1

המבקש מערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין של בית המשפט לתעבורה בירושלים בת"ד 8808-07-14 (כב' השופט נ' מהנא) מתאריך 29.3.16.

בד בבד עם הגשת הודעת הערעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע של רכיב העונש בדבר פסילת רישיונו לתקופה של 3 חודשים, החל מתאריך 1.6.16. בבקשה נטען, כי לאור המועד הקרוב שנקבע להפקדת רישיונו (1.6.16), ייווצר מצב שבו הערעור יישמע ויוכרע, לאחר שהמערער יימצא כבר בתקופת הפסילה.

המשיבה מתנגדת לבקשת עיכוב הביצוע ומפנה לפסיקה רלבנטית, בה נקבע כי הפגיעה הצפויה בנאשם, עקב חלוף תקופת הפסילה, בטרם יישמע הערעור, קטנה אין ערוך מזו שתגרם עקב חלוף תקופת מאסר, הקודם לשמיעת הערעור (ע"פ 6341/04 הר אש נ' מדינת ישראל) וכן לפסיקה בה נקבע, כי ישנה חשיבות מיוחדת בריצוי מיידי של עונשי פסילת רישיון נהיגה, על שום התכלית של הרחקת נהגים שהורשעו בעבירות של נהיגה המסכנת את הציבור ( ע"פ 1698/05 שמואלי נ' מדינת ישראל).

2

דיון והכרעה

המבקש הורשע באחריות לתאונה שגרמה לנזקים לשני כלי רכב ולנוסעים.

ערעורו של המבקש מכוון כלפי ממצאי עובדה שנקבעו ע"י בית המשפט קמא, בהם ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב.

המבקש לא הזדרז והגיש את ערעורו ואת הבקשה רק בתאריך 15.5.16, למרות שגזר הדין ניתן כבר ביום 29.3.16. בכך מנע המערער בעצמו את שמיעת הערעור לפני מועד תחילת הפסילה.

באיזון בין האינטרס של המבקש בעיכוב הביצוע, לבין האינטרס הציבורי בריצוי מיידי של העונש, יד המבקש, במקרה זה, על התחתונה, בשים לב לנקודות הבאות:

1. סיכויי הערעור אינם גבוהים.

2. הבקשה הוגשה באיחור רב ואם הייתה מוגשת ללא דיחוי, הערעור היה נשמע לפני מועד הפסילה.

3. הדיון בערעור יתקיים בתאריך 5.6.16 כך שיחלפו חמישה ימים בלבד ממועד תחילת הפסילה ועד לשמיעת הערעור, באופן שהפגיעה במבקש הינה מינימלית.

לאור כול האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ו, 19 מאי 2016, בהעדר הצדדים.