1

לפני עתירת אסיר (להלן: "המבקש") לסעדים הבאים:

א.    להורות למשיבים "לחשוף את נהלי יחידת המודיעין של נציבות שירות בתי הסוהר ככל שהדבר רלוונטי לעותר ולאפשר לו לעיין בנהלים אלה כדי לראות האם ישנם סייגים בכלל לסמכות המורחובת (כך במקור- ר.ג.מ.) הנתונה לאנשי יחידת המודיעין והאם ישנם דרכי בקרה וביקורת וכיצד נערכת הביקורת והבקרה על אופן עבודתה של היחידה".

ב.     להורות למשיבים "לתקן את נהלי יחידת המודיעין של שירות בתי הסוהר" בכך שיתעדו שיחות עם מקורות, בין היתר בהקלטה ובמסירת הודעה למוסר המידע.

2

המבקש טוען בעתירתו כי בהעדר ביקורת ותיעוד ביחס למידע המודיעיני אשר נמסר לגורמי המודיעין אצל המשיבים, אין לבית המשפט יכולת ממשית לבחון את המידע המוצג בפניו. לדברי המבקש, הדבר מהווה קרקע פוריה למי שרוצים לפגוע באסיר זה או אחר או לגרום להעברת אסיר מסוים לאגף אחר. כך לדבריו, הושתל בתאו כרטיס זיכרון כדי לערער את אמון המערכת בעותר ולגרום להעברתו לאגף אחר ובהמשך הושתל, לטענתו, כרטיס נוסף, הכל כדי לגרום להעברת העותר וחבריו לאגף אחר ואילו אחרים, המסוכסכים עימם, זכו להגיע אל האגף שבו היו הם קודם לכן. לטענת העותר, מאחר שפעולת גופי המודיעין אינה מתועדת כיאות, לא ניתן לאמת את טענותיו. העותר טוען כי נפגע בשל התנהלות זו, בין היתר, נמנע ממנו האפשרות להשתלב בלימודים והוא הועבר, שלא באשמתו, למתקן כליאה אחר.

המשיבים בתגובתם עתרו להורות על מחיקת העתירה על הסף מטעמים מספר. לשיטתם המדובר בטענות כלליות אשר אינן נוגעות באופן אישי ופרטני למבקש, מטעם זה בלבד יש להורות על דחיית העתירה, כך לשיטת המשיבים. זאת ועוד נטען כי הנהלים אליהם מפנה המבקש חוסים תחת סייגים שנקבעו בחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 על כן גם מטעם זה דין העתירה להידחות ולבסוף טענו המשיבים כי הסעד המבוקש בדבר תיקון הנהלים הינו קנטרני וטורדני וענין זה לכשעצמו מצדיק מחיקת העתירה על הסף.

לגופם של דברים טענו המשיבים בתגובתם כי הישגים רבים וחשובים לגורמי המודיעין אצל המשיבים אשר הצליחו לא אחת לשמור על חייהם של אסירים וסוהרים, לסכל פעילות שלילית ולאפשר לגורמים המנהליים לנהל את מתקני הכליאה בעתות שגרה ובחירום.

המשיבים טענו כי ככל שיש לעותר השגות בדבר החלטות מסוימות, הוא רשאי לתקוף את אותה החלטה, שאז יובא בפני בית המשפט גם מידע מודיעיני, ככל שהיה כזה לנגד עיניי מקבלי ההחלטה. בעתירה זו, אשר אינה מתייחסת להחלטה מסוימת, עושה העותר שימוש לרעה בהליכי משפט ויש לדחות את העתירה.

אחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים אשר צורפו אליהם, לרבות מידע חסוי אשר הוצג לפני במהלך הדיון ואחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל דעה כי דין העתירה להידחות.

ראשית, וכאן העיקר, המבקש אינו תוקף החלטה כזו או אחרת של המשיבים, אלא עותר לקבלת נהלים ולמתן הוראות למשיבים ביחס לעבודת גורמי המודיעין, כאשר ברקע הדברים טוען כי נפגע לאורך תקופה מקיומו של מידע מודיעיני שלילי בעניינו. די בכך כדי להוביל לדחיית העתירה.

אם חפץ המבקש לטעון כנגד החלטה כזו או אחרת אשר יצאה תחת ידי המשיבים ונוגעת לענייניו, פתוחה בפניו הדרך לפנות בעתירה מתאימה, שאז גם יוכל לבקש כי בית המשפט יבחן את שיקול דעתו של הגורם המוסמך, בין היתר, על יסוד החומר המודיעיני וזאת תוך העלאת שלל טענותיו לגבי אמיתות ומשקל המידע. עתירת אסיר אינה המקום להעלות טענות כלליות ולעתור לסעדים כלליים.

3

שנית, נהלי המודיעין של המשיבים חסויים ולא מצאתי מקור כלשהו לזכות הנטענת על ידי המבקש לקבלם לעיון או לבחינה, מה גם שהמידע המודיעיני המועבר לגורמים המוסמכים במשיבים הוא מידע תומך החלטה, מידע פנימי ולכן, כאמור, לרשות המבקש עומדת האפשרות לתקוף את ההחלטה ואת השיקולים שהובילו אליה.

יצויין כי מן החומר אשר הוצג לפני עולה כי לחובת המבקש מידע מודיעיני שלילי רב, בהם גם האירוע אליו התייחס המבקש, כאשר בתום הבירור כפי שטענה ב"כ המשיבים, נטל המבקש אחריות על החפצים אשר נמצאו ברשותו והדבר עומד, לכאורה, בסתירה לטענת המבקש כי החפצים הושתלו בתאו על ידי אחר.

מן הנימוקים הללו הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות וכך אני מורה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים ולעותר בעצמו.

ניתן היום, ט"ז כסלו תשפ"א, 02 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.