1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד מחמוד נעאמנה

ב"כ המשיב 2 עו"ד אביטל פינק

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה מאסר שלישי למשך שנתיים בגין נהיגה בשכרות, בזמן פסילה, ללא רישיון ובקלות ראש, וגרימת נזק בתאונה לאחר שלא ציית לאור אדום ברמזור ובגין הפקעת רישיון אסיר למשך 290 ימים והוא מלין על החלטת המשיבה 1 מיום 25.2.16 שלא לשחרר אותו על תנאי בתנאי התוכנית הטיפולית של רש"א שהוצגה בפניה ובפנינו.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר לא התייחסה לנסיבות חייו של העותר, לעובדה שתרם כליה לאמו במהלך מאסרו, לעמדת רש"א שהייתה מוכנה להכין עבורו תוכנית לאחר שהשתתף בהצלחה בפרויקט "אפיקים" ונתרם ממנו.

2

ב"כ העותר אינו מתעלם מהעובדה שהעותר שוחרר על תנאי ממאסר קודם ותוך זמן קצר, בהיותו אסיר ברישיון בתוכנית רש"א, עבר את העבירות נושא מאסרו הנוכחי, אך טוען כי במהלך מאסרו הקודם לא עבר את אותו הליך טיפולי שעבר במהלך מאסרו הנוכחי.

ב"כ המשיב מתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר, מצביעה על המסוכנות הצפויה ממנו לאחר ששוחרר פעמיים על תנאי ממאסרים קודמים, בכפוף לתוכניות רש"א, וחזר לסורו בביצוע העבירות נושא מאסרו.

ב"כ המשיב מצביעה על הבטחת העותר בפני ועדת השחרורים שהורתה על שחרורו המוקדם ממאסרו הקודם שלא לחזור ולבצע עבירות, הבטחה אותה הפר, ובכל זאת רש"א הייתה מוכנה להכין לגביו תוכנית שיקומית.

אף אנו, כמו הוועדה, וכמו ב"כ המשיב, תמהים תמיהה רבה על נכונותה של רש"א להכין עבור העותר תוכנית שיקומית, שכן העותר הפר בריש גלי את ההבטחה שנתן לוועדת השחרורים שהורתה על שחרורו ממאסרו הקודם, אשר הזהירה אותו שאם ימעד פעם נוספת ויורשע הוא יישלח למאסר בפועל, הרי אזהרה זו שהוזהר תעמוד לו לרועץ אם יבקש שוב להשתחרר על תנאי.

רש"א הייתה מודעת להפרת תנאי שחרורו המוקדם של העותר במאסרו הקודם וכן לטענת ב"כ העותר הייתה מודעת למידע החסוי שהוצג בפני הוועדה ובפנינו, וזה מעצים את התמיהה שאנו תמהים על נכונותה של רש"א להכין תוכנית שיקומית עבור העותר שסיכויי הצלחתה מוטלים בספק רב, אם בכלל.

החלטת הוועדה לפיה הואיל ומדובר במאסרו השלישי של העותר, בגין עבירות חמורות שבוצעו תוך התמכרות לאלכוהול וסיכון חיי אדם, כאשר העותר לא ניצל את ההזדמנויות שנתנו בו הוועדות ונתנה בו רש"א אלא חזר לסורו, אין מקום לשחרורו על תנאי, גם בתנאי התוכנית הטיפולית של רש"א, היא החלטה סבירה ומחויבת המציאות ואין מקום להתערב בה.

אנו דוחים את העתירה.

3