1

 

 

 

 

 

 

א. כתב-האישום המתוקן:

 

הנאשמת הורשעה בעקבות הודאתה בכתב-אישום מתוקן ובו ריבוי עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו - 1986 ועבירה של ניסיון להונאה בכרטיס חיוב, לפי סעיף 17 לחוק הנ"ל + 25 לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

 

עובר לתאריך 13.4.18 עבדה הנאשמת בעבודות ניקיון בבית המתלוננת.

 

בעת עבודתה, הנאשמת צילמה את כרטיסי האשראי של המתלוננת שהיו מונחים על שולחן בבית, נטלה את פרטי מספר הזהות של המתלוננת וביצעה באמצעות כרטיסי האשראי 6 עסקאות שונות, כמפורט בסעיפים 3 + 4 לעובדות, בסכום כולל של 13,145 ₪ וכן ניסתה לבצע עסקה אינטרנטית בסכום של 1,960 ₪, הכל כמפורט בעובדות.

 

ב. מתחם ענישה:

 

2

נוכח עקרון ההלימה, התכליות המוגנות אחר העבירות שאותן ביצעה הנאשמת, שהן השמירה על רכושו של הזולת ועל האמון והוודאות הנוגעים לאמצעי התשלום בכרטיסי האשראי, ופסיקה הנוהגת בתחום, אני קובע, כי מתחם הענישה ביחס לאירוע המתואר בכתב-האישום נע בין מספר חודשי מאסר בפועל עד 15 חודשי מאסר בפועל.

 

אפנה אל פסקי-הדין הבאים, שאותם יש לאבחן לקולה ולחומרה לנסיבותיהם, לפי מספר העסקאות, שווי הרכוש שהושג בהונאה, השבת הרכוש, עבר פלילי וכיו"ב:

 

רע"פ 5212/13 אדינה שמעון נגד מדינת ישראל (29.8.2013):

 

נאשמת אשר הורשעה בשני אישומים בעבירות של גניבת כרטיס חיוב, הונאה בכרטיס חיוב וקבלת דבר במרמה. בהתאם לעובדות כתב-האישום, שימשה הנאשמת כמטפלת של קשיש, והחזיקה בכרטיס חיוב המצוי בהחזקתו של המתלונן. הנאשמת עשתה שימוש בכרטיס חיוב של המתלונן לשם תשלום חובות אישיים. בית-משפט השלום השית על הנאשמת, בעלת עבר פלילי, 10 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, והתחייבות להימנע מביצוע עבירה בסך 3,000 ₪. הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי. בית-המשפט הורה על קבלת תסקיר משירות המבחן, אך בסופו של דבר קבע שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן, נוכח עברה הפלילי. לפיכך, הערעור נדחה. הוגשה בקשת רשות ערעור, בית-המשפט העליון דחה את הבקשה.

 

רע"פ 1579/16 ספיאן נגד מדינת ישראל (28.2.16):

 

24 חודשי מאסר בפועל נגזרו על מי אשר הונה בכרטיסי חיוב, ביצע רכישות ממספר בתי עסק תוך שימוש ב - 7 כרטיסי חיובי שונים.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 12105-01-13 מסיקה נגד מדינת ישראל (25.11.12):

 

נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בשמונה אישומים שבמרכזם מספר אירועים בהם גנב כרטיסי חיוב ועשה בהם שימוש על מנת לקבל במרמה מכספי הקורבנות, בתקופה שהתפרשה על פני כשנה, כאשר הסכום שנלקח הינו בסך כולל של כ-15,000 ₪. בית-משפט השלום השית על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, ופיצוי בסך 15,000 ₪ (רכיב הפיצוי הוסכם על-ידי הצדדים). הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי, הערעור נדחה.

 

 

 

3

עפ"ג (מחוזי מרכז) 34485-06-14 פבלוביץ נגד מדינת ישראל (21.09.14):

 

נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, שימוש בכרטיס חיוב מזויף, קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה. בהתאם לעובדות כתב-האישום, דובר במספר מקרים בהם נכנס הנאשם לחנויות ורכש טובין באמצעות כרטיסי אשראי מזויפים בהיקף כולל של 11,445 ₪. בית-משפט השלום השית על הנאשם, בעל עבר פלילי קל, 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי, צו מבחן למשך שנה, וכן פיצוי בסך 9,000 ₪. הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי, אשר קבע כי העונש שהושת על הנאשם הינו עונש ראוי, ואף מקל. לפיכך, הערעור נדחה.

 

ע"פ (נצרת) 1132/07 אבו חמיס נגד מדינת ישראל (24.06.15):

 

נאשם אשר הורשע בעבירת הונאה בכרטיס חיוב. בעל עבר פלילי בעבירות דומות. בית-משפט השלום השית על הנאשם 5 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, 7 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪. הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי, הערעור נדחה. בית-המשפט המחוזי קבע כי לאור עברו הפלילי של הנאשם בעבירות דומות, העונש שהושת עליו איננו חמור ואף מקל.

 

 

ג. שיקולי ענישה:

 

(1). חומרת העבירות:

 

הנאשמת ביצעה עבירות חמורות.

 

הנאשמת מעלה באמון המתלוננת, מעסיקתה, ובמהלך עבודתה ניצלה את ההזדמנות, העתיקה את פרטי כרטיסי האשראי וביצעה את העסקאות המדוברות.

 

סכום המרמה אינו נמוך - 13,145 ₪ וסכום הניסיון הינו 1,960 ₪.

 

עיון בטבלת העסקאות מלמד, כי רצף העסקאות השתרע על פני כחצי חודש ובמספר אירועים נפרדים.

 

4

עיון בטבלה מלמד, כי מדובר ברכישות של שירותים ומוצרים שאינם מוצרי צריכה בסיסים, אלא נהנתנות לשמה, ובכך יש סתירה לטענת הנאשמת, כי ביצעה את מעשי ההונאה מתוך צרכי מחייה בסיסיים.

 

(2). עבר פלילי:

 

לחובת הנאשמת עבר פלילי הכולל 4 הרשעות קודמות (במ/1).

 

למרות שאין לחובת הנאשמת עבר פלילי עשיר במיוחד, הרי שעיון בגיליון ההרשעות מלמד, כי עבירות הרכוש אינן זרות לה.

 

ואכן, אפנה לגזר הדין במסגרת ת"פ 35755-07-13 (שלום רחובות) (במ/2) ממנו ניתן ללמוד, כי הנאשמת גנבה מוצרים כגון בגד ים, נעליים, שמלות, מכנסי ג'ינס ופרטי לבוש נוספים בסכומים נכבדים ביותר באופן המלמד, כי היא מעדיפה מוצרי הנאה על חשבון הזולת. דובר בהסדר טיעון, ובית-המשפט לא חסך את כתיבתו מן ההסדר ומחומרת מעשי הנאשמת.

 

לאמור, זוהי נאשמת חזרתית אשר מבצעת עבירות רכוש, שיש להרתיעה בענישה בעלת משקל לבל תשוב על מעשיה.

 

(3). תסקיר:

 

התסקיר מאוקטובר 2019 סקר את תולדות חייה, אם לשישה ילדים, גדלה במצוקה, גדלה בסביבת חיים לא פשוטה, חיה במצב כלכלי ירוד ביותר, מטופלת בשירותי הרווחה, נסקרו גורמי הסיכון והסיכוי והתבקשה דחייה כדי לבנות עבורה תכנית טיפולית.

 

התסקיר ממרץ 2020 לימד כי נערכה בחינה מעמיקה של צרכיה של הנאשמת, הרושם שהתקבל כי קיימת מסוכנות, שקיימים דפוסים מרמתיים שאותם היא מחזיקה, אך מאחר והנאשמת ניתקה קשר עם שירות המבחן לא נוצר פתח טיפולי ולא נמסרה המלצה שיקומית.

 

התסקיר מאוקטובר 2020 לימד כי מדובר בנאשמת המתמודדת עם ריבוי קשי חיים יום-יומיים, והומלץ על אפשרות לבחון את שילובה בבית-המשפט הקהילתי.

 

התסקיר מדצמבר 2020 לימד כי הנאשמת אינה פנויה להליך שיקומי ולא נמסרה המלצה ובכלל זה לא המלצה לשילובה המחודש בבית המשפט הקהילתי.

5

 

 

 

 

(4). בית-המשפט הקהילתי:

 

בית-המשפט הקהילתי הינו פרויקט ייחודי, שיקומי, אשר במסגרתו נאשמים מקבלים מן החברה מעטפת שיקומית כוללת, המעניקה פתרונות למגוון רחב של בעיות.

 

למרות, שמדובר בנאשמים אשר פגעו בחברה, במסגרת בית-המשפט הקהילתי החברה מנסה לאמץ אותם בחזרה אל שורותיה ולהפוך אותם לאזרחים שומרי חוק, יצרניים, משוקמים.

 

והנה, נאשמת זו, שולבה בבית-המשפט הקהילתי.

 

לא אסקור את כל התנהלותה של הנאשמת במסגרת בית-המשפט הקהילתי, אך אציין את אלו:

 

בתאריך 1.1.2018 נערך דיון בעניינה של הנאשמת, בית-המשפט חיזק את ידיה, עודד אותה להתקדם בתהליך. הנאשמת מסרה תודות אמרה: "לא אחזור על מה עשיתי גם במצוקה שאהיה יותר מזה יהיה לי לדעת למי לפנות" (עמוד 24 שורה 26).

 

בתאריך 26.3.2018 נערך דיון בעניינה של הנאשמת, היא הקריאה בקשה למעבר לשלב השלישי, וכך הוחלט. בין השאר, מסרה תודות לכל המעורבים ולבית-המשפט הקהילתי על התמיכה והאמון בה.

 

בתאריך 14.5.2018 נערך דיון בעניינה של הנאשמת ושוב נסקר עניינה.

 

אזכיר, כי הנאשמת ביצעה את העבירות נשוא תיק זה באפריל - מאי 2018.

 

כלומר, בעוד החברה מושיטה לעברה יד שיקומית נדירה, היא חובטת ביד השיקומית, נושאת דברים שהתבררו להיות מן השפה אל החוץ ושבה ומבצעת עבריינות כלפי החברה.

 

(5). שיקולים מקלים:

 

שקלתי את נסיבותיה האישיות, את המצוקה האישית, בין השאר העולה ממסמך במ/3.

 

6

שקלתי את מצוקת חייה ההישרדותית של הנאשמת.

 

שקלתי את העובדה שסכום מסוים כ 1,600 ₪ הושבו לחברת האשראי (במ/4)

 

ד. מסקנה:

 

מבלי להקל ראש, אין חולק, כי לא עומדת בפניי נאשמת אשר ביצעה עבירות הונאה מרף החומרה העליון, אך זוהי נאשמת בעלת עבר פלילי, שאינה לומדת את לקחה, ושלמרות מצוקותיה האישיות, הכלכליות, החברה הושיטה לה יד לעזרה, היא לא השכילה לנצל זאת אלא להיפך - שבה וביצעה עבריינות תוך כדי ההליך השיקומי.

 

מצב דברים זה מוביל למסקנה, כי למרות שענישה בדרך של עבודות שירות תכביד עליה שבעתיים, אין להימלט מענישה שכזו, שכן ענישה מקלה יותר בהחלט תוביל למסר מקל מדי הן לנאשמת והן לשכמותיה.

 

רק משום קשייה האישיים מול ילדיה וקשיי פרנסה אקבע רף עבודות שירות נמווך.

 

ה. תוצאה:

 

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

 

א. 3 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות לפי חוות דעת הממונה ולשם כך תתייצב הנאשמת בתאריך 7.10.21 בשעה 09:00 במפקדת הממונה על עבודות השירות מחוז מרכז.

 

עותק לממונה על עבודות השירות.

 

ב. 6 חודשי מאסר שאותם לא תרצה הנאשמת אלא אם כן תעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירה שיש בה יסוד של מרמה, זיוף, או נטילת רכושו של הזולת שלא כדין.

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז/לוד בתוך 45 ימים.

 

צו כללי למוצגים.

 

התיק סגור.

7

 

 

ניתן היום, י"ב תמוז תשפ"א, 22 יוני 2021, במעמד הצדדים.