1

השופט י' דנציגר:

1.    בפתח הדיון המלצנו לצדדים – נוכח נסיבותיו יוצאות הדופן של המקרה – להסכים להמרת עבירת ההפקרה לאחר פגיעה, על פי סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961, בעבירה על פי תקנה 144(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

      כן הבהרנו כי לא תיתכן במקרה דנן אי הרשעה בשאר ארבע העבירות המנויות בכתב האישום, אשר יעמדו בעינן, וכן בעבירה על פי תקנה 144(א) הנ"ל.

      לאחר התייעצות הודיעונו באי כוח הצדדים כי שולחיהם מקבלים את המלצתנו, ומשכך התייתר הצורך בהכרעתנו בערעור על הכרעת הדין.

2

2.    בהמשך שמענו את טיעוני באי כוח הצדדים באשר לעונש הראוי בנסיבות המקרה.

      מטיעוני בא כוח המשיבה למדנו, בין היתר, כי סכום הפיצוי שהושת על המערער טרם שולם. בא כוח המערער אישר כי אכן סכום הפיצוי טרם שולם, אך טען כי הורי המערער הבהירו כי בכוונתם לסייע למערער לשלם את סכום הפיצוי.

      לשאלתנו הודיע בא כוח המערער לאחר שנועץ במערער ובאביו, כי בכוונת המערער לשלם את סכום הפיצוי בתוך 14 ימים ממועד החלטה זו.

3.    החלטנו לעכב מתן פסק דיננו בערעורו של המערער על חומרת עונשו, עד לתשלום הפיצוי. בתוך שבועיים לכל המאוחר הצדדים יגישו הודעת עדכון משותפת המאשרת את תשלום הפיצוי במלואו.

4.    עם קבלת הודעה זו נכריע בערעור על העונש, כאשר יובהר שאל לו למערער לפתח ציפיות באשר לתוצאת הכרעתנו.

5.    נוסיף, כי רכיבי הפסילה והמאסר המותנה בעונש שהושת על המערער יעמדו בעינם.

      ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשע"ז (‏12.7.2017).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  15080350_W09.doc  חכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,