עי"ש, אסף אותו, והסיע אותו עמו לרחוב שפירא באזור.

2.      כשהגיעו לשם, סמוך לשעה 00:40, יצא קריפל מהיונדאי, נכנס לרכב סקודה שחנה שם, התניע אותו והחל לנסוע מהמקום, כשהנאשם תופס את מקומו ביונדאי ונוהג בו בעקבותיו של קריפל. כך גנבו השניים בצוותא את רכב הסקודה, מ.ר. 37-687-67 השייך לעומר והב.

3.      רכבי השניים, שהיו למעשה במעקב משטרתי סמוי בעקבות מידע מודיעיני, נעצרו במחסום משטרתי. הנאשם נעצר מיד וקריפל נעצר בסמוך לאחר שניסה להימלט מהמקום.

נסיבות גניבת הרכב - מתחם העונש ההולם:

1.     כלי הרכב זכו מפי המחוקק להגנה מיוחדת באופן המקרב את ההגנה עליהם לזו שזוכה לה דירת מגורים, מבצרו של אדם. זאת, שכן הרכב נתפס על-ידי המחוקק כשלוחה של ביתו הפרטי של אדם, לנוכח החשיבות העצומה של כלי הרכב בחיים המודרניים וחיוניותו לבעליו. לכך יש להוסיף את הקושי הרב בחשיפת העבריינים ואיתור הרכב הנגנב. אין תמה אפוא שגניבות כלי רכב והעבירות הנלוות, הפכו לנפוצות מאוד, באופן שהוביל את המחוקק להחמרה עונשית ניכרת המיוחדת לעבירות ברכב. (ראו ע"פ 42054-08-13 מ.י. נ' קסטיאל (2013), על המובאות מדברי ההסבר להצעת החוק, ורע"פ 6800/13 קסטיאל נ' מ.י. (2013), רע"פ 2366/10 ג'אבלי נ' מ.י. (2010), רע"פ 10116/06 כהן נ' מ.י. (2006), ע"פ 11194/05 אבו סבית נ' מ.י. (2006), בין רבים אחרים).

2.     בתי המשפט חזרו וציינו כי מדובר ב"מכת מדינה" המצריכה נקיטת יד קשה לשם הרתעת הרבים מביצוע מעשים דומים תוך השתת עונשי מאסר משמעותיים (ע"פ 7890/10 מליטאת נ' מ.י. (2010)).

3.     הנאשם פגע קשות בערכים המוגנים כאשר נטל חלק בביצוע הגניבה מטעמי בצע, והיה שותף לתכנית העבריינית. הרכב הגנוב אמנם נתפס והושב לבעליו, בזכות מידע מודיעיני מוקדם שהוביל למעקב שוטרים, אשר בלשו אחר הנאשמים ועצרו אותם, אולם תחושת הביטחון נפגעה והנזק הפוטנציאלי חמור.

4.     הגורם העיקרי, המתכנן והמוביל בביצוע התכנית העבריינית היה קריפל. עם-זאת, אף חלקו של הנאשם היה ממשי וחיוני להצלחת המיזם העברייני.

5.     מדיניות הענישה בעבירה של גניבת רכב בנסיבות דומות לגבי 'בעלי תפקיד' דומים כוללת מאסרים בפועל, הנעים בין 8 ל-24 חודשי מאסר בפועל (רע"פ 1108/15 שעאבנה נ' מ.י. (2015), שאישר בגלגול שלישי את גזר הדין בת"פ (י-ם) 11055-10-12 מ.י. נ' שעאבנה (2014), בין רבים אחרים).

3

6.     במקרה דנן אין מקום לסטות מהכלל, ומתחם העונש ההולם ינוע אפוא בין 8 לבין 24 חודשי מאסר, כעונש עיקרי.

נסיבות אישיות - העונש לא יחרוג מהמתחם:

1.      הנאשם שולב בקבוצה טיפולית בשירות המבחן במהלך שחרורו ממעצרו בתיק זה, החל מפברואר 2014 ועד סיום הטיפול בפברואר 2015. למרות זאת, מצא שירות המבחן כי קיים סיכון בינוני להישנות העבירות. לנוכח עמדותיו ואורח חייו של הנאשם, נמנע השירות מהמלצה טיפולית.

2.      לנוכח התרשמותו המבוססת של שירות המבחן, לא יחרוג העונש מהמתחם שנקבע.

נסיבות אישיות - קביעת העונש במתחם:

1.      הנאשם יליד 1989, כבן 26 כיום, רווק שמתפרנס בהתקנת מערכות שמע במכוניות (נע/2). הנאשם עלה בילדותו עם משפחתו מאוזבקיסטן. משפחתו נורמטיבית, אך הנאשם חבר לחברה שולית כבר בנעוריו והחל להסתבך בעבירות סמים. הנאשם לא גויס לצבא עקב מעורבותו בפלילים.

2.      לחובת הנאשם עבד פלילי מכביד ורלוונטי, משהורשע מנעוריו בעבירות סמים ורכוש. בשנת 2012 ביצע עבירות קשירת קשר לפשע, פריצה לדירת מגורים, שני ניסיונות פריצה לדירה בצוותא, היזק בזדון וגניבה, ונדון ביום 29.1.13 בת"פ (רחובות) 12503-10-12 ל-11 חודשי מאסר, פיצוי, קנס ומאסרים מותנים שבהם גם מאסר מותנה בן שמונה חודשים, בר-הפעלה בתיקנו.

3.      עונש מאסר עתיד לפגוע בנאשם, אולם אין זה לו מאסר ראשון ואף אין לו תלויים. כך, על-אף גילו הצעיר, אין לצפות לפגיעה חריגה בנאשם מעצם הטלתו של מאסר.

4.      הנאשם מכחיש ביצועה של העבירה, ולכן גם לא ניתן להנותו מההקלות השמורות למודים ולנוטלי האחריות.

5.      אורח חייו של הנאשם, כמשתקף מהתסקיר, כמו-גם עברו המכביד, הם נתונים נכבדים להחמרה עונשית.

6.      מנגד, ייזקף לזכות הנאשם גילו הצעיר, שמותיר עוד פתח תקווה לשינוי לאחר שירצה הנאשם את עונשו. עוד אתחשב בתקופה הממושכת בה היה הנאשם בתנאים מגבילים, שהוקלו מעת לעת. בנוסף, אקח בחשבון את האמור לזכות הנאשם בתסקיר שירות המבחן, כמו-גם את דברי אמו שציינה כי עלה על דרך חדשה. גילו הצעיר של הנאשם יצדיק גם חלקיות משמעותית בחפיפת המאסר המותנה שיופעל.

4

7.      לפיכך ייקבע עונשו העיקרי של הנאשם בשליש התחתון של המתחם, ולצדו עיצום כספי שייקבע על הצד המתון לנוכח תקופת המאסר ובהשוואה לקנס שהוטל על קריפל במסגרת גזר דינו המוסכם מיום 18.3.14.

סוף-דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        10 חודשי מאסר בפועל;

ב.         אני מפעיל, בחפיפה חלקית לעונש אותו הטלתי, את שמונת חודשי המאסר המותנה שהוטלו ביום 29.1.13 בת"פ (רחובות) 12503-10-12, כך שסך הכל ירצה הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 16.10.13 ועד ליום 18.11.13 (ואפילו יראו רישומי שב"ס אחרת);

ג.         שישה חודשי מאסר על-תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירת רכוש מכל סוג;

ג.         קנס בסך 1,500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשלושה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, שהראשון שבהם לא יאוחר מיום 1.8.15, כשמחדל או עיכוב באחד התשלומים יעמיד הסך לפירעון מידי;

5

הוראות נלוות:

א.        ככל שנותרו מוצגים, יועברו להכרעה פרטנית של קצין משטרה;

ב.         עותק גזר הדין יועבר לידיעת שירות המבחן;

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, ז' חשון תשע"ו, 20 אוקטובר 2015, במעמד הצדדים.