1

1.      לפניי בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כבוד השופטת ענת גרינבאום-שמעון) מיום 4.10.2022 בתיק תו"ב 72659-09-16, לפיה נדחתה בקשת המבקש לעיכוב ביצוע צו הריסה שניתן בגזר דין ביום 25.2.2018.

ההליכים בבית-משפט קמא

2.      נגד המבקש הוגש כתב אישום, בגין בנייה ללא היתר, בכך שבין פברואר ליוני 2016 בנה ללא היתר ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, תוספת קומה מבנייה קלה (איזכורית) בשטח של 22 מ"ר, והוא הורשע על פי הודאתו בעבירה לפי סעיפים 145(א) ו- 204(א) לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965 (להלן: החוק).

3.      ביום 25.2.2018 נגזר דינו של המבקש, ובהסכמת הצדדים הוטלו עליו קנס, התחייבות, וצו הריסה שביצועו נדחה ליום 25.12.2018 (להלן: הצו).

4.      ביום 18.9.2022, כמעט ארבע שנים לאחר שפג תוקפה של הארכה שניתנה לו, לאחר שהמבקש קיבל מהמשיבה התראה לפני ביצוע צו ההריסה על ידה, הגיש המבקש בקשה לדחיית ביצוע הצו למשך שנה.

5.      בקשת המבקש נדחתה על ידי בית-משפט קמא, שקבע כדלהלן:

"המדובר בצו הריסה שיפוטי שהוטל במסגרת גזר הדין מיום 25.2.18, ועל כן חלות עליו הוראות פרק ח' ובכלל זה הוראת סעיף 254ט לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965 (להלן: החוק") כנוסחה לאחר תיקון 116 לחוק.

2

סעיף 254 ט(ד)(1) לחוק קובע כי בית המשפט לא יעכב ביצוע צו בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור אינם מסכנים את שלום הציבור או בטיחותו.

סעיף 254ט(ד)(2) לחוק קובע כי בית המשפט לא יעכב את ביצועו של הצו אם העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין.

סעיף 254ט(ה) לחוק קובע כי תקופת עיכוב הביצוע לא תעלה על שישה חודשים וסעיף 254ט(ז) קובע כי ניתן להאריכה לתקופה אחת נוספת של שישה חודשים בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

עוד יצוין, כי לא ניתן להאריך את המועד לביצוע צו ההריסה מעבר לשנתיים ממועד מתן גזר הדין. בהתאם לסעיף 254ד לחוק, בית-משפט רשאי ליתן אורכה של שנה לביצוע צו הריסה ממועד גזר הדין, לאחר מכן, בהתאם לסעיף 254ט לחוק, רשאי הוא להאריך את המועד בשישה חודשים נוספים, ולאחר מכן, "בנסיבות חריגות ויוצאות דופן" לכל היותר בשישה חודשים נוספים, כאשר סך כל התקופה לא יעלה על שנתיים ממועד מתן גזר הדין (ראו: רע"פ 35107-11-21 מ"י נ' חלאילה וכן רע"פ 21642-12-21 תחסין נ' מדינת ישראל).

במקרה זה, לא מתקיימים התנאים הקבועים בחוק לעיכוב ביצועו של צו ההריסה.

מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע המוגשת בחלוף כ-4.5 שנים ממועד מתן גזר הדין, משכך ובהתאם להוראת סעיף 245 שפורטה לעיל, אין לבית משפט סמכות להאריך עוד את המועד לביצועו של צו ההריסה. למעלה מן הצורך, אבהיר כי אין בסיס לטענות המבקש ולפיהן היה על המשיבה לבצע את ההריסה עד ליום 25.12.18 ומשלא עשתה כן אין לה כל סמכות לבצע הריסה. קריאה של גזר הדין מלמדת כי בית המשפט קבע בצורה ברורה כי "צו ההריסה יכנס לתוקף ביום 25.12.18" וכי ככל שהמבקש לא יבצע את הצו בעצמו עד למועד האמור תהא הועדה המקומית רשאית להרוס את הבנייה והנאשם יש בהוצאות. עוד מצאתי לציין כי ממילא המבקש לא הצביע על התקדמות משמעותית בהליכי ההכשרה שחלה ממועד מתן גזר הדין.

לפיכך, הבקשה נדחית".

6.      על כך בקשת הרשות לערער שלפניי.

דיון והכרעה

3

7.      לאחר עיון בבקשה ובמסמכים בתיק בית-משפט קמא, לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת בית-משפט קמא, ולפיכך אין עילה למתן רשות ערעור.

8.      סעיף 254ד לחוק, שעניינו מועד ביצוע צו הריסה שניתן במסגרת גזר דין, קובע כדלהלן:

"צו שנתן בית המשפט לפי סעיף 254ב יבוצע על ידי המורשע בתוך 30 ימים מיום שניתן הצו, ואולם רשאי בית המשפט, אם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו, לדחות את מועד ביצוע הצו, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמועד ביצוע הצו לא יידחה ביותר משנה מיום שניתן".

9.      סעיף 254ט לחוק, שנוגע לעיכוב ביצוע צו סופי, קובע:

"254ט.(ד)  (1)   בית המשפט לא יעכב ביצוע צו בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו; (2)  נוסף על האמור בפסקה (1), בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי סעיפים 217, 221, 235, 237, 239 או 254ב אם העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין או אם מצא כי העבודה שלגביה ניתן הצו נמשכה, לאחר שהומצא הצו; לעניין זה, "תכנית" - תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת.

(ה)  תקופת עיכוב הביצוע בהחלטה לפי סעיף קטן (ד) לא תעלה על שישה חודשים.

(ו)   על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה), הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע הצו לתקופה פחותה משישה חודשים, רשאי הוא, לבקשת מגיש הבקשה לעיכוב ביצוע, להאריך את תקופת עיכוב הביצוע לתקופות נוספות, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים בסעיף קטן (ד) ושתקופת עיכוב הביצוע לפי סעיף קטן (ד) ולפי סעיף קטן זה לא תעלה על שישה חודשים במצטבר.

(ז)   על אף האמור בסעיפים קטנים (ה) ו-(ו), רשאי בית המשפט בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב ביצוע צו, כאמור בסעיף קטן זה, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים".

10.  מן האמור לעיל עולה כי בהתאם לסעיף 254ד לחוק, בית-משפט רשאי ליתן אורכה של שנה לביצוע צו הריסה ממועד גזר הדין, לאחר מכן, בהתאם לסעיף 254ט לחוק, רשאי הוא להאריך את המועד בשישה חודשים נוספים, ולאחר מכן, "בנסיבות חריגות ויוצאות דופן" לכל היותר בשישה חודשים נוספים.

4

11.  בענייננו, גזר הדין ניתן ביום 25.2.2018, ובאותו מועד האריך בית המשפט את התקופה לביצוע צו ההריסה בעשרה חודשים, עד ליום 25.12.2018. לאחר מכן, רשאי היה בית המשפט להאריך את התקופה פעמיים, כל אחת למשך שישה חודשים לכל היותר, ואף זאת רק בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שירשמו, כך שגם אילו נתבקשו ארכות לביצוע הצו במועד הקבוע בחוק, ואילו ניתנו ארכות לביצוע הצו בהתאם לחוק, היו הללו מסתיימות לכל המאוחר ביום 25.12.2019.

12.  מבחינת לוחות הזמנים - הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה שהגיש המבקש, הוגשה, כאמור, זמן רב לאחר תום תקופת הארכה.

העובדה שבניגוד לתקנות, בקשת הארכה הוגשה באחור, אין בה כדי להאריך את המועדים מעבר לתקופות הקבועות בחוק.

13.  בנסיבות אלה, על אף נסיבותיו האישיות של המבקש, שנטען כי הוא אדם "חולה ונכה ומוגבל עד מאוד", ואף שהמבקש מנסה עתה לקבל היתר בנייה למבנה, בית המשפט אינו מוסמך לדחות את מועד ביצוע צו ההריסה.

14.  אשר על כן, הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשפ"ג, 23 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.