1

נוכחים:

המערער ובאת כוחו עו"ד עינת אוריאל

ב"כ המשיבה עו"ד גל רוזנצוויג

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער שעל פי הודאתו בתיק פלילי 21593-10-13 (ביהמ"ש שלום בנתניה) בהחזקת רימון יד הלם ורימון יד מדוכה ללא היתר ונידון ל 10 חודשי מאסר בפועל, ל 6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר דין ולתשלום קנס בסך 3,000 ₪.

2

הערעור מכוון כלפי עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוענת כי הודאת הערעור ובטיעוניה בפנינו בדיון הקודם ובדיון הנוכחי כי שגה ביהמ"ש קמא כאשר הטיל על המערער עונש שאינו הולם את מידת אשמתו ואת חומרת מעשיו ולא התחשב בפוטנציאל הנמוך של הנזק שהיה צפוי מהשימוש ברימונים, אילו נעשה.

ב"כ המערער טוענת כי ביהמ"ש קמא לא נתן משקל להמלצת שירות ה מבחן שהמליץ להטיל על המערער עבודות של"צ וענישה שיקומית ולא התחשב בתהליך השיקום אותו עבר המערער מאז שוחרר ממאסר שאותו ריצה במשך 16 חודש עד סמוך לפני מציאת הרימונים בחזקתו.

ב"כ המערער טוענת כי ביהמ"ש קמא שגה כאשר דחה את טענת המערער באשר לשיהוי בהגשת כתב האישום אשר הוגש ביום 9.10.13 בעוד שהעבירה בוצעה ביום 5.3.13.

לאחר שביהמ"ש שמע טיעונים בדיון הקודם והפנה את המערער לממונה על עבודות השירות, מבלי להביע דעה בגורל הערעור, והיום מונחת בפנינו חוות דעת הממונה לפיה המערער כשיר לרצות מאסר בעבודות שירות.

ב"כ המשיבה מתנגד בטיעוניו בדיון הקודם ובטיעוניו במהלך הדיון הנוכחי להקלה בעונש המאסר שהוטל על ה מערער ומצביע על מדיניות הענישה לפיה מי שמחזיק בנשק כפי שהחזיק המערער באירוע נשוא הערעור הינו מאסר מאחורי סורג ובריח ולא בעבודות שירות.

ב"כ המערער טוען כי גם אם פוטנציאל הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מהשימוש ברימונים איננו גבוה הרי החזקתם אצל המערער, כאשר לטענתו בפני שירות המבחן הוא מצא אותם ולטענתו בחקירה ובביהמ"ש הם הגיעו לרשותו במהלך שירותו הצבאי אין כדי להצדיק הטלת מאסר בעבודות שירות.

מתסקיר שירות המבחן שהוגש לביהמ"ש קמא עולה שהמערער הוא בן 29, גר עם אחיו ובת זוגו של אחיו בדירה שכורה והוא עובד מזה כ 9 חודשים כמנהל מחסן בחברת טקסטיל. בתקופת נעוריו הוא התרועע עם חברה שולית, השתמש בסמים אך הפסיק לעשות כן לקראת גיוסו לצה"ל.

המערער שירת כנהג בצה"ל ולאחר שחרורו עבר כנהג חלוקה במספר חברות עד שהקים מכולת שנקלעה לקשיים בשל ניהול כושל והוא סגר אותה.

3

המערער הורשע בשנת 2013 בעבירות סמים וריצה עונש מאסר למשך 16 חודשים.

המערער לקח אחריות על החזקת הרימונים וכאמור טען בפני שירות המבחן שמצא אותם ברחוב לפני מספר שנים והחזיק אותם בחזקתו ללא כל כוונה להשתמש בהם.

המערער מסר לשירות המבחן כי מאז תחילת מאסרו הוא הפסיק להשתמש בסמים ומאז שחרורו ממאסר הוא עסוק בשיקום מצבו המקצועי והאישי ואינו רואה עצמו נזקק למעורבות טיפולית.

עיון בגז"ד נושא הערעור מעלה כי ביהמ"ש קמא קבע נכונה את מתחם העונש ההולם בין 6 חודשי מאסר ל 18 חודשי מאסר בפועל, אך נראה לנו כי הנזק הלא גדול שהיה צפוי לו עשה המערער שימוש באותם רימונים צריך היה להביא את ביהמ"ש קמא לקביעה שהרף התחתון של המתחם עומד על 6 חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות.

באשר לנזק הצפוי מהשימוש באותם רימונים נכתב בחוות דעת המומחה שצורפה כנספח ט להודעת הערעור כי מדובר ברימון יד הלם שנמצא בשימוש כוחות ה בטחון ויוצר בזמן התפוצצותו הבזק ואפקט הלם ומשכך הוא נועד לפיזור הפגנות והשתלטות על מבנים.

באשר לרימון היד השני שנמצא בחזקתו של המערער נכתב בחוו"ד שהוא פולט גז בעת הפעלתו דרך שלושה פתחים שנמצאים בהיקפו ונועד לפיזור הפגנות.

כאמור, איננו מקלים ראש בהחזקת הרימונים על ידי המערער אך נראה לנו כי האמור לעיל בכל הקשור לנזק שהיה צפוי מהפעלתם על ידי המערער והאמור בתסקיר שירות המבחן שהוגש לביהמ"ש קמא ומאחר ולא ניתן לשלול את ההסבר שמסר המערער לדרך הגעתם אליו בפנינו, מאפשר להטיל על המערער עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות ברף העליון.

לאור כל האמור לעיל אנו מקבלים את הערעור ומחליטים כי המערער ירצה 6 חודשי מאסר בעבודות שירות בבית חולים לניאדו בנתניה החל מיום 2.5.16.

המערער יתייצב במועד הנ"ל בשעה 08:00 בפני המפקח על עבודות שירות בנציבות שב"ס ברמלה לקליטה והצבה ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

4

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתקפם עד לסיום עבודות השירות.

ניתן והודע היום, י' אדר ב' תשע"ו (20 מרץ 2016) במעמד ב"כ הצדדים והעותר.