1.      בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כבוד השופט ערן טאוסיג) מיום 26.1.2023 בתיק בב"נ 4028-07-22, לפיה נדחתה בקשת המבקש לדחיית מועד ביצוע צו הריסה מנהלי בשלושה חודשים.

2.      צו ההריסה המנהלי ניתן ביום 27.6.2022, בנוגע למבנה מחומר קל בשטח של 47 מ"ר, שנבנה ללא היתר ברחוב עזרת תורה 29 בירושלים (להלן: הצו).

3.      בקשה לביטול הצו נדחתה ביום 10.11.2022, בהסכמת הצדדים, תוך הסכמה כי מניין הימים לביצוע הצו יחל ביום 13.1.2023.

4.      הבקשה הנוכחית הוגשה לבית-משפט קמא ביום 23.1.2023.

לבקשה צורפו תצהיר האדריכלית הגב' ברכה כהן, מיום 23.1.2023, לפיו "הנני עושה תצהירי זה בדבר הכשרת בינוי המצוי ברח' עזרת תורה 29 ירושלים... מר אברהם קושמרסקי פנה אליי להוציא היתר בניה לבניה המצויה ברח' עזרת תורה 29 ירושלים. בהתאם נפתח תיק היתר מספר 2001/392.7. התיק עבר שלב פרסום, הפניה לבוחן ואישור מחלקת שפע והוא ממתין בפני שיבוצו לוועדה. על כן התיק עתיד להיות משובץ לוועדת רישוי בקרוב. לאור האמור היתר בהישג יד של ממש".

כן צורף מכתב של מר אריאל ביטון "הנדסה ובקרת מבנים" מאותו יום, לפיו "הנדון הינו הכשרת עבירת בניה קלה הסמוכה למבנה מגורים קיים. הבקשה כוללת הריסת התוספת הקיימת ובניית תוספת תואמת תב"ע בבניה קונבנציונאלית. מאשר שהתוספת הקלה כיום בנויה בצורה בטיחותית שאינה מסכנת את המשתמשים בה או את משתמשי הדרך הסמוכה".

עוד צורף תצהירו של המבקש, לפיו ההיתר בהישג יד של ממש והוא עתיד להכשיר את הבניה בפועל.

5.      בתגובתה לבקשה, שהוגשה בבית-משפט קמא, טענה המשיבה כי לא צורף תצהיר של איש מקצוע המאשר כי ההיתר המקודם מכשיר את העבירה מושא הצו, שכן בתצהירה של האדריכלית הגב' כהן צוין כי ההיתר מכשיר בינוי המצוי במקום, ואין התייחסות לבנייה מושא צו ההריסה. לעומת זאת, במכתבו של מר ביטון, שצורף אף הוא לבקשה, נאמר כי הבקשה להיתר כוללת הריסת התוספת הקיימת ובניית תוספת התואמת תב"ע בבנייה קונבנציונאלית. כן צוין כי מעיון הרמוניקת ההיתר, ניתן לראות שהבקשה להיתר מתייחסת לחלק אחר של המבנה, ואילו הבנייה הקלה, מושא צו ההריסה, מיועדת להריסה. בנוסף נטען כי מהבקשה עולה שהמבקש עושה שימוש למגורים בתוספת הבנייה, ובכך מפר צו שיפוטי. לפיכך ביקש לדחות את הבקשה.

6.      בהחלטתו מושא הבקשה קבע בית-משפט קמא: "לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, במסמכים שצורפו, כמו גם בהחלטות קודמות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. אין מקום להאריך את המועד, כאשר כלל לא נטען בפניי כי היתר הבניה שהמבקש מנסה לקבל יכשיר את העבירה - ההיפך הוא הנכון - ממכתב איש המקצוע של המבקש עצמו (אריאל ביטון) עולה כי ההיתר לא נועד להכשרת העבירה וכי ממילא תיהרס הבנייה הקיימת. בנסיבות אלה, כאשר אין וגם לא יהיה היתר שמכשיר את העבירה - אין מקום ליתן ארכה".

7.      בבקשתו לקבלת רשות ערעור טוען המבקש כי בית-משפט קמא טעה בקביעתו שלא ניתן להכשיר את העבירה, וזאת על אף שהבקשה להיתר כבר עברה את שלב הפרסום וממתינה לוועדת רישוי ובשלב הסופי לקבלת היתר בניה.

נטען כי בית המשפט טעה בכך שהתבסס בהחלטתו על המכתב של המהנדס, ולא על אישור האדריכלית, שהוא האישור הרלוונטי לעניין הכשרת הבנייה. לטענת המבקש "למהנדס אין כל ידע/ קשר/ ביחס להכשרת הבניה הוא לא קשור להכשרתה וכל שנדרש הוא ליתן רשומת מידע בדבר היות הבינוי אינו מסכן את שלום הציבור...".

8.      דין הבקשה להידחות.

המבקש הגיש בקשה, אליה צירף תצהיר אדריכלית המתייחס לקידום היתר "לבניה המצויה ברח' עזרת תורה 29 בירושלים", מבלי שיש בתצהיר התייחסות ספציפית לבניה מושא הצו.

המבקש הוא שהגיש גם את מכתבו של המהנדס, שאף הוא מתייחס להגשת בקשה להיתר, אך מצוין בו כי על פי ההיתר המקודם, הבנייה מושא הצו מיועדת להריסה.

המבקש, שבחר לצרף את מכתבו של המהנדס, מבקש עתה שלא לסמוך על האמור במכתב בכל הנוגע להיתר, אך משבחר להגיש מסמך זה כנספח לבקשתו, אין הוא יכול להתעלם מהאמור בו.

יתרה מזו, ככל שלטענת המבקש אין להסתמך על האמור במכתב - ממילא הדברים אמורים גם באשר לחלקו השני של המכתב, לפיו המבנה בטיחותי ואינו מסכן את המשתמשים בו.

זאת ועוד, בתגובת המשיבה בבית-משפט קמא, הפנייה לתשריט המופיע בבקשה להיתר אליה הפנתה האדריכלית, תשריט התואם את האמור במכתבו של המהנדס, לפיו תוספת הבנייה מושא צו ההריסה, מיועדת להריסה. אין בבקשה שהוגשה לבית-משפט קמא ואף לא בבקשה לקבלת רשות לערער נתונים הסותרים את האמור בתשריט.

בנסיבות אלה, כפי שקבע בית-משפט קמא, על פני הדברים אין צפי להכשרת העבירה, וממילא אין עילה לדחיית ביצוע צו ההריסה.

9.      אשר על כן, הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט' שבט תשפ"ג, 31 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.