1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד משה סוחמי

ב"כ המשיב - עו"ד שרון משעל

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה 5 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו בגין קשירת קשר לפשע, גידול קנביס והחזקת כלים להכנתו שלא לצריכה עצמית והוא מלין על החלטת נציבת שב"ס שלא לשחררו על תנאי.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו, כי הנציבה לא בחנה את עברו הפלילי של העותר לעומקו, שכן מאסרו הקודם היה לפני כ-17 שנים ואת מאסרו הראשון ריצה בדרך של עבודות שירות ומאז הוא עבר הליך שיקומי ארוך וממושך במהלכו לא עבר עבירות נוספות.

באשר לנסיבות ביצוע העבירה טוען העותר, כי הוא גידל את הסם יחד עם אחר במשקל של כ-190 גר', הודה בהזדמנות ראשונה, התחרט וחסך זמן שיפוטי יקר.

לטענת ב"כ העותר, נסיבותיו האישיות של העותר קשות ומאז שנמצא ביחד עם בנו, בטחונו של הבן עלה, התנהגותו השתפרה וחל שיפור ניכר בעבודתו.

ב"כ המערער טוען, כי אמו של המערער מטפלת בבנו למרות שמדובר באלמנה שאיבדה את בעלה לאחר מאבק בסרטן והיא אם שכולה לבן שנרצח בפיגוע איבה.

לטענת ב"כ העותר יש בכל הנסיבות שתוארו לעיל, בהתנהגותו החיובית של העותר במהלך מאסרו ובהעדר מסוכנות לחזרה על העבירות נושא מאסרו, כדי להצדיק את שחרורו של העותר על תנאי בהתאם להוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק שחרור על תנאי ממאסר.

2

ב"כ המשיבה מתנגדת להקלה בעונש המאסר שהוטל על העותר וטוענת כי הנציבה לקחה בחשבון את כל הנימוקים הראויים, מדובר במי שריצה 3 מאסרים, גם אם לפני זמן לא קצר אך במהלך שנת 2014 ביצע עבירות שמלמדות על המשך מעורבותו בהליך הפלילי.

באשר לעברו הפלילי של העותר טוענת ב"כ המשיבה, כי למרות חלוף תקופת הרישיון שבו שוחרר העותר לפני 14 שנה, ניכר כי לא פסק מפעילותו הפלילית כאשר לחובתו עומדות הרשעות משנים אלה והדבר מעיד על כך שלא חזר למוטב.

עיון בהחלטתה של הנציבה מעלה כי הנימוק היחיד לדחיית בקשת העותר לשחרור על תנאי הוא עברו הפלילי, שבגין חלק מהם ריצה עונשי מאסר.

אין לדעת מההחלטה אם הנציבה התייחסה במפורש לכל אותן טענות שנטענו בפניה בכתב על ידי ב"כ העותר אך גם אם היא התייחסה לטענות אלה, הרי מדובר בטענות שאינן עולות בקנה אחד עם עברו הפלילי של המערער.

עברו הפלילי של העותר, גם בגין עבירות שבוצעו על ידו במהלך שנת 2014, מלמד על המסוכנות הצפויה ממנו בהעדר כל הליך טיפולי הן בתקופת הרישיון שניתן לאחר שסיים לרצות 2/3 ממאסרו הקודם והן בתקופת מאסרו הנוכחית.

גם אם נמנע מהעותר להשתלב בהליך טיפולי בשל קוצר תקופת המאסר, אין בכך כדי להצדיק את שחרורו על תנאי שכן חזקת המסוכנות עדיין עומדת לו והוא לא סתר אותה.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את העתירה.

ניתן והודע היום יז' תמוז תשע"ז, 11/07/2017 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.