החלטה

זוהי החלטה בבקשת המבקש ,אשר הוגשה בשמו ע"י עו"ד דוד קולקר , ביום 28/8/18 ואשר כותרתה " בקשה מתוקנת להארכת המועד לתשלום הקנס ".

הבקשה חובקת 3 עמודים ותקוותי שעלה בידי להבין כדבעי את עיקריה המהותיים.

א. ככל שמדובר בבקשה " להארכת המועד לתשלום קנס " (ככותרתה של הבקשה) הרי שדין בקשה שכזו להידחות.

הטעם לכך הוא ראשית שבתיק זה כבר ניתנה למעשה בזמנו - זה מכבר לפני שנה - ארכה נוחה לתשלום הקנס ,ולטעמי משלא נוצלה ארכה זו כדבעי ע"י המבקש בשל מה שכונה ע"י המבקש כ" שיגרה של חיי עבודה ומשפחה" אין בכך כדי להצדיק , ושנית כי הקנס הרי כבר שולם (באיחור בחלקו) ולפיכך ניכר כי אין , באופן מובנה, לדבר על ארכה לתשלום דבר מה שכבר שולם.

ב. ככל שמדובר במהותה בבקשה לביטול תוספת פיגורים הרי שדין הבקשה להידחות.

הטעם לכך כבר פורט בהחלטתי מיום 21/3/18 ולמען ההבנה אחזור וארחיב בקצרה כדלקמן : 1. בגזר הדין הובהר בזמנו - בנוכחות הנאשם ובא כוחו -כי אי תשלום במועד מביא עפ"י דין לתוספת פיגורים (ראה נא הפרוטוקול מיום 19/3/2017).

2. הקנס שהוטל בזמנו חולק בזמנו לנוחיות הנאשם לעשרה תשלומים נוחים ואף ניתנה בזמנו ארכה ממושכת ונוחה לנאשם אף לתחילת התשלומים. 3. לטעמי היה על הנאשם להקפיד בנסיבות אלה על תשלום בתחום המועד הנוח שנועד לכך. 4 . בכל הכבוד , לא מצאתי כי שיגרת החיים הרגילה של הנאשם ככל אזרח (כפי שתואר בבקשתו) מהווה סיבה מוצדקת לאי תשלום במועד בנסיבות אלה. (ואגב , באם ידע הנאשם כבר לפני כחצי שנה כי הוא משלם באיחור - נשאלת השאלה מה עשה הוא במהלך חצי שנה מאז כדי לפנות מיוזמתו ולטפל בעניין לבל יתפח החוב ? לציין כי לא מצאתי התייחסות לעניין זה בתוכן הבקשה הנרחבת שהוגשה).