1

נוכחים:

ב"כ המערער עו"ד מירי כהן

ב"כ המשיבה עו"ד נורית קורנהאוזר

המערער הובא ע"י שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער, הורשע על פי הודאתו בתיק פלילי 27308-08-15 (ביהמ"ש השלום בכפר סבא) בהחזקת ציוד לזיוף כרטיסי אשראי בצוותא, ב-12 עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות בצוותא והונאה בנסיבות מחמירות בצוותא, וב-15 עבירות של הונאה בנסיבות מחמירות וזיוף בנסיבות מחמירות, ונידון לשנתיים מאסר בפועל, ל-6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, ולתשלום קנס בסך 3,000 ₪.

הערעור מכוון כלפי עונש המאסר בפועל, ובא כוח המערער טוענת בהודעת הערעור את טיעוניה לפנינו כי עונש המאסר שהוטל על המערער חורג לחומרה מרף הענישה המקובל כפי שנקבע בגזרי הדין שצוטטו בהודעת הערעור, וכי מתחם הענישה שקבע ביהמ"ש קמא, בן 10 חודשי מאסר ל-3 שנות מאסר, פועל לחומרה בשל נסיבות ביצוע העבירות, היעדר תחכום רב וסכום המרמה שמגיע כדי 13,300 ₪.

2

ב"כ המערער טוענת כי ביהמ"ש קמא טעה כאשר מיקם את המערער בחלקו הגבוה של המתחם ולא נתן משקל מספיק להודאתו שלו המערער, גילו הצעיר, נטילת האחריות והחיסכון בזמן שיפוטי, שכן המערער הודה כבר בחקירתו במשטרה, שיתף פעולה בצורה חריגה עם חוקריו כאשר סיפר על מעשים שלא התגלו עוד קודם להודעתו וסיפר על חלקו של האחר ועל חלקה של נוספת שלא הוגש נגדה כתב אישום.

באשר לעברו הפלילי של המערער, טוענת באת כוחו כי הוא אינו מכביד ולמעשה התיישן, מדובר במאסרו הראשון של המערער וגם אם שירות המבחן לא המליץ המלצה טיפולית לגביו יש להקל בעונשו.

במהלך הדיון לפנינו מיקדה ב"כ המערער טענותיה בכל הקשור לעונש שהוטל על האחר לאחר שנגזר דינו של המערער, כאשר בת"פ 3575-06-15 (ביהמ"ש המחוזי מרכז לוד) נידון המערער ביום 06/10/2016 ל-3 שנות מאסר בפועל בגין חלקו במעשים נושא הרשעתו של המערער, ובגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והחזקת קוקאין לשימוש עצמי כמתואר ברישא גזר הדין נושא התיק הנ"ל.

ב"כ המשיבה מתנגדת להקלה בעונש המאסר שהוטל על המערער וסומכת התנגדותה על חומרת מעשיו, כפי שבאה לידי ביטוי בגזר הדין נושא הערעור ולתסקיר השלילי שהוגש לגבי המערער שאינו בה בהמלצה טיפולית לגביו.

באשר להבחנה בין עונשו של המערער לבין עונשו של האחר, טוענת בא כוח המשיבה שמעשיו של המערער נושא הערעור רבים יותר ממעשי האחר באופן משמעותי, וכן האחר עבר הליך טיפולי לגמילה מסמים מאז מעצרו, הליך שהמערער לא עבר עד לאחרונה.

כמו כן, טוענת בא כוח המשיבה כי עונשו של האחר היה תוצאה של אימוץ הסדר טיעון בין הצדדים ומשכך אין בו כדי להוות תקדים למקרה שלפנינו, מה עוד שההסכמה כללה סטייה ממתחם העונש הראוי לעבירות נושא הרשעתו של האחר.

אף אנו, כמו ביהמ"ש קמא, איננו מקלים ראש במעשיו של המערער, שכן הוא זה שקיבל מאדם אחר מאגר נתונים שהכיל מאות מספרי כרטיסי אשראי של תושבי חוץ ונתוני פס מגנטי שלהם, הוא האחר רכשו מכשיר שבאמצעותו ניתן לצרוב על כרטיס בעל פס מגנטי את הנתונים שבמאגר וייצרו כרטיסי אשראי שבאמצעותם רכשו וניסו לרכוש מוצרים שונים בשווי של 13,300 ₪. כך עשו המערער והאחר במשך תקופה לא קצרה עד שהתקבלו תלונות לגבי השימוש בכרטיסי האשראי, וכאשר המערער נחקר מסר לראשונה פרטים של קניות וניסיונות קניה שלא נחשפו קודם לכן, ואף הסגיר את שותפו לביצוע העבירה ומעורבת נוספת שלא עמדה לדין.

3

ביהמ"ש קמא התחשב בשיתוף הפעולה של המערער עם המשטרה כמתואר לעיל, אך לא התעלם מהאמור בתסקיר המבחן לפיו המערער נטל אחריות חלקית בלבד למעשיו וסירב להשתלב בהליך גמילה מסמים, כאשר השימוש בסמים היה מניע לביצוע עבירות ולמכירת המוצרים שקנו המערער והאחר על מנת לממן קניית סמים.

מכל האמור לעיל עולה, כי גזר הדין של ביהמ"ש קמא היה נכון למועד נתינתו, אם כי מן הראוי היה לתת משקל גבוה יותר לשיתוף הפעולה החריג בין המערער לחוקריו, ואלמלא כך והעונש שהוטל על האחר בת"פ 3575-06-15 הנ"ל, לא היינו מקלים בעונשו.

איננו מתעלים מהנתונים השונים לגבי המערער ולגבי האחר כפי שנטענו ע"י ב"כ המשיבה וכפי שבאו לידי ביטוי בגזר דינו של האחר, אך גם השוני בנתונים אינו מצדיק את הפער שבין עונשו של המערער לבין עונשו של האחר, במיוחד כאשר המערער החל בהליך גמילה מסמים ע"י השתתפות בקבוצת 12 צעדים במהלך מאסרו.

לאור כל האמור לעיל, ומבלי שאנו מקלים ראש בנימוקי גזר הדין של ביהמ"ש קמא, אנו מקבלים את הערעור ומחליטים כי המערער ירצה 20 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו, 21/07/15.

יתר חלקי גזר הדין בת"פ 27308-08-15 (ביהמ"ש השלום בכפר סבא) יעמדו בתוקפם.