1

בפנינו עתירת אסיר על החלטת ועדת שחרורים בכלא דמון, בראשות כב' השופט אפרתי, אשר דחתה את בקשתו של העותר לשינוי תנאי שחרורו באופן שבו יחזור העותר לכפר מגוריו.

נושא תנאי השחרור של העותר הובא בפנינו כבר בעתירה קודמת, עת"א 12924-05-16, שנדונה ביום 27/5/16. בתמצית יצוין כי העותר שוחרר ממאסר שחרור מוקדם, כאשר בין יתר התנאים קבעה הועדה כי עליו להתגורר מחוץ לכפר מגוריו, כפר יאסיף. ב"כ העותר טען בפנינו אז, כמו גם היום, כי אין עילה להרחיק את העותר מתחומי כפר יאסיף, מאחר וכל המידעים הקשורים בענין הם מידעים ישנים, חלקם אף עוד קודם למאסרו. באותו דיון ביום 27/5/16, הפנה העותר גם לפסק דין שניתן בעתירה אחרת שהגיש האסיר בענין תנאי יציאה לחופשה, בעת שהיה עדין אסיר. כבר אז הורה בית המשפט כי יש לבדוק את עדכניות המידעים בעניינו של העותר. בין לבין שוחרר העותר שחרור מוקדם ובא-כוחו טוען כי למעשה לא נבדקה עדכניות המידעים וההחלטה בעניינו אינה מבוססת על תשתית ראייתית מספיקה.

2

בפסק הדין שניתן בעתירה הקודמת, הורינו להחזיר את עניינו של העותר לועדת שחרורים, כאשר יובא בפניה מידע עדכני. הדיון חזר לועדת שחרורים, שם התבקשו למעשה שני סעדים: האחד הוא ביחס לבילוי עם משפחתו במהלך חג עיד אל פיטר, והסעד השני שהתבקש הוא ביטול ההגבלה של הרחקה מכפר יאסיף. ועדת השחרורים, בהחלטתה נשוא עתירה זו, נעתרה חלקית לבקשתו, אישרה לו לצאת ולבלות עם בני משפחתו ואולם, דחתה את בקשתו לחזור ולהתגורר בכפר יאסיף. מכאן העתירה שבפנינו.

עיינו בחומר המודיעיני שהוגש לועדת השחרורים. למעשה מדובר באותו חומר מודיעיני אשר היה בפני בית המשפט שדן בעתירה בענין חופשות ממאסר וכן בפני ועדת השחרורים בדיון הראשון, עת הורתה הועדה על הרחקתו מכפר יאסיף.

יוער כי הוצגה ידיעה עדכנית, ככל הנראה מיום 31/5/16, ובה נטען לפעילות מסוימת של העותר (כך לכאורה מאחר ומצוינים שמות שונים בהקשר לאותה ידיעה), אשר בעניינה נרשם בגוף הידיעה כי משטרת ישראל מבקשת להפקיע את רישיונו. לא ידוע לבית המשפט כי הוגשה בקשת הפקעה עד היום. מדובר במידע בודד ולא ראינו במידע כל תמיכה ראייתית נוספת.

בנסיבות אלו, כאשר הרחקתו של העותר מכפר יאסיף מבוססת בעיקרה על מידעים ישנים, אשר חלקם מתייחסים לבני משפחתו האחרים, סבורים אנו כי אין בכך עילה כדי להמשיך ולהרחיקו מתחומי כפר יאסיף. יצוין כי אותם מידעים לא מנעו את שחרורו המוקדם של העותר. על אף האמור בטופס המידע לא הוגשה בקשת הפקעה, הגם שהמידע העדכני הוא מיום 31/5/16. בנסיבות אלו, איננו רואים כי מידע זה, לכשעצמו, די בו כדי לבסס הגבלת תנאי שחרור בדרך של הרחקת העותר מבית מגוריו.

אשר על כן, ותוך שאנו מודעים לכלל כי בית המשפט מצמצם התערבותו בהחלטות ועדת שחרורים למקרים חריגים, סבורים אנו כי זה המקרה המתאים בו יש להתערב בהחלטת ועדת שחרורים בענין תנאי השחרור, מאחר וההחלטה אינה מבוססת על תשתית ראיות מנהליות מספיקה. נדגיש לענין זה כי אף הועדה סברה כי אין מדובר בתשתית ראויה ולמעשה דחתה להמשך דיון ליום 25/9/16, כדי לקבל מהיועץ המשפטי לממשלה מידע טוב יותר והסברים מפורטים. אלא שבמקרה זה סבורים אנו כי החלטה שעניינה המתנה עד ליום 25/9/16, היא החלטה מעוררת קושי, זאת מהטעם שבית המשפט המחוזי הורה כבר בעתירה לענין חופשות העותר, עת"א 23221-02-16, לבחון את הצורך להרחיק את העותר מכפרו ולספק מידעים עדכניים. ענין זה לא בוצע ובהמשך הורינו בדיון בפנינו ביום 27/5/16, להביא מידעים נוספים, וזאת בעת"א 12924-05-16. משך הזמן שעמד למדינה להביא מידעים באותה נקודה לבית המשפט, היה די והותר ואין מקום כעת לדחות שוב למשך כשלושה חודשים לצורך הבאת אותו מידע שכבר התבקש עוד בחודש פברואר 2016.

אשר על כן, אנו מורים כי העותר יוכל לחזור ולהתגורר בכפר מגוריו, כאשר יתר התנאים המגבילים את שהייתו מחוץ לבית ישארו בעינם ללא שינוי.

מאחר והחלטה זו ניתנת בהעדר הצדדים, וכדי לאפשר למדינה לשקול עמדתה, אנו מורים כי החלטתנו תיכנס לתוקף ביום 14/7/16, שעה 17:00.

ניתן היום, א' תמוז תשע"ו, 07 יולי 2016, בהעדר הצדדים.

3

קלדנית: ליאת פ.