בפני

כבוד השופטת מרב גרינברג

עותרים

אנס אזברגה (עציר) מואמן אזברגה (עציר)

נגד

משיבים

שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים

החלטה משלימה

בפסק הדין שניתן על ידי היום, דחיתי עתירות העותרים ליציאה ללוויית אחיהם/ ביקור בבית המשפחה, את עמדת המשיב המגובה בהתנגדות משטרת ישראל מצאתי מבוססת על שיקולים בטחוניים כבדי משקל, סבירה ומתבקשת.

בין החלופות שהועלו ע"י ב"כ העותרים, במהלך הדיון, התבקש המשיב לבחון את התכנות ליווי העותרים למכון הפתולוגי באבו-כביר, לחלוק כבוד אחרון לגופת אחיהם, טרם יובא למנוחת עולמים. מבלי לקבוע מסמרות, משחלופה זו לא עמדה לבחינת המשיב עובר לדיון בעתירה, התבקש האחרון להגיש תשובה משלימה.

מהתשובה, שהועברה לעיוני עולה התנגדות נחרצת של המשיב לחלופה שהוצעה. המשיב סבור, שמדובר בחלופה שאינה ישימה ואינה מאיינת את הסיכון העצום שנשקף לעותרים ולמלוויהם. עוד נטען, כי נוכח סד הזמנים הצר יוכלו יריביהם להמתין לצוות הליווי במקום, הגישה למכון בעייתית והקצאת המשאבים, הכוללים כח שוטרים וסוהרים רב, לרבות כוחות יחידות מיוחדות, לצורך אבטחת הליווי, מטילה נטל בלתי סביר על המשיב.

אף תגובת ב"כ העותרים לתשובת המשיב הועברה לעיוני, ובמסגרתה עותר לאשר את החלופה. לדידו, אין הבדל בין ליווי העותרים לבית המשפט לבין ליוויים למכון הפתולוגי. עוד סבור, כי לא ניתן לשייך את העותרים לארגון פשע או ליתן משקל משמעותי למעשים המיוחסים להם ונסיבותיהם.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, לא מצאתי לשנות מהחלטתי. בהתאם לסעיף 8 לפקודת נציבות 04.40.01 " הוצאת אסיר באבטחה מבית הסוהר", הוצאת אסיר באבטחה מחוץ לבית הסוהר תעשה רק לאחר שנבדקו ההיבטים והסיכונים הביטחוניים הכרוכים בכך.

עוד נקבע שם, כי במסגרת שיקול הדעת אם לאשר הוצאת אסיר באבטחה יש לתת את הדעת למידת הסיכון הביטחוני שבהוצאת האסיר מחוץ לבית הסוהר באבטחה, הן לצוות הליווי, הן לאסיר והן לציבור הרחב וכן את האפשרויות לביצוע הליווי והאבטחה בנתונים הקיימים.

הסיכון הבטחוני הנשקף מהוצאת העותרים וליוויים בסד זמנים צר ביותר, מבלי שניתן לבצע את הליווי בחשאי וללא יידוע בני משפחה מראש, כפי שנוהג המשיב, ברגיל, לעשות, גבוה, כך גם החשש לשלומם.

בבואי לאזן בין כלל השיקולים, מצאתי ליתן משקל מכריע לשיקולים הביטחוניים שמנה המשיב בכתבי התשובות. אין בחלופה שהוצעה כדי לאיין כנדרש את המסוכנות הנשקפת. עמדת המכון הפתולוגי אמנם לא התקבלה, ממילא אין בה כדי להכריע בעניין זה, משהאחריות המלאה לשלומם של העותרים, מלוויהם והציבור כולו מוטל על כתפיהם של המשיב ומשטרת ישראל.

לפיכך, העתירה על כל חלופותיה, נדחית.

החלטתי תועבר לצדדים.