1

לבית המשפט הוגשה עתירה על ידי בת זוגו של האסיר נגד המלצת ועדת אלמ"ב שלא לאשר ביקורי התייחדות לאסיר עם בת זוגו.

בעתירה נטען כי נמסר לבת הזוג שוועדת אלמ"ב קבעה שנשקפת מסוכנות מהאסיר ולכן הוא לא מומלץ לחופשות, לא לשחרור מוקדם וכן לא המליצה על קיום התייחדויות.

בת הזוג טוענת שאמנם נכון, האסיר סובל מבעיית התמכרות לאלכוהול, אך אין בכך כדי להצדיק מניעת ביקורי התייחדויות.

המשיבה הגישה בקשה למחיקת העתירה על הסף, בטענה שהעתירה לא הוגשה על ידי האסיר אלא על ידי צד ג', בניגוד להוראות פקודת בתי הסוהר.

בדיון שנערך בין הצדדים התבקשה המשיבה להגיב לגופו של עניין לעניין ההתייחדות ולבדוק את עמדת ועדת אלמ"ב.

2

בכתב התשובה המשלים מציינת המשיבה כי הבקשה להתייחדות נדונה ביום 8/1/18 והוחלט שלא לאשרה, משום שלא צורפו לעתירה מסמכים וראיות המעידים כי אכן מדובר ב"בת זוג" כמשמעותה, לצורך אישור קיום התייחדות - בהתאם להוראות פקנ"צ 04.47.00.

עוד צוין כי נערך ראיון עם העותר והוסבר לו כי עליו להמציא מסמכים התומכים בבקשתו. לאחר המצאת המסמכים תיבחן בקשתו המנהלית בשנית.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון ולאור האמור בתשובה המשלימה, נראה כי אכן העותר לא מיצה את ההליך המנהלי.

על העותר להשלים את החסר כפי שנמסר לו בריאיון, וככל שלאחר המצאת המסמכים תינתן החלטה מנהלית שלילית יוכל העותר לשוב ולפנות בעתירה.

בשלב זה, אני מורה על מחיקת העתירה.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ח, 11 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.