1

בפני עתירת אסיר המבקש להורות למשיב לאפשר לו לצאת לחופשה מיוחדת על מנת להשתתף בחתונה של בתו הקטינה, שטרם מלאו לה 18, שאמורה על פי הנטען, להתקיים בתאריכים 26/4/18 עד 28/4/18.

העותר טוען כי זהו מאסרו הראשון, אותו הוא מרצה באגף נקי מסמים. התנהגותו תקינה, ללא דוחות משמעת. למרות זאת, בקשתו לחופשה מיוחדת נדחתה.

העתירה לא נתמכה בתצהיר, כך שלא ניתן לדעת מתי נודע לעותר על חתונת בתו ומדוע לא פנה מיד כשנודע לו בבקשה מנהלית מתאימה.

יש ממש בטענות המשיב לפיהן דין העתירה סילוק על הסף. למרות זאת, הוריתי לב"כ המשיב להתייחס לבקשה גופה.

המשיב מתנגד לבקשה, בטענה שכל הגורמים המוסמכים הרלוונטיים מתנגדים וממליצים שלא לאשר לו חופשה, גם לא חופשה מיוחדת.

2

העותר מרצה עונש מאסר, לאחר שהורשע בעבירת מין כלפי בנו של השכן, וכן בגין עבירת אלמ"ב כלפי בתו. העותר ריצה עונשי מאסר בעבר, בניגוד לנטען. המאסר הרביעי היה בעבודות שירות בגין עבירות האלמ"ב כלפי בתו, עבודות שהופקעו בעקבות ביצוע עבירת המין בבנו של השכן.

העותר נדון לעונש מאסר של 15 חודשים בתיק עבירת המין, מתוכם 14 חודשים במצטבר לעונש המאסר שנדרש לרצות לאחר שהופקעו עבודות השירות.

ב"כ המשיב מציינת כי בתיק האלמ"ב היה העותר בבריחה במשך חודשיים. לחובתו של העותר, הרשעות קודמות ועבר פלילי מכביד, ריצה, בין היתר, עונשים של 5 שנים ושל שנתיים בגין מגוון עבירות.

דיון

לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים שהוגשו, נחה דעתי כי דין העתירה להידחות.

ההחלטה המנהלית נסמכת על עמדתם של כל הגורמים הרלוונטיים.

גורמי הטיפול מציינים כי ההתרשמות מהעותר שהוא נמצא בשלב ראשון של טיפול, מודה בעבירות כלפי בתו, אך הוא ממזער את חומרת העבירה ואינו מצליח לגלות אמפתיה לקורבן. כמו כן העותר אינו מודה בעבירת המעשה המגונה ומכחיש עבירה זו לחלוטין, למרות שהודה והורשע בעבירת המין. לטענת העותר, העלילו עליו עלילה.

ועדת אלמ"ב מציינת כי לאסיר רקע התמכרותי וכן מאסר קודם בגין אלימות כלפי אשתו, מודה חלקית. ועדת אלמ"ב סבורה כי לאור ההיסטוריה המורכבת של האסיר, העדר טיפול בתחום אלימות ונזקקות לטיפול גמילה, אין מקום לאשר יציאתו של האסיר לחופשה חריגה לצורך חתונת בתו.

משטרת ישראל בחוות דעתה מתנגדת גם היא. לחובתו של העותר עשרות עבירות ותיקי חקירה.

3

חוות דעת מב"ן מיום 25/4/18 שהוגשה במיוחד לצורך הדיון מציינת כי ההתרשמות הקלינית היא מאדם בעל התנהגות אנטיסוציאלית ארוכת טווח, ובעיית שימוש בחומר פסיכו אקטיבי, ללא יכולת לנהל חיי משפחה נורמטיביים, אימפולסיבי, לא אמין ומתקשה לקבל אחריות על החלטות שקיבל ודברים שעשה לאורך חייו. ללא אמפתיה לזולת, מרוכז בעצמו ובצרותיו. לא ברור מהו מעגל התקיפה ומה עלול להוות מצב סיכון להישנות עבירות מין. עדיין לא הוברר אם קיימת משיכה מינית לקטינים. בפקטורים הדינאמיים נמצא כי מדובר באדם בעל התנהגות עבריינית מתמשכת, ללא יכולת לנהל מערכת יחסים נורמטיבית, ללא סדר יום קבוע. לא הפיק תועלת מהענישה בעבר, אין לו מורא מהחוק, עלול להתקשות גם להפיק תועלת מפיקוח פורמאלי. מתגורר בנפרד מאשתו.

מפקחים מוצעים שהוצעו במסגרת הליכי המעצר הביעו הזדהות עם הנבדק ולא הביעו תובנה למהות או לחומרת עבירות המין. מב"ן העריך את המסוכנות המינית כבינונית - גבוהה, לאור חוסר בהירות לגבי המניע לעבירה, לגבי טיב ועוצמת דחפיו המיניים כיום ולאור התרשמות שבני משפחתו אינם מהווים גורם מרסן עבורו ועל כן, מב"ן לא ממליץ על יציאה לחופשה, גם לא לחתונת בתו.

כידוע, אין זכות מוקנית לאסיר ליציאה לחופשה, גם לא ליציאה מיוחדת. הגם שביציאה מיוחדת ניתן דגש על נסיבות הומניות, הרי לא ניתן להתעלם מיתר השיקולים ובכל מקרה, השיקול המרכזי הוא שיקול המסוכנות.

מסוכנות הנקבעת על ידי גורמי טיפול וגורמי אבחנה מקצועיים צריכה להוות שיקול מרכזי בהחלטה האם לאשר יציאה לחופשה.

ההחלטה בעניינו של העותר ניתנה על בסיס הערכה מעודכנת של מסוכנותו, על בסיס אבחונו ובהתחשב בעבירות בגינן הוא מרצה את עונשו, הרשעותיו הקודמות ומכלול הנתונים.

שיקול הדעת נתון לגורם המנהלי המחליט. הגורם המנהלי שקל את הדברים ועשה שימוש בשיקול הדעת שניתן לו ובית המשפט לא יתערב בהחלטה המנהלית ככל שהיא ניתנה בהתאם להוראות ולכללים המחייבים רשות מנהלית, וככל שההחלטה הינה סבירה ושקלה את השיקולים הרלוונטיים.

אשר על כן, אני דוחה את העתירה.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ח, 26 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.